הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב
אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
השאלות והתהיות שהעסיקו אותנו בחודשים האחרונים בתחומי המאקרו וההשקעות ימשיכו להעסיק אותנו בוודאי גם בשנה החדשה, ולדרוש תשובות. אז הנה עשר תשובות לעשר מהשאלות הבוערות ביותר.
● מחקרים מגלים: יש דבר אחד שמפחיד את המשקיעים יותר מירידות בשווקים
● השוק הדובי נמשך כבר 270 יום, איך מגינים על תיק ההשקעות?
1. לאן תגיע ריבית הפד?
את התשובה גם ג'רום פאוול, יו"ר הפד, אינו יודע, כי היא תלויה בנתונים הכלכליים בשנה הקרובה, בעיקר סביב האינפלציה, ובמידה פחותה בהרבה בנתוני הצמיחה והאבטלה.
הפד נחוש לרסק את האינפלציה ו"להחזיר את השד לבקבוק". הוא ישתדל לעשות זאת בלי לחנוק את הצמיחה יחד עם חניקת האינפלציה, אבל העדפתו ברורה - מלחמה בלתי מתפשרת באינפלציה. להערכתי, הריבית בארה"ב תגיע בשלהי תשפ"ג לאזור שבין 5% ל-5.5%.
2. לאן תגיע הריבית בישראל?
גם נגיד בנק ישראל אינו יודע את התשובה. האינפלציה בישראל אומנם נמוכה כמעט במחצית מזו שבארה"ב, אך גם היא יצאה מ"רצועת הביטחון" של יעד האינפלציה, שעומד הרבה שנים בתחום שבין 1% ל-3%. חופש הפעולה של ירון אמיר הרבה יותר גדול מזה של מקבילו בארה"ב, כי תנאי הפתיחה של המשק הישראלי טובים הרבה יותר מאלה של ארה"ב. להערכתי, הריבית בישראל בסוף תשפ"ג תעמוד על התחום שבין 3.25% ל-3.75%.
3. מה יעיק על שוקי המניות?
שוקי המניות יכולים לסבול משורת אירועים גיאופוליטיים, אם יתרחשו, אבל כרגע הסיכון העיקרי מגיע משוקי איגרות החוב הממשלתיות, שמהוות תמיד אלטרנטיבה למניות. אג"ח אלה לא אתגרו את המניות לאורך עשור שלם של ריביות אפסיות, והמניות היו "השחקן היחיד בעיר", אבל עכשיו הכול השתנה. ניתן לרכוש אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים ולקבל תשואה שנתית (לפני מס) של יותר מ-4%, ואפשר להבטיח תשואה שנתית שקרובה ל-4% על ידי רכישת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים. וגם בישראל, התשואה לפדיון של איגרות החוב של ממשלת ישראל לשנתיים עומדת על 2.9%, ול־10 שנים על 3.2% (לפני מס).
4. האם אג"ח ממשלת ארה"ב מהוות הזדמנות השקעה?
התשואה שלהן מתחילה להיות אטרקטיבית, אך להערכתי היא תהיה יותר אטרקטיבית בחודשים הקרובים, כפונקציה של המשך התהליך האגרסיבי של העלאות הריבית בארה"ב, כך שהטקטיקה הנכונה בתחום זה היא רכישה הדרגתית שלהן.
בכל מקרה, צריך להביא בחשבון שמדובר בתשואה דולרית, והמשקיע הישראלי חשוף כאן למה שיקרה ליחסים בין הדולר והשקל (שאלה ותשובה מס' 7). להפוך את ההשקעה הדולרית במקרה זה על ידי גידור לא כדאי, כי העלות גבוהה - 2.6% לשנה.
5. השוק הקונצרני אטרקטיבי יותר בישראל או בארה"ב?
איגרות החוב הקונצרניות בישראל ירדו מאז תחילת השנה (5.6%), יחד עם הירידות בשוק המניות ובשוק איגרות החוב הממשלתיות, והתשואה העתידית שלהן השתפרה כמובן. עם זאת, כאשר משווים את התשואה לפדיון של איגרות החוב בדירוג A, כ-5%, לתשואה שמציעות איגרות החוב הממשלתיות המקבילות עם אותו משך חיים ממוצע, מגיעים למסקנה שתוספת התשואה שהן מציעות בהשוואה לאג"ח הממשלתיות אינה מפצה על הסיכון הנוסף, בפרט בימים של אינפלציה גבוהה וריבית שיש לה עדיין לאן לעלות, מה שיקשה על חברות מסוימות למחזר את חובותיהן, במיוחד אלה שממונפות מעל למידתן.
האג"ח הקונצרניות בארה"ב כן פתחו מרווחים מול אג"ח ממשלת ארה"ב, ותוספת התשואה שהן מספקות (כ-5% לשנה בחברות "זבל" וכ-2% בחברות בדירוג גבוה) היא משמעותית.
אבל צריך לזכור שיש עם זה שתי בעיות. האחת - חשיפה דולרית של מי שחי בישראל, והשנייה, הסיכון של האטה כלכלית בארה"ב גדול בהרבה מהסיכון של האטה בישראל.
6. מה יהיה עם האינפלציה?
האינפלציה הנוכחית ניזונה משני מקורות: בעיות בהיצע - מחסור עקב סגרים בסין, קשיים (שהוקלו מעט לאחרונה) בשרשראות האספקה, בעיית התלות של אירופה באנרגיה רוסית והמחיר שמשולם עבור התנתקות ממנה, ועוד. בצד הביקוש, יש עדיין ביקוש צרכני ער, בין היתר הודות לכספים שקיבלו משקי בית בעולם בתקופת הקורונה. מדיניות העלאות הריבית האגרסיבית נועדה לטפל בביקוש, כי יכולת הבנקים המרכזיים להשפיע על ההיצע מוגבלת.
סביר מאוד להניח שבתשפ"ג נראה את האינפלציה בישראל יורדת משיעורי השיא ל-2.5% עד 3%. תהליך דומה של ירידה בשיעור האינפלציה צפוי גם בארה"ב ובאירופה.
7. מה יהיו יחסי השקל-דולר?
הגורמים הבסיסיים נוטים זמן רב מאוד לטובת השקל. הסיבות ידועות: הצמיחה בישראל הרבה יותר גבוהה מבארה"ב, תנועות ההון והתנועות הריאליות אל המשק הישראלי וממנו הן לטובת השקל, לבנק ישראל יש יתרות של יותר מ-200 מיליארד דולר. זה לא מקרה שגם אחרי פיחות של יותר מ-10% מתחילת השנה, השער הוא כמו לפני 30 שנה כמעט.
כל זה עשוי להשתנות במקרה של התלקחות גיאופוליטית שישראל תהיה מעורבת בה, וגם בגין משהו הרבה יותר בנאלי - ירידות בנאסד"ק, שמביאות באופן די מיידי לפיחות השקל. הדבר נובע בעיקר מהצורך של משקיעים מוסדיים לרכוש דולרים - גם כדי לנטרל את ירידת רכיב המניות האמריקאיות בתיק שלהם וגם בגלל הכורח שלהם להשלים ביטחונות מול החוזים שרכשו על הנאסד"ק.
8. הדירות ימשיכו להתייקר?
הישראלים התרגלו בעשור וחצי האחרונים שמחירי הדירות רק עולים, בחסות הריבית האפסית. אבל מה שהם שוכחים, זה שהסביבה הכלכלית הולכת ומשתנה, ולהלך הרוח שלהם קשה להשתנות באותו קצב.
מסביבה של ריבית אפסית עברנו באחת לריבית משמעותית, שתשפיע בכמה אופנים על מחירי הדירות: עלות המשכנתאות עלתה, ותמשיך לעלות במידה ניכרת, ובמקביל הולכות ונוצרות הזדמנויות השקעה שמתחרות לגמרי לא רע עם השקעה בדירות, כמו השקעה באיגרות חוב ממשלתיות.
אז כדאי מאוד שנתכונן לבלימה של עליית מחירי הדירות בתקופה הקרובה, ולאחר מכן להתחלה של מגמת ירידה נומינלית וריאלית, שתגיע לא רק מכיוון הריבית.
9. כיצד יגיבו השווקים אם סין תנסה לכבוש את טאיוואן?
זהו התרחיש הכי מפחיד מבחינת שוקי המניות, שכן הדבר עלול להוביל ל"מלחמת גוג ומגוג" בין שתי מעצמות העל, ארה"ב וסין. אבל גם אם זה לא יקרה, השתלטות סינית על טייוואן משמעה השתלטות על תעשיית השבבים, ש-85% ממנה בעולם מקורה בטייוואן.
10. מה יעשו מדדי המניות ת"א-35, הנאסד"ק והדאקס?
אחרי שתחזיות כה רבות כבר התנפצו בתחום זה, אני מעדיף שלא להסתכן בתשובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
