לבנון תקבל את מלוא שטח המחלוקת: הסכם הגז נחשף

הסכם הגז עם לבנון נחשף: שדה קאנה צידון, המתפרש על שטח המים הכלכליים של לבנון וישראל, יהיה כולו בפיתוח לבנוני והחברות המפתחות, ובראשן טוטאל מצרפת, יתנו לישראל פיצוי על החלק שנמצא בשטח הישראלי - כך גילה הערב גורם מדיני בכיר.

מתווה הפיצוי טרם נקבע, והוא יידון במקביל עם החברות המפתחות. מההסכם עולה כי ישראל ויתרה על דרישותיה במים הכלכליים, וקיבלה את הדרישה הלבנונית לגבול המים הכלכליים בין המדינות, בקו המכונה קו 23. העמדה הישראלית המקורית הסכימה לוויתור על כ-60% משטח המחלוקת. כן נקבע בהסכם כי קו המצופים, קו הגבול מהחוף ועד 5 ק"מ אל עומק הים יהיה לפי דרישת ישראל הגבול הימי בין המדינות.

• ההסכם עם לבנון: מי מוסמך לאשר, ומהי עמדת היועמש"ית?

מדובר בהצעה של המתווך האמריקאי עומס הוכשטיין, ומהגורם הבכיר עולה כי היא מקובלת על ראש הממשלה יאיר לפיד ועל שר הביטחון בני גנץ. נציין כי באופן דומה - מתן פיצוי על המאגר שבשטח ישראל, אמורה להסתיים גם המחלוקת בין ישראל לקפריסין על שדה אפרודיטה/ישי. הגורם אמר כי לאחר אישור ההסכם הוא יועבר למוסד הרלוונטי באו"ם, שיעגן אותו ויסיים למעשה את המחלוקת על הגבול הימי בין המדינות.

הגורם אמר כי ההצעה תובא לדיון בקבינט ביום חמישי אך עדיין לא הוחלט מה הגוף שיצביע עליה, הקבינט או הממשלה. לדבריו רק אחר כך תימסר התשובה החיובית לאמריקנים. לדבריו, ארצות הברית וצרפת ערבות להסכם, ולצרפת שמחזיקה במחצית הבעלות על חברת טוטאל אינטרסים כלכליים שיצליח.

הישגו הישיר של ההסכם, לטווח הקצר לפחות, הוא הרגעת האווירה מול חיזבאללה, וצמצום החיכוך והסיכוי לפתיחת עימות ברקע המחלוקת הזו, כפי שאיים חיזבאללה.

בתשובה לשאלה אמר הגורם כי לא הייתה כניעה לנאסראללה ולחיזבאללה על אף איומיהם על אסדת כריש. "נוצר חלון הזדמנויות לרבות בשל המצב הפוליטי בלבנון ואנחנו מנסים לנצל אותו ולסיים את המחלוקת". עוד אמר הגורם כי זה חשוב שיהיה מעמד סיכום משותף להסכם, אם כי הדבר עדיין לא נקבע. בתשובה לשאלה על אישור ההסכם אמר כי המל"ל עובדים בצמוד עם היוהמ"שית גלי בהרב-מיארה בכל מה שקשור בהיבטים המשפטיים. הוא סירב להתייחס לשאלה על התבטאות נתניהו ולפיה ממשלה בראשותו תבטל את ההסכם אם ייחתם.

השפעה מכרעת לעמדתו של גנץ 

ניתוח ההסכם שעקרונותיו פשוטים, מסביר את שביעות הרצון בצד הלבנוני. הקו הלבנוני של תחילת המו"מ התקבל במלואו, ואילו קו 1 העמדה הישראלית נמחק. הגורם המדיני טען כי ישראל לא הסכימה לקבל את הקו הדרומי יותר שהציגה לבנון במהלך המו"מ בעבר, קו 29, אולם בפועל המו"מ הנוכחי לא היה נפתח לולא הייתה לבנון מוותרת על העמדה הזו. המתווך הוכשטיין הציב את ביטול העמדה הניצית הזו כתנאי לחידוש המו"מ.

לגלובס נודע כי עקרונות ההסכם סוכמו סופית בשבוע הראשון של ספטמבר, למרות התנגדות של בכירים שהיו מעורבים במו"מ. העמדה הישראלית המקורית הסכימה לוויתור על כ-60% משטח המחלוקת, אך העמדה הזו לא התקבלה.

לעמדתו של שר הביטחון בני גנץ הייתה השפעה מכרעת שכן הוא העדיף את השקט הביטחוני מול חיזבאללה ואת קביעת קו הגבול הטריטוריאלי - קו המצופים, על פני המחלוקת על המים הכלכליים. נוסיף כי בגלובס פרסמנו שגם עמדה זו הייתה במחלוקת קשה בתוך מערכת הביטחון וכמה מהמעורבים בדיונים הזהירו כי מדובר בכניעה לחיזבאללה ולאיומיו.

במהלך המו"מ הופעלו לחצים על חברת אנרג'יאן בעלת זיכיון ההפקה מכריש, לעכב את התחלת הפקת הגז מהמאגר, בשל איומי חיזבאללה כי לא יאפשר את תחילת ההפקה בטרם יקבלו הלבנונים את זכויותיהם בהסכם.

שר הביטחון גנץ הדגיש את היתרונות הביטחוניים של ההסכם. לדבריו, "ההסכם אינו ערובה למניעת חיכוך עתידי עם לבנון, אך אין ספק שהוא יחזק את היציבות, את ההרתעה, ובטווח הרחוק גם יחליש את התלות של לבנון באיראן שמעבירה לה דלק ואמצעים נוספים.

גנץ מתח ביקורת על דברי ח"כ בנימין נתניהו שיבטל את ההסכם אם יבחר לראשות הממשלה. הוא הציע לו לבקש עדכון מסודר בנושא "לפני שהוא נותן דלק לתעמולה של נסראללה - שסיכן ועודנו מסכן את ההסכם".

ראש הממשלה לפיד אמר על ההסכם בישיבת הממשלה כי "במהלך סוף השבוע התקבלה בלבנון ובישראל הצעת המתווך האמריקאי להסכם על הגבול הימי בין שתי המדינות. אנחנו מנהלים דיונים על הפרטים האחרונים, כך שאי אפשר עדיין לברך על המוגמר, אבל כפי שדרשנו מהיום הראשון ההצעה שומרת על מלוא האינטרסים הביטחוניים מדיניים של ישראל, וגם על האינטרסים הכלכליים שלנו. אין לנו התנגדות לפיתוח מאגר גז לבנוני נוסף, שממנו נקבל כמובן את התמלוגים המגיעים לנו. מאגר כזה יחליש את התלות הלבנונית באיראן, ירסן את חיזבאללה ויביא ליציבות אזורית".