לשכתו של נשיא לבנון, מישל עאון, פרסמה בטוויטר כי שגרירת ארה"ב בלבנון, דורותי שיי, מסרה לנשיא הודעה כתובה מהמתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, ובה פירוט ההצעות בנושא תיחום הגבול הימי עם ישראל.
מדובר בטיוטת הסכם שיקבע את קו הגבול הימי של המים הכלכליים עם לבנון, קרי השטחים הימיים שבהם לכל מדינה יש זכות שימוש במשאבי הטבע. עאון העביר את הטיוטה לעיונם של ראש ממשלת לבנון, נג'יב מיקאתי, ויו"ר הפרלמנט, נביה ברי. ברי, הנחשב מקורב למנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, יעדכנו מן הסתם בפרטים.
● לקראת הזרמת הגז מאסדת כריש: מסרים עקיפים בין ישראל לחיזבאללה
● למרות הלחצים והאיומים: אנרג'יאן נערכת לתחילת הפקת גז ממאגר "כריש"
● הלירה קרסה והאינפלציה משתוללת: המו"מ עם ישראל הפך לתקווה החדשה של אזרחי לבנון | ניתוח
במקביל, ראש הממשלה יאיר לפיד התייחס בפתח ישיבת הממשלה להסכם הגז המתגבש מול לבנון, ואמר כי טרם סוכמו בו הפרטים הסופיים. "במהלך סוף השבוע התקבלה בלבנון ובישראל הצעת המתווך האמריקאי להסכם על הגבול הימי בין שתי המדינות. אנחנו מנהלים דיונים על הפרטים האחרונים, כך שאי-אפשר עדיין לברך על המוגמר, אבל כפי שדרשנו מהיום הראשון, ההצעה שומרת על מלוא האינטרסים הביטחוניים-מדיניים של ישראל וגם על האינטרסים הכלכליים שלנו", אמר.
לדברי לפיד, "יותר מ-10 שנים ישראל ניסתה להגיע לעסקה הזו. ביטחון הצפון יחוזק, אסדת 'כריש' תפעל ותפיק גז, הכסף ייכנס לקופת המדינה, והעצמאות האנרגטית שלנו מובטחת. זוהי עסקה שמחזקת את הביטחון הישראלי ואת הכלכלה הישראלית. אין לנו התנגדות לפיתוח מאגר גז לבנוני נוסף, שממנו נקבל כמובן את התמלוגים המגיעים לנו. מאגר כזה יחליש את התלות הלבנונית באיראן, ירסן את חיזבאללה ויביא ליציבות אזורית".
"הצעת המתווך נמצאת עכשיו בבדיקה משפטית", הוסיף ראש הממשלה. "לאחר שהבדיקה תסתיים, נביא את ההחלטה, יחד עם שר הביטחון בני גנץ ועם ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, ובתיאום עם היועצת המשפטית לממשלה, לדיון ולאישור".
בלבנון, נסראללה כבר נתן התייחסות, שניתן לפרשה כחיובית. הוא ציין בנאום כי זהו צעד חשוב מאוד, ופקידי המדינה הם אלה שמקבלים את ההחלטה לטובת לבנון. "אנו עומדים בפני ימים מכריעים בסוגיית הזכויות של לבנון, ואנו מקווים שהתוצאה תהיה טובה", אמר.
על רקע איומי חיזבאללה
נסארללה, כזכור, איים כי אם לא יושגו "זכויותיה של לבנון", הוא לא יאפשר לישראל להפיק גז משדה "כריש", הפקה המתחילה בימים אלה ממש. צה"ל הפיל ארבעה מל"טים ששלח חיזבאללה לעבר שדה "כריש", והארגון הוזהר כי אם ינסה לפגוע באסדות הגז של ישראל - התגובה תהיה חריפה במיוחד, לרבות פגיעה בנסראללה עצמו.
בימים הקרובים יחלו הליכי בדיקת הזרמת הגז בצינורות שבין אסדת "כריש" לחוף. אתמול פרסמנו כי לפי גורם מדיני בכיר, בישראל הגבירו את הלחץ על אנרג'יאן לעכב את הזרמת הגז, ובצד שעליו אחראית הממשלה נרשמו, לדבריו, עיכובים לא מתוכננים לכאורה. עוד הסביר הבכיר כי המטרה היא הגעה לטיוטת הסכם שתהיה מקובלת על ממשלת לבנון בסוגיית הגבול, הימי ורק אז להתקדם.
במשרד האנרגיה דחו את דברי הבכיר. בתגובה נמסר מהמשרד כי מדובר במתקן תשתיות מורכב, שנדרש לעמידה בדרישות רגולטוריות, וכי צוותי המקצוע מקרב אנשי משרד האנרגיה, והיועצים הבינלאומיים אותם שכר המשרד, עובדים ללא לאות לבחינת המצב על-מנת לאפשר את פעילות האסדה.
גורמים דיפלומטיים בכירים בלבנון, בישראל ובארצות-הברית מביעים אופטימיות בקשר לסיכויי ההגעה להסכם על הגבול הימי בין המדינות בשבועות הקרובים. לדברי אחד מהם, טיוטת ההסכם שהוגשה לצדדים מדלגת מעל כמה מוקשים אפשריים ומאפשרת לישראל להמשיך ולפתח את שדות הגז שלה וללבנון להתחיל לעשות כן בעצמה. הגורם הוסיף כי נראה שהסיכויים להביא ללבנון בשורה אופטימית ומקור הכנסה עתידי משמעותי מעקרים התנגדויות, לרבות מצד חיזבאללה.
באופוזיציה דורשים להביא את ההסכם לאישור הכנסת
הקבינט המדיני-ביטחוני אמור להתכנס ביום חמישי לדון בטיוטה ברקע דרישה של האופוזיציה להביא את ההסכם לאישור הכנסת. חברי הכנסת יריב לוין ואורית סטרוק פנו לראש הממשלה לפיד, ליו"ר הכנסת מיקי לוי ולשר המשפטים גדעון סער, כשהם מסתמכים על חוק הקובע כי כל פשרה טריטוריאלית תובא לאישור הכנסת. סער, שבידיו זכות וטו לפי סעיף 10 לתקנון עבודת הממשלה על החלטה למנוע העברת ההסכם לכנסת, טרם מסר את הכרעתו בנושא.
לגלובס נודע כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, העבירה את הסוגיה למשנה שלה, ד"ר גיל-עד נועם, הממונה על המשפט הבינלאומי. ח"כ סטרוק אומרת כי הסיגה היא החוק הישראלי ולא הדין הבינלאומי, ולכן היועצת עצמה צריכה לתת את התשובה. ד"ר נועם השיב כי בשלב זה אין הסכם חתום, וכי הנושא נמצא בבחינה של משרד היועץ המשפטי לממשלה.
סטרוק ולוין פרסמו הודעה משותפת, ולפיה "בזמן שלפיד שועט אל עבר הסכם הגבול הימי עם לבנון תוך עקיפת הכנסת ורמיסתה - מן הראוי ששר המשפטים ישתמש בזכות הווטו המוקנית לו בתקנון עבודת הממשלה, כדי להגן על הדמוקרטיה ולמנוע את הסתרת ההסכם מעיני הכנסת קודם לאישורו בממשלה. אנו מודאגים מהעובדה ששר המשפטים נמנע כבר למעלה משבוע מלהגיב לפנייתנו אליו בנושא, ובכך בעצם נותן את ידו לרמיסת הדמוקרטיה ולקידום הסכם מדיני הכרוך בוויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל, על-ידי ממשלת מעבר שאינה זוכה כלל לאמון הכנסת. אנו שבים וקוראים לשר סער להתעשת ולמנוע, בכוח הסמכות הקיימת בידיו, את המחטף החמור הזה".
לעומת זאת, שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ אמר לגלובס כי אין צורך להביא את ההסכם לאישור הכנסת, שכן אין מדובר בהסכם על שטח טריטוריאלי של ישראל, אלא רק על קו המים הכלכליים. למעשה, בהסכם יש התייחסות עקיפה בלבד למחלוקת קטנה על קו הגבול הטריטוריאלי, בין השאר כדי למנוע את חובת ההבאה לכנסת.
אחת מהסיבות לעיכובים בהבאת הטיוטה היו דרישות של משרד הביטחון בסוגיות הקשורות למרחקי ביטחון מאסדת "כריש" ומנקודות אסטרטגיות נוספות בגבול הימי. הסוגיה הזו נפתרה ברובה, וכעת ההמתנה היא להנהגה הלבנונית ולממשלת ישראל לאשר את הטיוטה. נוסיף כי צוותים של אנשי מקצוע אמורים למלא את הפרטים של ההסכם בטרם זה ייחתם, ולשם כך ייתכן כי יהיה מפגש משותף בין הצוותים משתי המדינות בתיווך האמריקאים והאו"ם.
רוב השטח נותר בידי לבנון
נזכיר כי מדובר במחלוקת על שטח משולש בהיקף של כ 860 קמ"ר בין שני קווים - האחד הצפוני, ששייך לישראל, אף בהסכמת לבנון בעבר; וקו שני דרומי, שלבנון דרשה. השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין, שתיווך בין הצדדים בחודשים האחרונים, השיג פשרה שלפי הפרטים הידועים לנו אינה מסדירה קו ישר חדש, אלא מזגזג. רוב השטח נותר בידי לבנון, והיתר בידי ישראל.
הפשרה החשובה נעשתה בנודע לשדה גז פוטנציאלי המכונה קאנה/צידון. השדה משתרע הן בשטח לבנון, הן בשטח המחלוקת והן בשטח ישראל. כפי שפרסמנו בגלובס מפי מקורות אמריקאים וישראלים, ישראל הסכימה כי לבנון היא שתנהל את הקידוח ואת ההפקה בשדה זה, באמצעות החברה הצרפתית טוטאל, ואם אכן יתגלה גז, ישראל תקבל חלק מהתמלוגים עליו. אין עדיין קביעה מדויקת לגבי היקף התמלוגים, והקביעה הסופית תועבר לידי גורם בינלאומי מקצועי, אם וכאשר יימצא שם גז טבעי. לפיד אישר את הפרטים.
בצד הלבנוני אמור ההסכם, אם יתקבל על ידי ההנהגה, לפתוח את חיפושי הגז והנפט לא רק במאגר קאנה/צידון, אלא גם במאגרים פוטנציאליים אחרים. לבנון, המצויה במשבר כלכלי חמור במיוחד, משוועת למקורות כספיים חדשים. אם אכן ימצא גז, ברקע הדרישה הגוברת למקורות אנרגיה באירופה, יתכן והמקור הזה יסייע לה לצאת מהמשבר.
חיזבאללה, מצידו, עשוי להתנגד להסכם, בעיקר בשל לחץ של איראן המבקשת לטרפדו. מנגד, הוא נתון בלחץ ממשי בתוך לבנון, שלא למנוע את הסיכוי למקור הכנסה חדש למדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
