מה מחפשת בישראל המשפחה הכי חזקה בשוודיה?

"מה חושבים השוודים על משפחת ולנברג?", שאל סקרן אנונימי באתר השאלות והתשובות Quora. "הם תמיד היו בסביבה, הם שולטים בכלכלה השוודית כבר 160 שנה. למעשה, הם סוג של משפחת מלוכה ואף אחד לא זוכר איך זה לחיות בלעדיהם". ענה מגיב אחד, סטפן היל מאוניברסיטת אופסלה. "המוטו שלהם הוא לעבוד בלי להיראות, והם באמת חיים ככה: לא קונים קבוצות פוטבול, לא עושים מסיבות, לא נכנסים לפוליטיקה ולא מתחתנים עם סלבס.

● חשיפה: מייסד NSO עוזב את החברה ומקים סטארט-אפ עם קנצלר אוסטריה לשעבר | בלעדי
● יצרנית השבבים הגדולה בעולם מוסיפה שמן למשבר הגדול בתעשייה 

"הילדים שלהם לא מככבים בשערוריות - לא הטרדות, לא סמים, לא נהיגה בשכרות. אף פעם לא הבנתי איך הם עושים את זה, איך הם מגדלים את הילדים שלהם באופן שונה מעשירים־מאוד אחרים, אבל למרות שאנחנו בקושי רואים אותם או שומעים עליהם, הם כנראה ממש טובים במה שהם עושים. עובדה שהם עדיין פה".

מגיב אחר ענה: "כנראה השוודי הממוצע לא יודע לקרוא לאף אחד מהם בשם. מתייחסים אליהם כמעין גוש כזה, 'היקום הוולנברגי'".

מפעלי נייר וברזל, בנקים ורפואה

אותו יקום ולנברגי, קבוצת החברות, הקרנות והמלכ"רים הנשלטים על ידי העמותה שהקימה המשפחה, מעסיק כ־600 אלף איש. הכנסות החברות הוערכו לפני כמה שנים בכ־154 מיליארד דולר, והוערך כי הם מחזיקים כשליש משוק ההון השוודי. בשנות ה־70 של המאה ה־20, הוערך כי 40% מעובדי התעשייה בשוודיה מועסקים בדרך זו או אחרת על ידי קבוצת החברות של משפחת ולנברג. מאז, שוודיה הפכה קצת יותר בינלאומית, קצת יותר יזמית והייטקית, וכוחן של חברות התעשייה והפיננסים, שבהן מתמחה המשפחה, פחת קצת. בכל זאת, האחיזה שלהם בכלכלה השוודית והאירופית עדיין משמעותית מאוד.

בין החברות שמחזיקה הקבוצה נמצאות בורסת נאסד"ק, חברת התקשורת אריקסון, חברת הנייר הוותיקה סטורה אנסו, הבנק הסקנדינבי SEB (הגרעין שסביבו צמח היקום הוולנברגי), חברת התעופה והנשק SAAB (פעילות הרכב של החברה כבר לא שייכת לקבוצה), חברת מוצרי החשמל אלקטרולוקס, חברת התעופה סקנדינביאן אייר וחברת התשתיות והכרייה Epiroc. זאת רק רשימה חלקית.

חברת ההחזקות העיקרית של הוולנברגים, Investor AB, נסחרת לפי שווי של כ־45 מיליארד דולר. שווייה עלה ב־58% בחמש השנים האחרונות. היא נפגעה מעט יחסית לעומת אחרות מהמשבר האחרון, וירדה רק 29% מהשיא שנרשם בדצמבר 2021.

הוולנברגים פעילים גם בתחומי הטכנולוגיה, לדוגמה במסגרת קרן הון הסיכון 82an startups, וחברת SEEQC שמפתחת מחשב קוואנטי.

  

רוצים לבנות חברות בריאות מאפס

אנחנו זוכים להכיר ולנברג אחד בשמו - מרכוס, המכהן כיו"ר Investor AB ומשמש בין היתר כדירקטור בתאגיד התרופות אסטרהזנקה, ההחזקה המובילה של הוולנברגים בתחום הבריאות. אסטרהזנקה מוכרת כחברה בריטית, אבל היא נוצרה ממיזוג של חברת אסטרה השוודית עם חברת זנקה הבריטית בסוף שנות ה־90. השלוחה הישראלית של החברה אירחה לאחרונה את ולנברג כחלק ממשלחת של בכירים שוודים בישראל, והפגישה בינו לבין גורמים רבים בתחום הבריאות, ובעיקר הבריאות הדיגיטלית - תחומים שהיה רוצה להשקיע בהם יותר.

בראיון בלעדי לגלובס, ולנברג מאשר זאת. "החלטנו לאחרונה להקים זרוע השקעות שרוכשת 100% בחברות צעירות וחדשניות שאנחנו רוצים להצמיח, ולא במקרה רבות מהן בתחום הרפואי, כי אנחנו חושבים שהוא יהיה מאוד משמעותי בשנים הקרובות, והטכנולוגיה בו נמצאת במצב של פריצה. הצורך וההתקדמות הטכנולוגית יוצרים הזדמנויות נדירות כעת בתחום הזה".

ההשקעות של משפחת ולנברג בתחום הרפואי כוללות את חברת המחלות הנדירות SOBI, חברת האבחון Laborie Medical Technologies, Permobil ו־Braunability בתחום כיסאות הגלגלים, Atlas Antibodies בתחום המחקר הרפואי ועוד.

בראיון ל"פייננשל טיימס", שנערך לפני כמה שנים, תיארו הוולנברגים את חברת Molnlycke בתחום ריפוי הפצעים כאחד הנכסים החשובים של הקבוצה במבט קדימה. זוהי חברה שוודית ותיקה מאוד, שמשנת 2000 החלה בתנופת התחדשות וב־2011 נרכשה כמעט במלואה על ידי חברת ההחזקות של משפחת ולנברג. זו דוגמה למחויבות של החברה לבריאות וסוג העסקים שהיא מחפשת.

ולנברג מעריך את פוטנציאל שיתוף הפעולה עם ישראל בעיקר בתחום של בניית חברות בתחום זה מאפס. "לשוודיה יש תעשייה, משאבים טבעיים וראייה לטווח רחוק", הוא אומר, "ואילו לישראל יש כל התכונות המשלימות. אנחנו רוצים ללמוד לזוז מהר יותר, ואתם רוצים לבנות עסקים לטווח הרחוק יותר".

"אלמלא הנתק, הייתי בא יותר לישראל"

ולנברג מאמין שבעתיד הוא יגיע לישראל הרבה יותר. לדבריו, "עקב היחסים המשתפרים בין שוודיה לישראל", כעת ניתן לעשות עסקים באופן צמוד יותר. הוא מתייחס בכך למשבר הדיפלומטי בין המדינות שהחל ב־2014, כאשר שוודיה הכירה בפלסטין כמדינה. השגריר הישראלי חזר לארץ לזמן קצר, וישראל סירבה לאפשר לשרי החוץ של שוודיה לבקר בארץ. בסוף 2021, שוחחו לראשונה מאז המשבר שרי החוץ של המדינות (יאיר לפיד ואן לינדה), וכעת היחסים חזרו לתקנם, כפי שתעיד המשלחת הגדולה משוודיה, שבה הגיע גם ולנברג לישראל.

"לולא היה הנתק הדיפלומטי, הייתי בוודאי שמח לבקר פה הרבה יותר, ואני מאמין שכעת נעשה זאת, אני ונציגים אחרים מהחברה. עכשיו אני לומד את ישראל מחדש, ואני מאוד מתרשם מהיתרונות שיש לכם בארץ, בעיקר בנושא של מאגרי מידע, בין היתר בתחום הרפואי. אני חושב שיש לנו הרבה מה ללמוד מישראל".

היום אין לקבוצת ולנברג השקעות בישראל. "המשפחה שלנו הייתה מאוד מרוכזת בחברות הפורטפוליו הגדולות, והיום אנחנו משקיעים יותר בחברות צעירות, בהון סיכון. בדרך כלל אנחנו עושים גם את זה באמצעות החברות הגדולות שלנו. 24 חברות שקשורות בקבוצת ולנברג הקימו לאחרונה רשת בשם Combient, שנועדה לקדם את הטכנולוגיה בחברות תעשייה גדולות".

קומביינט מעסיקה 70 איש, רובם אנשי טכנולוגיה ומחקר, ותפקידה לחבר בין חברות תעשייה גדולות לתרבות החדשנות של חברות צעירות, מכוני המחקר והאוניברסיטאות. "הקבוצה הזו סורקת כרגע 15,000 חברות כפוטנציאל לשיתוף פעולה, כולל חברות ישראליות. עד היום היא קידמה 130 שיתופי פעולה.

"אני חבר דירקטוריון באסטרהזנקה, וזו תקופה מאוד מלהיבה עבור החברה, שהצליחה לפתח כמה תרופות מעניינות לאחרונה. בישראל, ראינו את הקבוצה, בראשות אוהד גולדברג, מייצרת שיתופי פעולה רבים, גם סביב מחקר הביוטק והפארמה, אבל גם סביב מוצרי הבינה המלאכותית המשלימים את מה שיש לחברת התרופות להציע. האבולוציה של שוק הפארמה והביוטק לוקחת אותנו לשם, והקשר הזה בין חברות פארמה לחברות בינה מלאכותית צעירות צפוי להתפתח מאוד בשנים הקרובות. לכן היה לי חשוב מאוד לראות איך אסטרהזנקה בישראל פיתחה את מערכות היחסים הללו".

"ממוקדים בשאלות המדעיות הגדולות"

בעתיד, אם כך, נראה שפעילות הקבוצה בתחומי הבריאות צפויה לתפוס נתח משמעותי הרבה יותר מכפי שהיא הייתה עד כה. לפי הערכות, כל הקרנות ביקום הוולנברגי מחלקות יחד מאות מיליוני דולרים בכל שנה לתמיכה בחינוך ובמדע, אבל בחודשים האחרונים ממש חל שינוי בדפוסי התמיכה.

"הקרן שלנו ממוקדת בשאלות המדעיות הגדולות", מסביר ולנברג. "אנחנו מחפשים את המדענים הכי טובים, ומשתדלים לא להתערב מדי במה שהם עושים, אבל ברור לנו שהיום הדגש צריך להיות על מדע תרגומי. זו הזדמנות משמעותית של התקופה ומשהו שהמשפחה שלנו דוחפת מאוד. אנחנו נותנים הרבה הון סיכון לחברות שעושות מדע פורץ דרך, גם בשלבים מוקדמים.

"התמיכה במדע כבר מתקיימת שנים, אבל הדגש על מדע יישומי ומדע בחברות צעירות, הוא שינוי טרי. נפגשנו עם אקדמאים בישראל, כדי להבין איך המעבר בין מדע ליישום עובד כאן".

נוסף על תחום הבריאות, התעניין ולנברג בביקורו גם בחברות חקלאות עם טכנולוגיה מתקדמת ובשיתופי פעולה עם החברות של המשפחה הפועלות בתחומים שהם בחזית המדע, כמו מחשוב קוואנטי, הנדסת חומרים ובינה מלאכותית.

"חשוב לנו שהחברות למטרות רווח יצליחו, כי הדיבידנדים שלהם הם אלה שתומכים במדע. כל החשיבה שלנו היא על העתיד הרחוק. מפעל נייר או מפעל ברזל לא מחזירים את ההשקעה מהר, ולכן הגישה המשפחתית תמיד הייתה לחשוב על העתיד. עכשיו גם כמה מבני הדור השישי מצטרפים". 

מרכוס ולנברג

אישי: יליד 1956, דור חמישי למשפחת תעשיינים, ששולטת בכלכלה השוודית כבר כ־150 שנה
מקצועי: התחיל את הקריירה בסיטיבנק בניו יורק ובבנקים נוספים שאינם של המשפחה. בהמשך חזר לעבוד בבנק SEB. בשנים 1999-2005 היה מנכ"ל ונשיא חברת ההחזקות המרכזית של המשפחה, והיום הוא משמש יו"ר שלה ושל כמה מהחברות הגדולות של המשפחה. מכהן כדירקטור בקרן על שם קנוט ואליס ולנברג, הגוף הפילנתרופי הגדול של המשפחה
עוד משהו: על שם משפחת ולנברג נקראה מנת המבורגר בשוודיה - ולנברגר