הזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2022, הם פרופ' בארי שרפלס ממכון המחקר סקריפס, אשר זוכה בפרס בפעם השhניה, פרופ' קרולין ברטוצי מאוניברסיטת סטנפורד, ופרופ' מורטן מלדל מאוניברסיטת קופנהגן, אשר פיתחו שיטה חדשה לחבר מולקולות כימיות בקלות וביעילות. ברטוצי אף הגדילה לעשות ופיתחה את היכולות הללו גם לאורגניזמים חיים.
לקריאת ראיון עם ברטוצי שפורסם לרגל זכייתה בפרס וולף השנה
ועדת הפרס הסבירה כי "כימאים תמיד חיפשו דרך לבנות מולקולות מורכבות יותר ויותר. בתחום הפרמצבטיקה, המטרה בכך היא ליצור מולקולות הדומות לאלה הטבעיות, אבל ברמת דיוק המאפשרת שימוש בהם כתרופות. ניתן ליצור מולקולות מורכבות במגוון שיטות, אך רובן דורשות עבודה מורכבת ועתירת משאבים וזמן".
שרפלס הוא מי שפתח את הדלת, אומרים חברי הוועדה. בערך ב-2000, הוא הגה את הרעיון של 'כימיית קליק', כימיה שבה ניתן לחבר מולקולות ביעילות ובקלות בלי ליצור תגובות לא ראויות, והדגים תגובה אחת כזו, שכבר היום משמשת ליצור תרופות, מיפוי גנטי ויצירת חומרים מורכבים מיוחדים.
ברטוצי כאמור הצליחה לחבר מולקולות לתאים חיים, בלי לפגוע בכימיה הקיימת של התא. היא משתמשת ביכולות הללו כדי לעקוב אחר תהליכים בתוך התאים, באופן שמאפשר שיפור תהליכי פיתוח של תרופות, למשל נגד סרטן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
