כבר לא רק מחאת חיג'אב: הכלכלה הקורסת באיראן מלבה את הלהבות שהמשטרה הציתה

ההפגנות ברחבי איראן בשלושת השבועות האחרונים החלו בגלל כיסוי ראש, אבל הופכות לתנועה נרחבת יותר המונעת על ידי זעם המעמד הבינוני על הכלכלה הקורסת של המדינה.

● התפקיד של המשבר הכלכלי במחאת החיג'אב 
● כך המדינה הענייה בעולם מרוויחה מהמלחמה בין רוסיה ואוקראינה 

מעמד הביניים העירוני הגדול באיראן מהווה את המנוע העיקרי של ההפגנות בעשרות ערים מאז מותה של מהסה אמיני ב־16 בספטמבר, אישה בת 22 שנעצרה באשמה שהפרה את קוד הלבוש המחמיר במדינה. הטענה של המפגינים, שיציאתם לרחובות עברה מפה לאוזן והתגברה ברשתות החברתיות, עברה במהירות מזכויות נשים לדרישה לסיום מערכת המשטר האסלאמית במדינה, ששולטת בכל האספקטים של החברה. "המשולש של נשים, טכנולוגיה ועוני הוא המנוע של ההפגנות", אמר מוסטפה פקזאד, איש עסקים מטהרן המייעץ לחברות זרות על האסטרטגיה העסקית שלהן באיראן. "אנשים צעירים מרגישים שהחיים שלהם ממש מתבזבזים בגלל המגבלות הקשות המוטלות עליהם", אמר.

 מהסה אמיני, שמותה הצית את גל המחאה / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים שמר על היציבות באיראן לאחר המהפכה האסלאמית ב־1979, והיה המנוע הכלכלי שלה במסגרת סנקציות מצד ארה"ב ואחרות שנוגעות לטכנולוגיה הגרעינית שלה, הטילים הבליסטיים והתמיכה בטרוריסטים ובמיליציות באזור. מעמד הביניים של איראן המשיך לגדול בארבעת העשורים האחרונים ל־60% מהאוכלוסייה, עם מערכת חינוך חזקה שהפיקה רופאים, עורכי דין, מהנדסים וסוחרים, למרות מלחמה הרסנית וכמה התרסקויות של מחירי הנפט.

יותר משליש מאזרחי איראן חיים בעוני

כעת, מעמד הביניים נמצא תחת לחץ של אינפלציה בגובה 50% והמטבע, הריאל, שצנח לרמה הנמוכה ביותר שלו אי פעם השנה. כיום, יותר משליש מהאיראנים חיים בעוני, בהשוואה ל־20% ב־2015, ומעמד הביניים התכווץ לפחות מחצי מאוכלוסיית המדינה.

הזעם נבנה במשך שנים בגלל הכלכלה והכישלון לחדש את ההסכם הבינלאומי שהסיר סנקציות מאיראן בתמורה למגבלות מחמירות, אם כי זמניות, על תוכנית הגרעין של המדינה.

"שורש ההפגנות האלה הן הבעיות הכלכליות וכעת אתה רואה את ההתפרצות", אמרה עקרת בית בת 52 שהפגינה ברחובות האמידים של צפון טהרן, הורידה את החיג'אב שלה ונופפה איתו באוויר עם המוני נשים אחרות. לה ולבעלה, בעל עסק קטן בתחום המזון, נגמרו החסכונות והאינפלציה מאיימת על סגנון החיים של מעמד הביניים שלהם. בעבר היו בבעלותם כמה נכסים, אבל הם מכרו חלק מהם כדי לגייס הון. היא אמרה כי נהגה לרכוש מכונית חדשה כל שנתיים, ועשתה טרייד־אין מדגם ישן לדגם חדש, אך לאחרונה מכרה את המכונית שלה במזומן במטרה להחזיר הלוואות.

עקרת הבית הייתה בהפגנה ביום שישי כששוטרים בלבוש אזרחי צעקו עליה בגלל שלא עטתה את כיסוי הראש ותקפו שתי מפגינות שעמדו קרוב אליה, כך אמרה. חלק מהשוטרים פתחו באש, והיא נפגעה מכדור גומי שנורה מכלי נשק הדומה לרובה ציד שהמשטרה האיראנית משתמשת בו לפיזור הפגנות. "לירייה היה צליל נוראי, כמו של רובה אמיתי", אמרה. אולם עתה, לאחר שנפגעה, "אני לא מפחדת מכדורי גומי. הייתי הולכת להפגין שוב". לפחות 50 אנשים נהרגו בהפגנות באיראן, ואלפים נוספים נפצעו או נעצרו, על פי הערכות של ארגוני זכויות אדם.

הסנקציות האמריקאיות חוסמות את הגישה לדולר

הסנקציות האמריקאיות המכוונות לתעשיית הנפט והתחום הפיננסי באיראן הן הגורם העיקרי שפוגע בכלכלה האיראנית, וחוסם את המדינה מגישה לדולר. על כך מסכימים רוב הכלכלנים.

גם כך, כ־63% מהאיראנים תולים את הסיבה לקשיים הפיננסיים במדינה בניהול הגרוע של הכלכלה המקומית ובשחיתות, ולא בסנקציות. כך על פי סקר של אלף איש שנערך לפני שנה על ידי המרכז ללימודים בינלאומיים ולימודי ביטחון של אוניברסיטת מרילנד ו־IranPoll, חברת סקרים ומחקר על דעת קהל שמתמקדת באיראן.

איראן, שהייתה בעבר אחת מהמדינות שהפיקו הכי הרבה נפט בעולם, שואבת כיום כ־2.5 מיליון חביות ביום, לעומת יותר מ־6 מיליון חביות ביום בשנות ה־70 ו־4 מיליון חביות ביום ב־2016. כלכלנים אומרים כי היתרונות של הצמיחה שלאחר המגפה נפגעו, בין היתר בגלל האינפלציה המשתוללת. תעסוקה של בוגרי מכללות ירדה ב־7% לאחר הסנקציות, והמשכורות של עובדים גברים בעלי הכשרה ירדה בכמעט 20%, על פי מחקר של קרן המטבע הבינלאומית שפורסם בשבוע שעבר.

הגל הראשון של ההפגנות החל מוקדם יותר השנה בהובלת ארגוני המסחר, שמייצגים את עובדי תעשיית הנפט, ומורים שראו את משכורותיהם צונחות מתחת לקו העוני. עובדים אומרים כי הם מתקשים לרכוש מוצרי בסיס באיראן, כמו ספגטי או בשר להמבורגר.

האיגודים קראו לחבריהם להצטרף לתנועה לביטול החוק שמחייב עטיית כיסוי ראש, שאמיני הואשמה בהפרתו. בימים האחרונים, סטודנטים באוניברסיטת אלמה טבטבאי בטהרן הצטרפו אף הם להפגנות, וצועקים את הסיסמה: "עוני, שחיתות, רודנות. מוות לדיקטטורה הזו".

פרשאד מומני, ראש המכון ללימודים אסלאמיים במדעי הרוח, מכון מחקר איראני עצמאי, אמר לסוכנות הידיעות הרשמית למחצה אילנ"א כי קנה המידה של העוני הגובר באיראן הוא "חסר תקדים לפחות 100 שנה" - ועלול לערער את היציבות במדינה.

 המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי / צילום: Reuters, IMAGO

מנהיג דת: "הרשויות צריכות להקשיב לעם"

חלק מהמנהיגים באיראן דחקו בממשלה להקשיב למפגינים. אייתוללה חוסיין נורי־חמדאני, איש דת המקורב למנהיג העליון עלי חמינאי, כתב באתר האינטרנט שלו בחודש שעבר כי "חשוב שהרשויות יקשיבו לדרישות העם ויפתרו את בעיותיהם".

עם זאת, במסגרת קריאה להפלת הממשלה וסיום השיטה האסלאמית, יש למפגינים מעט מקום לתמרון מול הרשויות בטהרן. השבוע, חמינאי דחה את ההפגנות והגדיר אותן פרעות בהשראת אויבים חיצונים כמו ארה"ב וישראל, ואף שיבח את הצעדים הנוקשים של הרשויות. "זה לא נוגע לחיג'אב באיראן", כתב חמינאי בטוויטר ביום שני. "זה נוגע לעצמאות ולהתנגדות של איראן האסלאמית".

מבחינת איראנים רבים ממעמד הביניים אחרי 1979, החירות היחסית לנהל עסקים ולעשות כסף עזרה להקהות את אי שביעות הרצון שנבעה מהדיכוי הפוליטי ומהכפייה של ערכים אסלאמיים שמרניים על חברה שהיא חילונית באופייה. הממשלה גם חילקה מחדש הון שהתקבל ממכירות הנפט, ולפני כן היה מרוכז אצל האליטות תחת שלטון השאה. היא גם סיפקה שירותי בריאות, חינוך ותוכניות לתכנון המשפחה בחינם.

מערכת החינוך החזקה באיראן העניקה לעניי המדינה מסלול לניידות חברתית ובעלות על נכסים, ותואר בהשכלה גבוהה סיפק גישה למקצועות כמו רפואה או משפטים.

עד 2015, מדד הפיתוח האנושי של איראן - מדד של האו"ם הכולל שוויון חברתי, רמות חינוך ותוחלת חיים - דירג את איראן מעל מקסיקו, אוקראינה, ברזיל וטורקיה.

  

השנה, קיוו איראנים כי הסכם עם ארה"ב, מדינות אירופאיות, רוסיה וסין יסיים שנים של בידוד בינלאומי בעקבות תוכנית הגרעין של המדינה. בתמורה למגבלות מחמירות אך זמניות על פעילות גרעינית, הוסרו בעבר מאיראן רוב הסנקציות הבינלאומיות והותר לה שוב לעשות עסקים עם רוב מדינות המערב.

ההשפעה הייתה מוגבלת. חברות מערביות רבות נמנעו מעסקאות עם הרפובליקה האסלאמית לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב ב־2016. מאז 2018, כשטראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם הגרעין והטיל מחדש סנקציות אמריקאיות, יותר איראנים ממעמד הביניים גלשו בחזרה לעוני.

איראנים ממעמד הביניים שמו בעבר את אמונם במועמדים פוליטיים רפורמיסטים כמו חסן רוחאני, שהוביל את המדינה מ־2013 עד 2021. סקרים וראיונות רומזים כי הגוש המצביע איבד תקווה לשינוי פוליטי דרך הקלפיות. בשנה שעברה, אחוז הבחירה ירד לשפל לאחר שנהיה ברור כי חמינאי לא ירשה אפילו למועמד רפורמיסטי סמלי להתמודד בבחירות לנשיאות.

 הפגנת תמיכה בפריז / צילום: Associated Press, Aurelien Morissard

פניו של ראיסי לעבר מסחר עם רוסיה וסין

הנשיא שנבחר אחרי רוחאני, אברהים ראיסי, שבעבר עמד בראש מערכת המשפט המדכאת של איראן, הדגיש את ההסתמכות העצמית הכלכלית ואת המסחר עם רוסיה וסין, במקום עם המערב.

"באיראן, אין שסתום שחרור לחץ - אין הזדמנויות כלכליות, אין הזדמנויות חברתיות, אין הזדמנויות פוליטיות, רק עננה של דיכוי", אמר סנאם וקיל, סגן מנהל של תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון הלאומי של בריטניה לעניינים בינלאומיים.

איש עסקים בן 40 מטהרן אמר כי האינפלציה וסביבה עסקית לא יציבה הרסו לו תוכניות לפתוח בית קפה. הוא גם תכנן למכור בשמים מתוצרת חוץ בטהרן, אבל הבדיקות בנושא זה הסתיימו. כמו כן, ביטל תוכניות חתונה כי הן היו יקרות מדי. החולצות היקרות והחופשות באיסטנבול ובדובאי, שבעבר היה נוהג לרכוש - נעלמו. "החלומות שלי פשוט התאדו", אמר. "האנשים עייפים וחסרי תקווה".

ב־2017, ואז ב־2019, החלו ברחבי איראן הפגנות שבסיסן היה חוסר שביעות רצון כלכלי. הרשויות באיראן דיכאו את שתי המחאות באלימות, עם יותר מ־100 הרוגים ב־2019, על פי אמנסטי, ארגון זכויות האדם.

מפגינים ממקצועות בעלי הכנסה גבוהה

דוח מ־2019 שהוכן על ידי חברת הייעוץ על מדעי החברה מבוסטון National Security Innovations, לבקשת משרד ההגנה האמריקאי, קבע כי המפגינים האיראנים כעת "מגיעים במידה רבה ממקצועות בעלי הכנסה גבוהה יותר כמו מסחר ותחבורה", וההפגנות "נערכות על ידי איראנים מהאליטה המשכילה".

התפקיד הגדל של מעמד הביניים האיראני בהפגנות מביא חוסר יציבות נוסף, וכנראה יגרום לממשלה להגיב אפילו בדיכוי רב יותר, על פי המחקר. כרגע, ההון מרוכז בפחות ידיים, וזה גורם לטינה נגד חברי האליטה האיראנית שנחשדים במידה רבה בגריפת רווח מהתחמקות מהסנקציות.

אנשי עסקים בטהרן אומרים כי קבוצות המזוהות עם המדינה משתלטות על הכלכלה יותר ויותר, החל מקרנות הפנסיה ועד מוסדות דתיים וישויות בבעלות משמרות המהפכה האיראניים, ומותירות מעט מרווח נשימה למגזר פרטי אמיתי.

עשרת האחוזים העליונים בין משקי הבית האיראניים כעת מקבלים 31% מסך כל ההכנסה הלאומית בזמן ש־10% התחתונים מקבלים כ־2%, על פי משרד הרווחה האיראני.

המשמעות היא שברפובליקה האסלאמית יש חוסר שוויון כלכלי חמור כמו בארה"ב והרבה יותר חמור מהרבה מדינות אחרות באזור, כגון איחוד האמירויות, עיראק או ישראל, על פי הבנק העולמי.

בזמן שאיראנים רבים החליטו להוציא בשר מהתזונה שלהם בעקבות יוקר המחיה, סוכנויות הרכב מלאות במכוניות יוקרה. עלירזה ראסמי, סוכן של מכוניות מרצדס בן 33, סיפר כי יש לו בסוכנות רשימת המתנה של 160 קונים המחכים לרכוש מכוניות לאחר שהממשלה אמרה שתרשה שוב לייבא אותן לאחר הפסקה של חמש שנים. המכוניות עולות עד 97 אלף דולר - סכום שייקח לנהג מונית איראני ממוצע 50 שנה להכניס.