"ברור לנו שזה כואב": הנגיד אמיר ירון מודה שישראל בדרך להאטה. ומה הוא חושב על מחירי הדיור?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העלה היום (ב') את הריבית ב-0.75%. לאחר חמש העלאות רצופות עומדת כיום הריבית בישראל על רמתה הגבוהה ביותר זה עשור, 2.75%. הנגיד צופה שלפנינו שנה שלמה נוספת של ריבית גבוהה מזו שהורגלנו אליה בשנים האחרונות, וטוען שאת התוצאות של העלאת הריבית - שנועדה לרסן את האינפלציה הגואה - כבר מרגישים.

"מבחינת הוועדה המוניטרית המשק הישראלי עם צמיחה גבוהה, שוק עבודה מאוד הדוק ושיא בשיעור התעסוקה. האינפלציה נמצאת במנעד רחב של סעיפים, ולאורך זמן יותר ויותר מהסעיפים מזוהים עם ביקושים. לכן אנחנו ממשיכים בתהליך העלאת הריבית", אמר פרופ' ירון בשיחה עם גלובס, מיד לאחר פרסום החלטת הוועדה להעלות שוב את הריבית.

"לפי ההערכות שלנו, האינפלציה תהיה בין 4.5% ל-5% עד סוף השנה ולאחר מכן יתחיל תהליך איטי של ירידה", מעריך ירון. "אם הכל יילך על פי התוכניות, וכל התוכניות הן תחת מעטה אי ודאות, אנחנו חוזים שהאינפלציה תיכנס באמצע הקיץ לתוך היעד ואולי תהיה מוגנת יותר לקראת סוף הקיץ. אני מעריך שהריבית כרגע בטווח שמתחיל לרסן את האינפלציה ולכן היא צריכה להגיע בהמשך ל-3% פלוס כדי להתחיל לכוון את האינפלציה לכיוון מרכז היעד".

נציין, כי יעד האינפלציה נקבע בחוק בין 1% ל-3%, וכיום היא עומדת על 4.6%, כך שהיא חורגת ממנו. על פי התחזית המעודכנת של בנק ישראל, שפורסמה יחד עם החלטת הריבית, בסוף 2022 צפוי שיעור האינפלציה לעמוד על 4.6% וב-2023 על 2.5%, כאשר שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים המסתיימים ברבעון השלישי של 2023 צפוי לעמוד על 2.7%.

  

כמה זמן לאחר מכן אתה מעריך שיתאפשר לכם להתחיל להוריד את הריבית?
"אנחנו רואים את הריביות נמצאות ב-3% פלוס עד לטווח של סתיו 2023, או מה שבחטיבת המחקר של בנק ישראל הגדירו כאמצע הרבעון השלישי. צריך להבין, אנחנו בתקופה של אי ודאות מאוד גדולה. אנחנו רואים שאירופה מנסה להתמודד עם משבר האנרגיה אבל ברור לנו שתהיה שם האטה ופגיעה מסוימת בפעילות בשנת 2023. בארה"ב לא ברור עדיין אם תהיה נחיתה רכה או יותר קשה. כל הדברים האלה משפיעים על פרק הזמן של הריבית, שלא לדבר על אירועים גיאופוליטיים שאנו עדים להם והם מתוכללים בתחזית. שינוי (לטובה, ר"ו) באירועים כאלו ואחרים יכולים לקחת אותנו למצב שאכן האינפלציה תתמתן יותר מהר. אבל אם נראה השפעות בכיוון ההפוך כמו הסכמי שכר מאוד מרחיבים, זה עלול למשוך את תהליך האינפלציה עוד. הדברים האלה יכתיבו כמה זמן נהיה בסביבת ריבית של 3% פלוס.

"ברור לנו שזה כואב ללא מעט בתי עסק ומשקי בית, ובטח עם ייקור המשכנתאות. אנחנו נהנים מצד אחד ממשק מאוד צומח, ורואים את הסעיפים שמשפיעים על האינפלציה עוברים לביקושים. ההאצה וההקדמה של העלאות הריבית שביצענו אמורות למנוע את הצורך בהעלאות ריבית גבוהות עוד יותר ביחס לסביבת התחזית שמצוינת על ידי חטיבת המחקר אם היינו עושים דברים יותר בהדרגה".

בארה"ב נראה שהעלאות הריבית לא הכאיבו מספיק לציבור כדי לעצור את הצריכה. גם פה ההוצאות בכרטיסי אשראי שוברות שיאים. איך אתה מסביר את הפער בין התלונות על יוקר המחיה והעלייה בתשלומי המשכנתה לבין המשך הצריכה?
"זה גם הצד החיובי - המשק הישראלי עם צריכה גבוהה ופעילות גבוהה. רואים את זה בשוק העבודה, כשנגד כל מובטל יש לפחות משרה פנויה אחת. לכן בין היתר הקדמנו את התהליך (של העלאת הריבית, ר"ו), כי ראינו שלמשק יש את היכולת לספוג אותה. לתהליך הריסון של הריביות לוקח זמן. בנקודה שאנחנו נמצאים בה עכשיו נראה את זה, אבל בספרות מדובר על כמה חודשים ואפילו עד חצי שנה עד שרואים את האפקט של התהליך. לכן אנחנו מדברים על הרבעון השני של 2023, ששם נראה את התהליך בא לידי ביטוי בצורה יותר ברורה".

מה אתה עונה למי שטוען שהתחלת להעלות ריבית מאוחר מדי?
"כשאני מדבר על צמצום מוניטרי ומדיניות מוניטרית אני כולל בפנים החלטות ריבית, מט"ח ואת כל הפעולות המאוד מהירות שעשינו כדי להתמודד עם הקורונה. יש פה התמודדות מאוד גדולה עם מגפה ועם יציאה ממנה. ביוני 2021 סגרנו את כל התוכניות המיוחדות וההקלות, דברים שבנקים מרכזיים אחרים ביצעו עמוק לתוך 2022.

"צריך לזכור שהאינפלציה אצלנו הייתה יותר נמוכה והיא עדיין יותר נמוכה, וטוב שכך. אנחנו לא רוצים להגיע למחוזות האינפלציה שם. אין ספק שהשמן במדורת האינפלציה שהתווסף הוא המשבר בין אוקראינה לרוסיה שהאריך את כל התהליכים. לכן גם האינפלציה פה יותר גבוהה ולכן גם האצנו את תהליך העלאת הריבית. כשבוחנים את העלאות הריבית שלנו ביחס לרמת האינפלציה וביחס לסטייה מיעד האינפלציה, רואים שבנק ישראל דווקא היה בין הראשונים לפעול".

"אין ספק שמדובר בירידה בצמיחה ובהתמתנות"

מאחר שהאינדיקטורים לרבעון השלישי של 2022 ממשיכים להעיד על רמת פעילות גבוהה, עדכנו בבנק ישראל את תחזית הצמיחה לשנת 2022 כלפי מעלה ובחטיבת המחקר של בנק ישראל צופים כי התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 6% בשנת 2022. לעומת זאת, בחטיבה מעריכים כי צמיחת התוצר תתמתן בשנת 2023 והוא יצמח בשיעור של 3%. "ההאטה בצמיחה נובעת מהצפי להתמתנות בצמיחת הסחר העולמי ובצמיחת התוצר במדינות המפותחות וכן מעליית הריבית הריאלית בישראל בטווח התחזית. בהשוואה לתחזית הקודמת, התחזית הנוכחית משקפת רמת פעילות גבוהה יותר בשנים 2022-23 כפי שמשתקף בעדכון כלפי מעלה בתחזית לסטיית התוצר מהמגמה", הם הסבירו.

האם ישראל חווה האטה או בסכנה למיתון?
"אנחנו מעריכים שברבעונים הבאים ובוודאי ברבעון האחרון ואולי בראשון ובשני של 2023, נראה האטה שבין היתר מתכללת חלק מתהליך העלאת הריבית. אבל חלק גדול מההשפעות שאנחנו לוקחים בחשבון נובע מהתחזיות של הגופים הבינלאומיים לגבי אירופה וארה"ב, וכן לגבי הסחר הבינלאומי שמושפע מסין.

"זו כמובן ירידה בצמיחה והתמתנות, אין ספק, אבל צריך לזכור שזה עדיין בסביבה קרובה לצמיחת הפוטנציאל, ונתון גבוה לעומת מה שאנחנו רואים באירופה כשה-OECD מדבר על 0.3% או על 0.6% בארה"ב. אז כן, אין מה לעשות - זה חלק מההתמתנות שחלקה מחויב המציאות כדי שהאינפלציה תרד, אבל חלק מזה הוא גם תהליך אקסוגני שתלוי גם במשבר באירופה וגם בהידוק המוניטרי שחל בחו"ל".

אתה מעריך שארה"ב תיכנס למיתון?
"אנחנו כרגע לוקחים בחשבון שתהיה שם האטה, אך עדיין מדובר על צמיחה מסוימת על פי הגופים הבינ"ל. אגב בנתונים האחרונים של הקצה, למשל על פי הפד של אטלנטה, רואים ברבעון השלישי נתונים שהם עדיין טובים. אבל אנחנו מעריכים שכדי לרסן את האינפלציה ובמיוחד בגבהים שהיא נמצאת שם, בין ההידוק המוניטרי לבין השווקים הפיננסיים לבין מה שקורה באירופה, תהיה שם האטה משמעותית".

כיצד מצמצמים את ההשפעה של השוק האמריקאי על ישראל?
"ארה"ב ואירופה הם כמובן שווקים חשובים למשק הישראלי וזה חלק ממה שמתוכלל בתחזית של חטיבת המחקר שמדברת על צמיחה 6% ב-2022 ושל 3% ב-2023. אבל חשוב להדגיש שכלכלת ישראל היא עדיין כלכלה חזקה שהוכיחה יכולת לצמוח, לפחות בטווחים קצרים, בכל האירועים שראינו בשנים האחרונות".

מנכ"ל האוצר רם בלינקוב התראיין לגלובס בראש השנה ושלל את האמירה של ירון על כך שאין זה מתפקידו לדאוג למחירי הדיור. הוא אמר שלא נכון "להגיד שאין קשר בכלל בין הריבית לבין המחירים במשק בכלל. הרי התפקיד העיקרי של בנק ישראל ושל בנקים מרכזיים בכל העולם הוא יציבות המחירים במשק".

מה היית עונה על זה?
"כל אחד יכול לומר את אמרות השפר שלו. עניינית, אנחנו כבר בדוח בנק ישראל הצבענו על כך שסביבת הריביות תורמת כחמישית מהעלייה במחירי הדיור. אין לי ספק שהמרכיב העיקרי, גם מהניתוח שלנו וגם עם שיח עם קבלנים, אנשי שטח ושאר הגורמים, הוא מצד ההיצע. זה המפתח ואנחנו רואים התפתחויות חיוביות בתחום ההיצע - התחלות והיתרי בניה יותר גבוהים. זה המפתח בתחום הדיור על פני זמן.

"בוודאי שככל שהריביות יעלו הן יוסיפו לצנן במידה כזו או אחרת את השוק, אבל העלאות הריבית עולות למשקי בית יותר ובוודאי לזוגות צעירים שרוצים להיכנס לשוק הזה. גם אם השוק נעצר, הם עדיין מוצאים עצמם עם תשלומים גבוהים יותר.

"בצד השני, נושאים כמו היחס בין התשלום החודשי להכנסה או גובה ההלוואה ביחס לערך הנכס (LTV, שעומד היום על עד 75% מערך הנכס) הם בין המחמירים ביותר. אנחנו כל הזמן בוחנים את הנושא ולכן לא ראינו צורך להחמיר אותם עוד יותר, כי בסוף צעד כזה ידיר אוכלוסיות מסוימות מהיכולת להיכנס לשוק. אז עם כל הכבוד, אני עדיין עומד על דעתי שהמפתח לפתרון בשוק הדיור בטווח הארוך הוא כמובן בצד ההיצע".