חיזבאללה קיבל את המסר שלו: האיומים על ישראל עובדים

בהיבט הביטחוני הסכם הגבול הימי יביא כנראה לשקט לפחות בתקופה הקרובה, וימנע הסלמה או אפילו מלחמה עם חיזבאללה. אבל האם ארגון הטרור ירוויח מההסכם?

לפי גורם בטחוני ששוחח עם גלובס, חיזבאללה לא יפיק רווח ממשי מההסכם. לדבריו הסיבה היא שחיזבאללה מנהל את כספיו במנותק ממערכת הבנקאות העולמית (SWIFT) ולפיכך בהגדרה במנותק גם ממערכת הבנקאות הלבנונית, זאת מחשש לסנקציות מערביות על לבנון. הארגון מנהל את כספיו באמצעות מוסדות פיננסיים משלו. הגורם אומר לגלובס כי גם כיום, הסיוע הבינלאומי המוענק ללבנון בהיקף של מאות מליוני דולרים בשנה "למיטב ידיעתנו אינו עובר לידי חזבאללה". לפי ההערכה הזו אם יימצא גז במאגר קאנא־צידון רווחיו צפויים לשמש לכסות את הגרעון העמוק של לבנון.

● לישראל יש אינטרס לשיקום לבנון, ההסכם ישיג בדיוק את זה | ד"ר עמית מור, דעה

לאן ילך הכסף של לבנון?

אלא שלחיזבאללה יש שליטה על המערכת הכלכלית הלבנונית המדינתית. גם אם לא יועבר כסף ישירות לכיסי נסראללה, תהיה לארגון השפעה ממשית על ניתוב הכסף באמצעות מפלגות שרים וחברי פרלמנט המקורבים אליו.

אבל גם בסוגיה הביטחונית שבה כאמור נרשם הישג השקט והמשך הפעילות הביטחונית הימית, יש בעיה. נסראללה ביקש לקבע את משוואת האיום על האסדות בתמורה לקבלת הישגים מול ישראל. האיום והאולטימטום שלפיו כריש לא תחל בהפקה עד שיושג הסכם - פעל. ישראל עיכבה את ההפקה מכריש עד להשגת ההסכם, וויתרה על כל שטח המחלוקת. ג'ובראן באסיל, מי שהיה שר החוץ הלבנוני, מבכירי הפוליטיקאים הנוצרים בלבנון ניסח את זה ישירות: "ההתנגדות ביססה את המשוואה לפיה לא תהיה שאיבת גז מכריש בלי שגם לבנון תשאב גז מהשטח שלה". משמעות קבלת האולטימטום של נסראללה מכניסה את אסדות הגז של ישראל לסל האיומים העתידי.

כמו מזוודות הכסף לעזה

הדבר מזכיר במידת מה את הסכמת ישראל להכנסת כסף לרצועת עזה מקטאר, בתחילה מזומן במזוודות ואחר כך בדרכים אחרות, נוהג שנמשך גם בממשלה הנוכחית, מכיוון שכבר נוצרה המשוואה ואי אפשר להפסיקה, אלא בעימות צבאי נוסף. במלחמת לבנון השלישית נסראללה לא יהסס לתקוף גם את אסדות הגז, וההסכם לא ימנע זאת ממנו.

בלי בחירות לא היה הסכם

וכמובן שגם ההיבט הפוליטי משחק כאן. עמדת מערכת הביטחון מסייעת ללפיד לקדם את ההסכם במהירות אף שמדובר בממשלת מעבר שסמכויותיה אמורות להיות מוגבלות. אין דחיפות אמיתית זולת איומי חיזבאללה לחתום על ההסכם, גם לא סיום תפקידו של נשיא לבנון עאון בסוף החודש. ולמרות עמדת היועמ"שית שיש להצביע על ההסכם בכנסת, לפיד רק יניח אותו על שולחן המליאה. ברור שבלי בחירות בישראל לא היה נחתם כזה הסכם, למעשה ניצול המצב של טרום הבחירות הן גורם עיקרי לחתימתו וזה כבר מעלה בעיה מהותית שללגיטימציה להסכם.

כשתומכי ההסכם בממשלה מביאים נימוקים העומדים על כרעי תרנגולת, כמו שכריש "ישאר" בבעלותנו המלאה, למרות שזו אף פעם לא הייתה מחלוקת אמיתית או כשהאופוזיציה טוענת ש"מיליארדים" יגיעו לחיזבאללה לרכישת טילים - ברור שהדיון על ההסכם מסתפק בפופוליזם.