להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בחודש שעבר, לפני נצח במונחי הפוליטיקה הישראלית, התעוררה סערה פוליטית סביב הבטחה שנתן ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, במטרה למנוע פילוג ברשימת יהדות התורה. ההבטחה, כך ניתן היה להבין מדיווחים שונים בתקשורת, נגעה לכך שבממשלה בראשותו ידאג נתניהו לכך שתלמידים חרדים במוסדות שבהם לימודי הליבה הם בהיקף מצומצם, יזכו בכל זאת לתקצוב הזהה לזה שמקבלים מי שכן לומדים ליבה.
בעבר הסברנו, בתגובה לטענות שלפיהן רוב החרדים ממילא לומדים לימודי ליבה, כי בפועל היקף התלמידים הללו הוא ככל הנראה נמוך משמעותית מהנתונים הרשמיים. הפעם אנחנו רוצים לגעת בדיון הזה מזווית אחרת. עם הפרסומים על אותו הסכם, התראיין ח"כ יעקב אשר בכאן ב' וטען כך: "כל הבקשה שלנו, כל ההתחייבות שאנו מצפים לה, אגב מכל ממשלה שתהיה (היא כזאת): …לפני הרבה מאוד שנים (נקבע) שמוסד שלומד 75% ליבה מקבל 75% תקציב. זה הוגן… מוסדות הפטור (שלומדים 55% ליבה) אמורים לקבל על פי אותן תקנות 55%... מה שקורה הוא שבפועל ה-55% הפכו להיות 24%...". לא ניכנס כאן כמובן למה בדיוק ביקשו החרדים מנתניהו ומה הם יקבלו, אבל האם בפן העובדתי אשר צודק, וכפי שהוא ניסח זאת "ילד במוסד פטור שאמור לקבל קצת יותר מחצי (מילד בבי"ס ממלכתי), מקבל כמעט רבע"?
לפי אתר משרד החינוך, התקנות קובעות כי מוסדות הפטור אכן אמורים לקבל 55% מהתקצוב שמקבלים בחינוך הממלכתי. משרד החינוך אמור לבצע פיקוח ובקרה על תוכנית הלימודים בהם, והדבר גם מפורט בהוראת שעה מ-2018. באתר המשרד מופיעים גם נתונים על תקצוב התלמידים במסגרות השונות. בשנת הלימודים האחרונה שלגביה יש נתונים (2020/21), המצב היה אף חמור יותר מכפי שטען אשר, וההשקעה בתלמידי מוסדות הפטור היוותה 19.5% בלבד מההשקעה בתלמיד הממוצע בחינוך הממלכתי. בשנים קודמות, היחס היה מעט גבוה יותר, ועמד על כ-22%-23%. כלומר, בדומה לנתונים שהציג אשר.
תמונה דומה עולה גם מעבודת תזה בנושא שכתבה רות מעודד, אליה הפנתה אותנו ד"ר איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, שגם שימשה כמנחת התזה (הבחינה שנעשתה שם היא מעט שונה, והיא משווה רק למוסדות מסוימים מתוך החינוך הממלכתי, כך שהנתונים שמתקבלים הם גבוהים יותר, ומההשוואה עולה כי תלמידי הפטור זוכים לתקציב שמהווה 32.4% משל מקביליהם). בעבודה גם מובא ההסבר לפער הזה שנוצר לאורך השנים. מעודד מגדירה זאת כ"שחיקה משמעותית בערך שעת הוראה", וזאת נובעת מכך שבמהלך השנים נרשמה עלייה בשכרם של המורים שמלמדים במסגרות הרשמיות, כתוצאה מרפורמות כמו "אופק חדש", בעוד שכר המורים במסגרות הלא רשמיות לא נכלל בהסכמים הללו, ולא שונה.
ובכל זאת, לפני סיום שווה להזכיר עניין נוסף. כפי שציין אשר, התקצוב שמגיע לתלמידים במוסדות הפטור עומד על 55% מזה של תלמיד במסגרת הרשמית, מכיוון שהם אמורים ללמוד לימודי ליבה בהיקף הזה. אבל האם לימודי הליבה במוסדות הפטור אכן מגיעים לכדי 55% מכלל החומר הנדרש? כאמור, בבדיקה קודמת ציינו כי הפיקוח על הנושא הוא בעייתי מאוד, וכי גם על פי דוח מבקר המדינה, הנתונים בפועל הם כנראה נמוכים משמעותית מהנתונים הרשמיים. בהקשר זה חשוב גם לציין כי למדינה יש סמכות לקזז כספים ממוסדות שאחוז לימודי הליבה בהם בפועל הוא נמוך יותר מזה שהם מתחייבים לו. אלא שלפי מסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדיניות משרד החינוך היא לבצע פיקוח, ולקזז כספים, רק ממוסדות שמתחייבים ל-100% לימודי ליבה, בעוד שמוסדות שנכללים בהסדרים האחרים, ובכללם מוסדות הפטור, כלל לא נבדקים.
בשורה התחתונה: דבריו של אשר נכונים. על פי התקנות, מוסדות הפטור אמורים לקבל תקציב בגובה 55% מהחינוך הממלכתי, אך בפועל התקצוב פר תלמיד במוסדות אלו עומד כיום על פחות מרבע. הדבר נובע בעיקר מרפורמות שנערכו לאורך השנים בשכר המורים שהם עובדי המדינה, ולא חלו על המורים במסגרות הלא רשמיות.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: יעקב אשר
מפלגה: יהדות התורה
תוכנית: קלמן ליברמן, כאן ב'
תאריך: 13.9.22
ציטוט: "תלמיד במוסד 'פטור' אמור לקבל 55% (מתלמיד שלומד ליבה). בפועל הוא מקבל 24%"
ציון: נכון
בספטמבר התפרסמו דיווחים לפיהם, כדי לאחד את המפלגות המרכיבות את יהדות התורה, דגל התורה ואגודת ישראל, לכדי ריצה ברשימה אחת, נתניהו יתחייב לתקצב מוסדות פטור חרדיים כמו את החינוך הממלכתי. לדוגמה, בידיעה ב-ynet נכתב בכותרת המשנה: "נתניהו התחייב כי ישווה את תקציב המוסדות החרדיים שלא לומדים ליבה לזה של החינוך הממלכתי". זאת לאחר שאחת המחלוקות בין שתי הסיעות הייתה על הנושא של לימודי ליבה.
על רקע דיווחים אלו התראיין ח"כ יעקב אשר מדגל התורה ב"קלמן ליברמן" בכאן ב' ואמר: "אתם מדבררים את העניין הזה כבר כמעט יום שלם בצורה פשוט לא אמיתית ולא נכונה. כי כל מה שבעצם… הכותרת היא 'נתניהו התחייב לחרדים', זה בסדר, אני הבנתי. אבל כל הבקשה שלנו, כל ההתחייבות שאנו מצפים לה, אגב מכל ממשלה שתהיה, בכלל לא דובר פה על תוספת על משהו שהוא לא קיים. כי מבחינת התקנות של משרד החינוך, במשך שנים רבות, קבעו לפני הרבה מאוד שנים, שמוסד שלומד 75% ליבה מקבל 75% תקציב. זה הוגן. אומרים אתה לא תקבל מלא כי אתה לא הולך איתנו עד הסוף. מוסדות הפטור אמורים לקבל על פי אותן תקנות ועל פי החוק 55% כי הם לומדים פחות ליבה. מה שקורה, שבפועל, 55% במשך שנים רבות הפכו להיות בפועל 24% בתקצוב. כשאתה לוקח תקצוב של ילד בבית ספר ממלכתי מול ילד במוסד פטור שאמור לקבל קצת יותר מחצי ממנו, מקבל כמעט רבע מ - " (בשלב זה נקטע על-ידי המראיין אסף ליברמן.
לפי אתר משרד החינוך, "מוסד [פטור] אשר ילמד 55% מתוכנית היסוד של בית ספר רשמי (כגון: עברית, מתמטיקה, שפה נוספת, תנ"ך, טבע, היסטוריה, חינוך, מורשת ופעילות גופנית), יתוקצב בהתאם, בשיעור של עד 55%. בנוסף לזאת, למוסדות אלה יוקצה תקציב לטובת שעות טיפוח. תקציב זה יינתן באופן דיפרנציאלי בהתאם למדד הטיפוח ולמספר התלמידים בכיתה". כלומר, מוסדות הפטור אמורים לקבל 55% מהתקצוב שמקבלים בחינוך הממלכתי. משרד החינוך אמור לבצע פיקוח ובקרה על תוכנית הלימודים. הדבר גם מפורט בהוראת שעה מ-2018. יצוין שמדיניות המימון של מוסדות הפטור לא מפורטת באופן מפורש בחקיקה.
לפי נתוני "שקיפות בחינוך" באתר משרד החינוך, ניתן לראות שהמצב חמור יותר ממה שאשר תיאר בדבריו. בשנה"ל תשפ"א (2020/21) המדינה השקיעה בתלמידי מוסדות הפטור 4,167 שקלים לתלמיד, 19.5% בלבד ממה שהושקע בתלמיד הממוצע בחינוך הממלכתי (רשמי), 21,348 שקלים. הנתונים באתר משרד החינוך מאפשרים לבחון את היחס בין התקצוב לתלמיד בחינוך הממלכתי לבין התקצוב לתלמיד במוסדות הפטור החל משנה"ל תשע"ד (2013/14). ריכזנו את היחסים האלו כאן. הנתונים מראים שבממוצע בשנים האלו תלמיד במוסד פטור קיבל 22.4% מתלמיד בחינוך הממלכתי. בשיאו, בשנה"ל תשע"ט (2018/19), תלמיד במוסדות הפטור קיבל 23.4% מתלמיד בחינוך הממלכתי.
ד"ר איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן הפנתה אותנו לעבודת תזה לתואר שני שכתבה תלמידתה רות מעודד (בהנחיית בן דוד הדר) ב-2020 בנושא "אמידת השוויוניות והשוויון במימון החינוך לילדי החרדים הלומדים בבית הספר היסודי בישראל". שם מוסבר בעמוד 116: "ניתוח מדיניות דה-פקטו העלה כי קיימים פערים בין מדיניות דה-יורה למדיניות דה-פקטו במימון של החינוך הפטור-החרדי. ניתוח ממצאים העלה כי הפער השלילי בין מדיניות דה-פקטו למדיניות דה-יורה עומד על 41% בממוצע". מעודד מסבירה את הסיבות לפער: "שחיקה משמעותית בערך שעת הוראה". החינוך הממלכתי מתוקצב בהתאם לרפורמות כמו "אופק חדש", שהעלו את שכר המורים במסגרות החינוך הרשמיות, אך לא חלו על מוסדות הפטור וגם על מוסדות חרדיים אחרים (לדוגמה, מוסדות מוכרים) מפני שהמורים בהם לא מוגדרים כעובדי מדינה. באופן כזה, התקצוב שמגיע לשכרם של המורים במוסדות הפטור אינו הולם את העלייה בשכר המורים במוסדות החינוך הרשמיים, מה שמביא לכך שההשקעה הממוצעת בתלמיד במוסדות הפטור נותרת מתחת ל-55%. יצוין שבמחקר נעשה חישוב אחר, לעומת החינוך "הממלכתי-עברי", כך שבממוצע בשנות הלימודים תשע"ד-תשע"ח (שנתוניהן נבדקו בתזה) הממוצע הוא 32.4%, עדיין רחוק משמעותית מ-55%.
למעשה, בידיעה האמורה מ-ynet נכתב בגוף הכתבה במפורש: "למעשה, גפני דרש את הגדלת התקציב והשוואת שכר המורים לשכר בחינוך הממלכתי כתנאי לכניסת החרדים האשכנזים לממשלה בראשות נתניהו". גם טיוטת הסכם בין סיעות יהדות התורה מדברת על מימון של 55%. יצוין שלפי הכתבה גם צעד שכזה צפוי להיתקל בקשיים משפטיים. עוד יצוין שלפי מעודד, רפורמות במשכורות המורים לא יכולות להסביר לבדן את פערי המימון בין מה שעל הנייר לבין מה שקורה בפועל, ומסכמת: "לא ניתן להוכיח באופן ברור מהי מדיניות המימון של חינוך פטור-חרדי".
יצוין שהפערים לעתים משתנים לפי המצב הקואליציוני, שכן חלק מהמימון למוסדות הפטור אינו סדיר. כך למשל, כפי שמתואר בעמוד 65, בשנים 2014-2015 בוטלה הקצאה שעות תמרוץ וטיפוח למוסדות הפטור, והיא הוחזרה במסגרת הסכם קואליציוני. הדבר נכנס לפועל החל מ-2017 ומומן באופן חלקי באופן רטרואקטיבי גם עבור שנת 2016. עם זאת, כפי שניתן לראות מנתוני משרד החינוך, הדבר לא מעלה באופן ניכר את המימון של מוסדות הפטור לעומת המימון של המוסדות הממלכתיים.
חשוב לציין שאיכות הפיקוח על רשתות החינוך החרדיות בכלל ועל מוסדות הפטור בפרט נתונה בספק, כפי שהראינו בבדיקה קודמת. במכון הישראלי לדמוקרטיה כתבו על הנושא, וציינו, מעבר לכך ש"איכות הפיקוח על לימוד מקצועות הליבה ברשתות החרדיות נמוכה למדי", גם שאין למשרד החינוך סמכות לקנוס את מוסדות הפטור אם הם לא עומדים ביעדים של 55% ליבה (וגם מוסדות אחרים שלא מחויבים ב-100% ליבה). כלומר, מוסדות הפטור לא בהכרח מלמדים 55% ליבה שמתחייבים לצורך 55% תקצוב.
מטעם ח"כ אשר נמסר למשרוקית: "מצער לגלות עד כמה קל ניתן לשקר ולהסית נגד הציבור החרדי במדינת ישראל. במשך חודש ימים, לפיד וחבריו - בסיוע מאסיבי של חלקים נרחבים בתקשורת - פמפמו פייק ניוז ארסי ונטול כל ביסוס נגד הציבור החרדי, כביכול הנציגות החרדית דורשת את ביטול לימודי הליב"ה והשוואת תקציב החינוך החרדי ל-100% כמו בחינוך הממלכתי.
"בדיקת עובדות פשוטה מוכיחה שלא רק שמדובר בשקר מוחלט, אלא שיש פה זעקת 'הקוזק הנגזל' פר אקסלנס. מעולם לא ביקשנו תקצוב מלא, דרשנו בסך הכל שיכבדו את מה שסוכם ונחקק לפני שנים רבות, שמוסדות המוכר שאינו רשמי, המלמדים 75% ליב"ה, יקבלו 75% תקצוב, ומוסדות הפטור יקבלו 55%. משרדי האוצר והחינוך שחקו זאת לאורך השנים האחרונות בפיחות זוחל וכיום המוכש"ר מקבל דה פקטו רק 43% ומוסדות הפטור רק 25%. התקצוב החסר הזה פוגע באיכות ההוראה, פוגע במורים, פוגע בתלמידים ומפלה אותם באופן קשה, ואת זה חייבים לתקן.
"יש לקוות שאזרחי ישראל שחכמים הרבה יותר מהשיח הרעיל והרדוד שפוליטקאים ואנשי תקשורת מנסים למכור להם, לא יקנו את ההסתה הצינית הזו. אנחנו בכל מקרה לא מתכוונים לוותר ולא נקבל יותר בשום אופן מצב שבו משרדי הממשלה רומסים את זכויות הציבור החרדי.
"אנחנו גאים במערכת החינוך החרדית, המשלבת מעבר ללמידה גם ערכים, התנהגות ודרך ארץ באופן מיטבי וראוי לחיקוי. נמשיך לפעול בכל הכוח למען קידום מערכת החינוך הזו בכל הכלים העומדים לרשותנו".
לסיכום, אכן למרות שמוסדות הפטור אמורים לקבל לפי התקנות תקציב בגובה 55% מזה של החינוך הממלכתי, בפועל התקצוב פר תלמיד במוסדות אלו עומד על פחות מרבע. הדבר נובע בעיקר מכך שמורי מוסדות הפטור לא נכללו ברפורמות בשכר המורים כמו "אופק חדש", משום שלא מדובר בעובדי מדינה. הדרישה של יהדות התורה היא השוואה של שכר המורים במוסדות הפטור. לכן דבריו של אשר נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.