מגמה שלילית לא רק במניות: האג"ח הממשלתיות נופלות והתשואות מזנקות

ריבית בנק ישראל צפויה לעלות פעם נוספת על רקע המשך ההידוק המוניטרי האגרסיבי ברחבי העולם. להערכת כלכלני בנק לאומי, הצפי הוא לעלייה נוספת של 0.75% לרמה של 2.75%.

לדעת ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, יעד הביניים של בנק ישראל הוא השגת ריבית ריאלית חיובית, כך שהתפתחות האינפלציה בישראל היא שתשפיע על הרמה הסופית אליה תגיע הריבית.

בפמן ורזניק מעריכים כי הריבית צפויה להמשיך ולעלות עד לרמה של כ־3.5%, כלומר העלאות בהיקף כולל של עוד 0.75% מעבר להחלטת הריבית הנוכחית. לרמה הסופית אליה תעלה הריבית בישראל, תהיה השפעה משמעותית על התפתחות המסחר בשוק אגרות החוב המקומי.

גם רפי גוזלן, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אי.בי.אי, מעריך כי הריבית תמשיך לעלות ותגיע בתוך מספר חודשים לרמה של 3.75%-4%. מצב זה יוביל להערכתו להמשך עליית התשואות וירידת מחירי האג"ח בישראל, מאחר שהשוק המקומי טרם התאים את עצמו לסביבת הריבית החדשה.

בין השאר, מדגיש גוזלן כי בישראל הריביות הריאליות הן עדיין אפסיות או אפילו שליליות, וזאת בניגוד למגה בעולם. "אני מאמין שנראה סגירת פערים של השוק שלנו מול העולם דרך עלייה בתשואות האג"ח הצמודות", הוא מדגיש.

בפתיחת שבוע המסחר בת"א, נסחרה אג"ח שקלית לא צמודה של ממשלת ישראל ל־10 שנים בתשואה לפדיון של 3.4%, לאחר שמחירה ירד ב־16% מתחילת 2022. לשם השוואה, אג"ח ממשלתית שקלית לפדיון בעוד שנתיים, נסחרת בתשואה של 3.15%, לאחר שמחירה ירד בכ־6% מתחילת השנה.

הפער בין תשואות האג"ח הקצרות לארוכות, קרוי תלילות עקום התשואות. בלאומי מדגישים כי לאחרונה חלה ירידה משמעותית בתלילות עקומי התשואות של האפיק השקלי וצמוד המדד, כאשר העקום השקלי כמעט והשתטח לחלוטין בטווח של 2 עד 10 שנים.

"על רקע זה נראה כי פוטנציאל ירידת התלילות די מוצה, בעיקר בהתחשב בכך שהסכנה לירידה של הפעילות הכלכלית בישראל נמוכה. לפיכך אנו ממליצים להישאר בהשקעה במח"מ בינוני", כותבים בפמן ורזניק.

המרוויחות: אג"ח בריבית משתנה וצמודות לדולר

השניים מדגישים, כי איגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה (לצד אגרות החוב צמודות המדד לטווח קצר) ממשיכות להיות האפיק היחיד שמניב תשואה חיובית, כאשר איגרות אלו רשמו עלייה של 1.2% מראשית השנה. עם זאת, מדובר על שתי סדרות בלבד שהנפיקה מדינת ישראל בריבית משתנה, שהיקפן הכולל מסתכם ב־40 מיליארד שקל בלבד.

  

אפיק נוסף שהניב השנה תשואות חיוביות בשוק האג"ח המקומי הוא אגרות החוב הקונצרניות הצמודות לדולר. מדד תל־בונד דולר, אשר כולל את אגרות חוב אלו, עלה מתחילת השנה ב־11%, בעקבות עלייה של 15% שער החליפין דולר שקל בתקופה זו.

בניגוד למצב בישראל, בארה"ב כבר מתקיים מצב של היפוך בעקום התשואות, כאשר התשואה על האג"ח הממשלתית לשנתיים עומדת על 4.27%, בעוד שהתשואה על אג"ח ל־10 שנים עומדת על 3.83% בלבד. מדובר בתשואות שיא של כ־15 שנה, שנרשמו בעקבות החלטת הריבית הניצית של הפד מלפני כעשרה ימים.

שוק האג"ח הבריטי סוער במיוחד

במקביל, ספג שוק האג"ח טלטלות בשבוע שעבר, בעקבות החלטת ממשלת בריטניה על הפחתות מיסוי, שצפויות להגדיל את הגירעון התקציבי במדינה. בתגובה זינקה התשואה על האג"ח הממשלתית הבריטית לרמה של 4.1% - שיא של 14 שנים.

לדברי גוזלן, בבריטניה קיבלו החלטה מוטעית שטלטלה מאוד את שוק האג"ח בעולם. "הבנקים המרכזיים בעולם נלחמים כרגע כולם באינפלציה, והממשלות ברובן לא פועלות כנגדם", הוא מסביר.

 רפי גוזלן, הכלכלן הראשי באי.בי.אי בית השקעות / צילום: יח''צ

"אף ממשלה לא מכריזה על הרחבה פיסקאלית ומנטרלת למעשה את מה שהבנק המרכזי מנסה לעשות. ככה, שלא מביאים תוכנית לקיצוץ מיסים, בזמן של 10% אינפלציה בבריטניה ובנק מרכזי שמנסה להילחם בה.

"זה טלטל מאוד את שוק האג"ח והקפיץ מעלה את הציפיות להעלאת ריבית בבריטניה. וזה חייב גם את הבנק המרכזי הבריטי להיכנס לשוק ולבלום את הסחרור שהתפתח בשוק האג"ח שם", מסביר גוזלן.

לדבריו, הסחרור הזה הדביק את יתר השווקים ומשך את תשואות האג"ח בעולם חזק למעלה. "כל עוד הנושא הזה לא נפתר, יש כאן גורם לחץ מאוד משמעותי בשוק שעדיין קיים" הוא מדגיש.

האגרסיביות של הבנקים המרכזיים תעבוד?

בלאומי מדגישים, כי המשך העלייה בסביבת האינפלציה בעולם מביאה להמשך גישה אגרסיבית של מרבית הבנקים המרכזיים בעולם ובראשם הפד, אשר ממשיך להעלות את הריבית בקצב מהיר יחסית. כמו כן, בנקים מרכזיים בעולם מבקשים לחזק את אמון השווקים ברצינותם בכל הנוגע להפחתת האינפלציה, גם במחיר של האטה כלכלית ניכרת וגם אם הכלים המוניטריים אינם יעילים מבחינת ההשפעה על חלק ממרכיבי האינפלציה.

"יש בכך תגובה של בנקים מרכזיים כלפי השווקים, שפקפקו לפני מספר חודשים בנכונות להעלאת ריבית משמעותית ושסברו שגם אם הריבית תעלה במהירות, הבנקים יצטרכו לעשות שינוי מהיר ולשוב על עקבותיהם במהירות", כותבים בפמן ורזניק. להערכתם, כל עוד האינפלציה לא תראה סימני האטה משמעותיים נראה שהפד ימשיך בהעלאות של 0.5% לפחות בכל החלטה.