למה הבנקים מעניקים ריבית גבוהה יותר לפקדונות לטווח קצר ומה התחזיות להמשך

בעקבות הלחץ הציבורי, בנק ישראל פרסם השוואה של הריביות על פקדונות לפי חלוקה לבנקים. צללנו למספרים וניסינו להבין את המשמעויות לעומק.

בתוך פחות משנה: הריבית עלתה ב־1.58%

בדצמבר 2021, לפני שהחלו העלאות הריבית בישראל, הבנקים העניקו ריבית ממוצעת של 0.1% עבור הפקדונות. כשנה לאחר מכן, בחודש באוגוסט, הריבית הממוצעת על הפקדונות עמדה על 1.68%. במקביל, ריבית בנק ישראל עלתה מ־0.1% ל־2%, כלומר עלייה של 1.9%, שלא כולה התבטאה בריבית על הפקדונות.

התקופה הנוכחית מתאפיינת בהעלאות ריבית, ולפי התחזיות, היא רק צפויה להמשיך. מי שבתחילת השנה בחר בפקדון בריבית של 0.1% או לשנתיים ב־0.27%, עשה עסקה לא טובה. מדוע? מכיוון שאין לדעת עד לאן תעלה הריבית, במיוחד בעת הזו. סגירה של כסף לטווח זמן ארוך בפקדון בריבית קבועה, נוכח שיעור האינפלציה ועד שיש סימנים ברורים ומתמשכים להאטה בה, היא צעד שצריך להיזהר ממנו.

  

הפער בין ההצעות של הבנקים

ישנה שונות גבוהה מאוד בין הבנקים. למשל, בפקדונות לתקופת הזמן של שנתיים עד חמש שנים ניתן לראות שבדיסקונט הריבית היא נמוכה מאוד ועומדת על 0.65%, לעומת 2.44% ו־2.26% בבנק ירושלים ובנק מזרחי טפחות בהתאמה. אין זה מקרי ששני הבנקים הללו מציעים את הריבית הטובה ביותר עבור פקדונות לתקופה ארוכה יותר - לשני הבנקים תיקי משכנתאות והלוואות לטווח ארוך בשיעור גבוה, והם זקוקים למקורות ארוכי טווח, כך שהצורך שלהם משחק לידי הציבור.

מדובר בפער משמעותי כשסוגרים כסף למספר שנים, ולכן חשוב לבדוק מה הבנקים מציעים לפני כן.

התמריץ לסגור כסף לטווח הארוך יותר יורד

מעניין לראות שפקדונות לטווח של עד שנה מציעים בממוצע ריבית גבוהה יותר מהפקדונות הארוכים יותר. כך למשל, הריבית הממוצעת על פקדונות לטווח של שלושה חודשים עד שנה עומדת על 1.68%, בעוד שלטווח של שנה עד שנתיים היא עומדת על 1.58%, ולטווח של שנתיים עד חמש - 1.39%.

על פניו זהו נראה עיוות. מדוע? הריבית מיועדת לשלם ללקוח על האפשרות להשתמש בכספו ולפצות אותו על הזמן שבו הוא לא נזיל. ככל שהזמן ארוך יותר והכסף פחות נזיל, וככל שחוסר הוודאות בטווח הארוך גבוה יותר - נצפה לראות ריבית יותר גבוהה.

אז למה מתרחש העיוות? דווקא בגלל חוסר הוודאות גם הבנקים לא מעוניינים לתמחר באופן נדיב את הפקדונות לטווח הארוך. בשנה האחרונה נפוצו תחזיות על העלאות והורדות הריבית, משבר ומיתון, ונראה שגם הבנקים לא מעוניינים למצוא את עצמם עם פקדונות לחמש שנים, כל עוד המציאות לא יציבה.

יש לציין שאם הריבית גבוהה יותר בטווח הקצר - אז התמריץ לסגור כסף לטווח הארוך יורד בהתאם. אגב, בבנק ירושלים, שמציע ריבית טובה יחסית לטווח הארוך של שנתיים עד חמש שנים (2.26%), הריבית גבוהה לתקופה של שנה עד שנתיים (2.44%), וכך גם במזרחי טפחות שמציע 2.44% לשנתיים עד חמש שנים, ו־2.81% לשנה עד שנתיים.

העיוות הזה, שבו מכשיר לטווח קצר מציע תשואה גבוהה יותר מהטווח הארוך מתרחש גם בתשואות של האג"ח, והוא אחד הסימנים שמנבאים מיתון.

למעשה, ההיפוך הזה משמעותו שקיים צפי לכך שבטווח הארוך נחזור לתוואי הורדות ריבית בשל מיתון, ולכן כדאי למהר ולסגור את הכסף לטווח ארוך, וכך להבטיח אפילו את הריבית הזאת, כי בעתיד היא כנראה תהיה נמוכה אף יותר. האם תרחיש זה אכן יתממש בפועל? זוהי השאלה הגדולה.

ההבדל בין חברות הבת לבנקים עצמם

בנק ישראל פרסם גם את הריביות שמעניקות שתי חברות בת של הבנקים, שמבחינה היסטורית התמקדו בשני מגזרים: בנק מסד של הבינלאומי שפנה למורים, ובנק יהב של מזרחי טפחות שפנה לעובדי המדינה. הבנקים, שעברו לאורך השנים תהליכי מיזוג רבים, הותירו את שתי חברות הבת כמותגים נפרדים, על מנת לקרוץ לאוכלוסיות הללו.

אולם, התנאים היו הרבה פחות קורצים בפועל: בינלאומי מציע למורים במסד ריביות פחות אטרקטיביות עבור הפקדונות, מאשר אם הם היו לקוחות מן המניין בבנקים הגדולים.

כך למשל, מורה שהצטרף למסד ישיג על פקדון של שנה עד שנתיים ריבית שעומדת על 1.07%. אם הוא היה יפנה לבינלאומי באופן ישיר, הוא יקבל ריבית של 2.01% לטווח זמן זהה. אכן פער משמעותי מאוד. גם בנק יהב לעובדי המדינה מציע פקדונות פחות טובים מבנק מזרחי טפחות כמעט בכל טווחי הזמן, למעט בטווח של שלושה חודשים עד שנה.

הפקדונות הקיימים לא רווחיים בטווח הארוך

על פי נתוני בנק ישראל, בפקדונות מבוססי הפריים הריבית הממוצעת עומדת על 0.7%, אך הם מיועדים לטווח של ארבעה חודשים. במילים אחרות, לא ניתן למצוא פקדונות לטווחי זמן ארוכים שמאפשרים ללקוח גמישות בהתאם לעליית ריבית בנק ישראל.

העלאת הריבית היא אינטרס של בנק ישראל

לבנק ישראל יש אינטרס משמעותי שהבנקים יעלו את הריבית על הפקדונות. מדוע? ככל שהריבית תעלה, כך תיווצר אלטרנטיבה לחיסכון בריבית סבירה. אלטרנטיבה זו תתמרץ את הציבור לחסוך בצורה משמעותית יותר, ותפחית את הכסף הפנוי לצריכה, מה שאמור לצנן את האינפלציה.

עד שזה יקרה, צריך לזכור שיש אלטרנטיבות לחיסכון סולידי גם בשוק ההון: קרנות כספיות, בהן עליית הריבית משתקפת באופן ישיר בעליית התשואה והן בעלות נזילות גבוהה, וכך גם באמצעות השקעה במק"מ או באג"ח ממשלתי קצר. בכל המכשירים הללו התשואות עלו בעקבות עליית ריבית בנק ישראל, והן נחשבות לחלופה לא רעה בכלל עבור מי שלא מצא פקדון שעונה על צרכיו השוטפים.