רק שקרנות הפנסיה לא יכנסו למערבולת: כל מה שכדאי לדעת על המשבר בבריטניה

הבנק המרכזי של בריטניה הפתיע את השווקים והכריז על הרחבה של תוכנית רכש אג"ח חדשה תוך שהוא מזהיר מפני "סיכון ממשי" ליציבות הפיננסית של הממלכה המאוחדת. בכך, ניסה הבנק לשכך את התהפוכות הנרשמות בשבועיים האחרונים בשוק האג"ח הממשלתי, שפרצו בעקבות תוכנית כלכלית שהציגה הממשלה הבריטית החדשה בראשות ליז טראס, להעמיק את הגירעון הממשלתי והחוב הלאומי בניסיון לעודד צמיחה במשק.

בינתיים, הממשלה חזרה בה חלקית, ומנסה להרגיע את השווקים ולהציג תקציב מאוזן בסוף החודש, בעוד "בנק אנגליה" משתמש בכל הכלים המוניטריים שלו כדי לנסות ולבלום הליך-שרשרת שיביא לקריסת קרנות פנסיה גדולות.

● האסון הפיננסי בבריטניה הוא תמרור אזהרה לעולם כולו | WSJ

על אילו צעדי חירום הכריז כעת "בנק אנגליה", ומדוע?

"בנק אנגליה", הבנק המרכזי של בריטניה, הודיע לפני תחילת המסחר כי ירחיב את תוכנית החירום שלו לרכש אגרות חוב ממשלתיות בריטיות, כך שתכלול גם אג"ח צמודות-מדד. הבנק אמר כי מטרתו היא למנוע את הנפילה החדה בערך האגרות ("התמחור-מחדש המשמעותי שהתרחש בימים האחרונים", לשון הודעת הבנק), להביא ליציבות אחרי תנודתיות רבה ("לשוב לתנאי השוק הנורמליים"), ולמנוע "מכירת פניקה" על ידי קרנות פנסיה גדולות, שרק תזין מכירות נוספות בשוק האג"ח. "חוסר תפקוד של שוק זה", נימק הבנק את המהלך, "מהווה סיכון ממשי ליציבות הפיננסית של בריטניה"

הבנק התערב רק לפני שבועיים בשוק. למה שוב?

התוכנית המקורית של "בנק אנגליה" לרכש אג"ח ממשלתי בריטי הוכרזה ב-28 בספטמבר, אחרי שהתשואות על אג"ח ל-30 שנה זינקו מעל 5%, ואיימו על היציבות הפיננסית של קרנות פנסיה שאחראיות לניהול טריליוני ליש"ט. הסיבה העיקרית לזינוק הייתה תקציב זמני שהציג שר האוצר הבריטי החדש, קוואזי קווארטנג, חמישה ימים קודם לכן, שכלל העמקה משמעותית של הגירעון הממשלתי הבריטי, על ידי הפחתת מסים ותוכנית סבסוד אנרגיה, מבלי מציאת מקורות תקציביים לכך. יחס החוב-תוצר של בריטניה כבר זינק מעל ל-104% בשנה האחרונה, בין היתר בגלל הוצאות ההתמודדות עם מגיפת הקורונה.

  

הזינוק בתשואת האג"חים (שמשקף ירידה בערך האגרות) הוביל קרנות פנסיה גדולות להוציא לשוק כמויות גדולות של אג"ח למכירה, כדי "לחתוך הפסדים" לפי קריטריוני ההשקעות המוגדרים מראש לפיהם הן פועלות. הדבר דרדר עוד יותר את ערך האגרות ואיים על היציבות הפיננסית של הקרנות. בתגובה מהירה, הודיע "בנק אנגליה" כי יקצה עד 65 מיליארד ליש"ט לרכש אג"ח ממשלתי. ההבטחה סייעה להפחית משמעותית את התשואה על האג"ח ל-3.7%, וגם הממשלה תרמה להרגעת הרוחות כאשר הודיעה כי תחזור בה מהכוונה להפחית מסים ללא מקור תקציבי.

ואולם, התוכנית של הבנק מוגבלת לשבועיים, שמסתיימים ביום שישי הקרוב, והבנק היה נחרץ עד כה והבהיר כי תאריך זה קבוע. החשש לגבי מה שיתרחש לאחר מכן תרם ככל הנראה לעלייה החדה שנרשמה ביום ב' השבוע שוב בתשואות האג"חים, כך שהן התקרבו לשיא שנרשם בסוף ספטמבר, ועמדו על 4.7%. גם התשואות על אג"ח צמוד מדד לתקופה זו שבו וזינקו, והתקרבו לשיא של יותר מ-1.5% שנרשם בסוף ספטמבר. "השוק אותת כי יש עדיין בעלי החזקות גדולים שחשופים לצורך להיפטר מאג"ח כדי לגייס מזומן", אמר בכיר לשעבר בבנק ל"גרדיאן".

בתגובה לכך, הבנק הודיע בתחילת השבוע על הכפלה של סך הרכש היומי של אג"חים, מחמישה לעשרה מיליארד ליש"ט מדי יום, אם הדבר יהיה דרוש. כעת הוסיף הבנק שהתוכנית תכלול גם רכש אג"חים צמודי-מדד, בחלוקה שווה עם אלו שאינם צמודים. הבנק המרכזי הבריטי גם השיק תוכנית מיוחדת שנועדה לספק נזילות לקרנות הפנסיה הגדולות הבריטיות, כדי לספק להן "אלטרנטיבה" חסרת סיכון למכירת אג"ח, מחשש שזו תהפוך לספירלה שתוריד עוד יותר את מחיריהם.

איך התקבלה ההכרזה ומה מצב הכלכלה הבריטית?

ההודעה סייעה להפחית מיידית את התשואה על אג"ח ממשלתי בריטי, אבל בשיעור מתון יחסית של 0.1% בלבד. מאוחר יותר אף עלו התשואות, למרות ההתערבות. לפי אנליסטים, האי-ודאות בשווקים ככל הנראה תימשך על רקע הכוונה לסיים את תוכנית רכש האג"חים ביום שישי הקרוב. ייתכן כי הרמה הגבוהה של התשואות על החוב תחייב את הבנק להאריך את התוכנית.

במקביל, שר האוצר קווארטנג, שזכה לביקורת נוקבת על ה"תקציב המאולתר" שהציג מבלי להתחשב במקורות תקציביים, הקדים והודיע על תוכניות לקיצוץ רוחבי שיוצגו בסוף החודש, וכיצד הממשלה מתכוונת לצמצם את הגירעון העצום שצברה בהתמדה בשנים האחרונות. התקווה של הממשלה הבריטית היא שהצגת תקציב מאוזן יותר מזה שהוכרז תרגיע את השווקים באופן מהותי.

השבוע נמצאים שר האוצר הבריטי ונגיד הבנק בסדרת פגישות בוושינגטון, והסיגנל שייצא משם לגבי הצעדים הפיסקליים של הממשלה ונכונותה להעמיק את הגירעון, ומנגד המחויבות לצעדים מוניטריים מצד בנק אנגליה, יסייעו להרגיע או ללבות את המשבר.

האם האחריות על המשבר היא על ראשת הממשלה החדשה?

הממשלה החדשה שהוקמה רק לפני כחודש סימנה קו לוחמני מול "בנק אנגליה" מראש, כאשר הדלפות מקדימות מכיוונה של ראשת הממשלה ליז טראס רמזו כי היא עשויה להתערב בעצמאות הבנק, ובמיוחד לשנות את יעדי האינפלציה שלו. טראס הבטיחה לציבור צמיחה כלכלית באמצעות הורדת מסים, בניגוד למדיניות המוצהרת של הבנק שהיא לצנן את הביקושים במשק ואף לגרום ל"מיתון רדוד". כעת, נראה שהחשש ממשבר פיננסי מיידי המחיש לממשלה את הצורך לחזק את האמינות של הבנק ואת כוחו.

כיצד מדיניות הבנק משתלבת עם המאבק באינפלציה?

מדד המחירים לצרכן בבריטניה עומד על קצב שנתי של 9.9%, ומשבר יוקר המחיה הוא כעת הנושא הכלכלי המאיים ביותר על הציבור. בפועל, בנק אנגליה נאלץ לנקוט שוב סוג מסוים של הרחבה כמותית, למרות ניסיונות קודמים לצמצם אותה. אולי לכן, הדגיש הבנק בהודעתו הנוכחית כי ההתערבות הנוכחית היא "זמנית" ו"ממוקדת". נגיד הבנק אנדרו ביילי קידש עד כה את המאבק באינפלציה בממלכה המאוחדת על פני חידוש הצמיחה שהבטיחו טראס וקווארטנג. הדבר כלל את העלאת הריבית במשק ל-2.25%, והערכות לגבי ריבית עתידית של יותר מ-3.5%.

כעת הבנק נאלץ לנקוט צעד מדיניות סותר בטווח הקצר ולנסות ולהוריד את הריבית על אגרות החוב הממשלתיות הבריטיות. או לפחות לקוות שעצם הצהרתו כי הוא מוכן לכך תספיק לשם כך.