בשווקים הגלובליים לא זוכרים מציאות כזו כבר שנים רבות. האינפלציה דוהרת, הבנק הפדרלי בארה"ב מעלה את הריבית בחדות ואחריו הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, וול סטריט נמצאת בשוק דובי כבר עשרה חודשים ומבט אל העבר מגלה כי ב־90 השנים האחרונות רק פעמיים נרשמו ירידות חדות יותר בתשעת החודשים של השנה. ואם זה לא מספיק, המלחמה במזרח אירופה רק מוסיפה עוד שמן למדורה, ומתדלקת את עליות המחירים. עד כמה המצב הנוכחי מזכיר את המשברים הקודמים?
● איך לשמור על תיק ההשקעות מהשוק הדובי שנמשך כבר 10 חודשים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
● "הפעם זה רציני": מנכ"ל ג'יי.פי מורגן מזהיר ממיתון בתוך חודשים
"עד כה השנה, וטוב שכך, הזעזועים לא יצרו משבר במערכות הפיננסיות, כולל בנקים, חברות ביטוח וכו'", אומר פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל אביב, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. הוא מוסיף כי "חרף העלייה הדרמטית בריביות, לא נשקף סיכון ליציבות הפיננסית בארה"ב ובישראל.
"עם זאת, ככל שיימשכו העלאות הריבית, ובמקביל העולם ייכנס למיתון, המצב עלול להשתנות. על רקע הריביות הנמוכות מאוד בשנים האחרונות, רמת המינוף בעולם עלתה משמעותית בכל המגזרים: משקי בית, עסקים וממשלות. חלק ניכר מהחובות הם בריבית משתנה. עליות נוספות בריבית, בצד האטה בפעילות, עלולות להוביל לחדלות פירעון של גורמים שונים. כרגע אנחנו לא שם".
ההבדל הגדול בין המשבר ב־2008 למשבר הנוכחי
בימים האחרונים התמלאו הרשתות החברתיות בשמועות על קריסה אפשרית של הבנק השוויצרי קרדיט סוויס, לאחר שהמניה צנחה ב-12% בתחילת השבוע ולאחר מכן מחקה את הירידות.
האם זה עשוי להיות ה"ליהמן ברדרס" של 2022 להערכתך?
"ברור שהבנק נכנס לקשיים, אולם אלה לא בהכרח קשורים להתפתחויות המקרו־כלכליות השנה. עם הירידה החדה במחיר המניה והעלייה במרווחי האג"ח של הבנק, קיים החשש שהוא לא יוכל לגייס את המקורות לביצוע הרה־ארגון המקיף, שפרטיו אמורים להתפרסם ב־27 באוקטובר.
"ראשי הבנק חוזרים ומדגישים שמצב ההון והנזילות סבירים מאוד, ובינתיים קיים מעקב צמוד אחר ההתפתחויות על ידי הפיקוח על הבנקים בשווייץ בתיאום עם בנק אוף אינגלנד. אלה בוודאי יעשו כל מאמץ כדי לתרום להתייצבות המצב ללא פגיעה בכלל המערכת הפיננסית".
פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: איל יצהר
ליידרמן מסביר כי הפעם, בניגוד ל-2008, המשבר קשור יותר לצד הריאלי של הכלכלה. "משבר 2008 היה בעיקרו משבר פיננסי, הקשור בעיקר לבועת נדל"ן ומשכנתאות סאב־פריים, ובשיאו התרחשה פשיטת הרגל של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. הוא היה קשור פחות לצד הריאלי של הכלכלה, וכבר באמצע 2009 ארה"ב חזרה לצמיחה.
"לעומת זאת, השנה ניכרת גם ההשפעה של המלחמה באוקראינה על תחומי האנרגיה, המזון ונושאים אחרים שפגעו בתהליכי הייצור במערב. משבר הדוט.קום של תחילת שנות ה־2000 ביטא בעיקר התנפצות בועה שהתפתחה בעיקר בתמחור מניות הטכנולוגיה בנאסד"ק, וגם במקרה הזה, ההאטה שנוצרה בצמיחת ארה"ב הייתה קצרה יחסית. למשברים ב-2002 וב-2008 קדמה תקופה של ריביות נמוכות מדי, שיצרו תמריצי השקעה שהתבררו כלא נכונים. גם השנה, חלק מההאצה באינפלציה נובע מרמות ריבית נמוכות מדי ששררו עד לרבעון הראשון השנה".
האם שנת 2022 תיזכר כשנת משבר שוקי ההון, עם ירידות חדות במחירי מניות ואג"ח בעולם?
"אין ספק שירידה מעל 20% במדד המניות הגלובלי, בצד ירידה של קרוב ל-15% במדד אג"ח גלובלי מתחילת השנה, הן תופעות חריגות וכואבות מאוד. ה"ברבור השחור" העיקרי שהופיע השנה הוא בדמות הפלישה של רוסיה לאוקראינה, עם כל ההשלכות על מחירי הסחורות, האנרגיה והמזון בעולם.
"העלייה באינפלציה אילצה את הבנקים המרכזיים להעלות בחדות את הריבית, וזה הוביל לתמחור מחדש של הנכסים. עבור השווקים הפיננסיים, לעבור במהירות מריבית פד של 0.25% לפני הפלישה של רוסיה ל-3.25% כיום, ולתחזית של 4%-4.5% בסוף השנה, זאת דרמה אמיתית. בישראל הריבית עברה מ-0.1% ל-2.75% כיום, והתחזית היא לריבית של 3.5% בעוד שנה.
"המשבר באוקראינה תפס את הבנקים המרכזיים בריביות נמוכות מדי, ריביות שהובילו בשנים האחרונות לעליות מופרזות במחירי הדיור ובחלק ממחירי המניות ואג"ח. אני מעריך שחלק ניכר מההאצה באינפלציה ומהפסדי ההון בשווקים השנה היה נמנע אילו ריביות הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד, היו מועלות בהדרגה במהלך השנים האחרונות".
מה צפוי הלאה בשווקים?
"לא ניתן לתזמן את השווקים, בעיקר בטווח הקצר. רמת האי־ודאות גבוהה מאוד, ונראה שיידרש עוד זמן עד להתייצבות המצב בשווקים. כמו בכל משבר, נוצרו הזדמנויות חדשות, הן באפיק המניות והן באג"ח.
"אני מעריך שעיקר העלאות הריבית מאחורינו. אומנם העלאת הריבית על ידי הפד בנובמבר נראית מאוד סבירה, אך גוברות ההערכות שאחרי כן תהיה הפוגה מסוימת בתהליך העלאת הריבית.
"יש כיום הצטברות משמעותית של גורמי ריסון אינפלציה שישפיעו גם בחודשים הקרובים, ובמקביל חלה עלייה בסיכוני המיתון והיציבות הפיננסית. במצב הזה, גם אם היא זמנית, עצירה של תהליך העלאות הריבית על ידי הפד היא לא רק הגיונית, אלא גם מתבקשת".
רגע לפני יום כיפור העלה בנק ישראל את הריבית ל-2.75% ופרסם תחזית מעודכנת שלפיה המשק יצמח בשנה הבאה ב-3% במקום ב-3.5%, וכי הריבית תהיה בעוד שנה 3.5%.
"אירופה תהיה במיתון, ובסין הצמיחה תואט"
ליידרמן בטוח שלישראל יש כלכלה חזקה שמפגינה איתנות מפני זעזועים, אם כי לא בטוח שתצליח לחמוק מהאטה ואפילו ממיתון. "להערכתי, הסיכון העיקרי בעולם ובישראל עובר מנושא האינפלציה לנושאי ההאטה ואף מיתון בפעילות, וכן לנושאי היציבות הפיננסית.
"בשנה הבאה אירופה צפויה להיות במיתון, סין תסבול מהאטה נוספת בצמיחה, כולל העמקת המשבר בענף הנדל"ן, וגם ארה"ב עלולה להיגרר למיתון. במצב כזה, צמיחת תוצר של 3% בישראל ב-2023, שפירושה צמיחה של התוצר לנפש מעט מתחת ל-1%, אינה מובטחת".
הוא מוסיף כי הסימנים להאטה כבר כאן. על פי ההערכות שפורסמו על ידי המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים, ייתכן מאוד שהתוצר לנפש יירד במחצית השנייה השנה, כלומר, צמיחה לנפש שלילית, בעיקר עקב התמתנות בצריכה הפרטית. זאת, על רקע העלייה באינפלציה ובריבית ואפקט עושר שלילי כתוצאה מהירידות בשוקי ההון. בין התופעות החיוביות השנה נציין את הצפי להגעה של מעל 50 אלף עולים חדשים, היקף שלא ראינו בשלושת העשורים האחרונים.
"בעוד פחות מחודש ייערכו שוב בחירות בישראל, אבל בכלל לא בטוח שגם אחריהן נראה פה ממשלה יציבה ומתפקדת. לדעתו של ליידרמן, הבעיה הגדולה שתחכה לממשלה הבאה היא משבר הדיור, לאחר שהמחירים עלו ב-18% בשנה האחרונה. "ישראל טרם פתרה את בעיית המחסור והיוקר של הדיור. זאת הבעיה הכלכלית והחברתית מספר אחת במדינה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
