אתגר מורכב: האם הממשלה תספיק לאשר את הסכם הגז עם לבנון?

האם הממשלה תספיק לאשר את הסכם הגז עם לבנון? ראש הממשלה יאיר לפיד הודיע כי יכנס מחר (ד') את ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני), ולאחריה תתקיים ישיבת ממשלה מיוחדת שתאשר באופן עקרוני אך ללא מעמד מחייב את ההסכם. לאחר מכן יונח ההסכם על שולחן הכנסת למשך שבועיים להערות חברי הכנסת (שלא יצביעו עליו), ולאחריו הממשלה תצטרך לאשרר את ההסכם. עם זאת, מלוח הזמנים הצפוף עולה כי זו תהיה משימה לא פשוטה לאשר את ההסכם לפני הבחירות. 

● לפיד: ישראל ולבנון הגיעו להסכם היסטורי על קו הגבול הימי
● כל מה שכדאי לדעת על הסכם הגז עם לבנון: כתבי גלובס חושפים ומסבירים 
● האינטרסים הנעלמים מאחורי המשא-ומתן על הגז בין לבנון לישראל 
● המרוויחים והמשמעויות הכלכליות: האם הסכם הגז עם לבנון טוב לישראל?

תקנון עבודת הממשלה קובע כי "שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר למזכיר הכנסת שבועיים קודם שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה לעברית ואת עיקריה, על-מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת". אומנם התקנון קובע כי סעיף זה לא יחול "אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות", אך לאור התנגדות שר המשפטים גדעון סער לתת פטור מהנחה, הממשלה תצטרך להמתין שבועיים ממועד ההנחה על שולחן הכנסת כדי לאפשר לחברי הכנסת ללמוד את פרטי ההסכם. 

לאור העובדה שאין פטור מהנחה (לא הצבעה, אלא רק הנחה) על שולחן הכנסת, יש הכרח להמתין שבועיים ממועד כינוס המליאה ועד שהממשלה תוכל לאשר את ההסכם. פתיחת מליאת כנסת בחול המועד היא אירוע מאוד חריג, ובפרט לאור העובדה שרוב ככל חברי הכנסת נמצאים בחופש בארץ ובחו"ל.

בנוסף, נדרשת התראה מינימלית לפני כינוס המליאה לאירוע שלא מן המניין. האם יועמ"שית הכנסת תיתן ליו"ר הכנסת לכנס את המליאה מהרגע להרגע באמצע חול המועד? ספק בעיניי. אני לא מכיר שיש כללים ברורים בעניין הזה, כך שהשאלה נותרת פתוחה ונתונה לשיקול-דעת מזכירות הכנסת והייעוץ המשפטי של הכנסת.

הבה ניקח את האפשרות הכי מקלה והכי זריזה עבור הממשלה, וההנחה תהיה כבר ביום חמישי הזה, למרות שעדיין אין לפנינו "הסכם סופי בהחלט עם הקובץ". זה אומר שההצבעה בממשלה תהיה ממש ימים בודדים לפני מועד הבחירות שיתקיים בעוד 21 יום. אבל זו לא הצרה האחרונה מבחינת הממשלה. 

שתי עתירות לבג"ץ

נגד הממשלה הוגשו שתי עתירות לבג"ץ בעניין ההסכם, והיא צריכה להגיב עד 27 באוקטובר, ארבעה ימים ברוטו לפני הבחירות. זה התאריך הכי מוקדם בו הממשלה תוכל לאשרר את ההסכם אם טיוטת ההסכם תונח על שולחן הכנסת עוד השבוע. במקום לאשרר את ההסכם בפועל, המדינה תצטרך להמתין להכרעת בג"ץ בעתירות.

יש נוהג שהמדינה לא קובעת עובדות בשטח כאשר יש עתירה תלויה ועומדת. אם בג"ץ יפסוק נגד הממשלה, אז כמובן תם הטקס. אם בג"ץ לא ימהר להכריע, אז גם כמובן תם הטקס. אני מניח שהעתירות לא יידחו על הסף ללא דיון. יש פה גם שאלת פרשנות בנוגע לתחולת חוק יסוד: משאל עם שמעולם עוד לא נדון בבג"ץ.

כך שזה תרחיש לא מופרך בכלל שהעתירות בסופו של דבר יידונו בפני הרכב מורחב של שופטים, אולי אפילו 11 שופטים. זה כמובן לא יוכל לקרות מהרגע להרגע. לכל המוקדם ייקבע דיון ל-30 באוקטובר, יומיים בלבד (!) לפני יום הבחירות. אחרי הדיון בג"ץ יצטרך להכריע בשאלה תחת סד זמנים דחוק במיוחד. 

ברור שהדיון עצמו יהיה לא קצר, ויכלול גם דיון עובדתי במעמד צד אחד בו יידונו הצדדים הביטחוניים של ההסכם והסבר על הנחיצות לחתום על ההסכם עוד לפני יום הבחירות. האפשרות האופטימלית מבחינת הממשלה היא שבג"ץ ידחה את העתירות מיד לאחר הדיון בפסק דין ללא נימוקים של ממש לאור דוחק השעה.

זה ייתן לממשלה יום אחד בלבד בו תוכל לאשרר את ההסכם, 31 לאוקטובר - שעות לפני פתיחת הקלפיות. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מתכוונת להגן על האפשרות הזו. האם בג"ץ יאפשר לאשרר הסכם עם השלכות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות עמוק בתוך תוספת הזמן של הממשלה היוצאת, שעות לפני פתיחת הקלפיות?