זו המניה שהמוסדיים הכי אוהבים בחו"ל. ומי הפסיד הכי הרבה על השקעה בוול סטריט?

גופי החיסכון ארוך-הטווח הישראליים הגדילו ברבעון השני של 2022 את השקעותיהם הישירות במניות הנסחרות בחו"ל (המהוות כשליש מתיק המניות של המוסדיים) ביותר מ-3 מיליארד שקל, ושילמו על כך, לפחות בינתיים, בהפסדים ניכרים. 

● אילו שינויים נדרשים בתיקי ההשקעות בעידן של ריביות עולות ושווקים יורדים
● יותר גרוע מהשפל הגדול: כלכלני בנק אוף אמריקה מציגים נתון מדאיג
● אג"ח ממשלתיות, מט"ח או השקעה במניות: טיפים ותמרורי אזהרה ממנהלי השקעות  

מנגד, בבורסה בתל אביב מכרו אותם גופים (קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים) מניות בהיקף של 2 מיליארד שקל כמעט, בעת שמדדי הבורסה המקומית הציגו ביצועים הרבה פחות גרועים מאלו בוול סטריט.

כך למשל, בעוד שמדד ת"א-125 ירד מתחילת אפריל ועד לשבוע זה ב-8.5%, רשם מדד S&P 500 באותה תקופה ירידה של 18%, שיעור כפול, ואילו מדד הנאסד"ק ירד בתקופה זו ב-23%.

  

את מגמת ההשקעות בחו"ל הוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, אלטשולר שחם, עם השקעות של כ-10 מיליארד שקל ברבעון השני. הבאה אחריו, בפער ניכר, הייתה חברת הביטוח הפניקס, עם השקעות במניות בחו"ל של כחצי מיליארד שקל. מאידך גיסא, חברת הביטוח מגדל "קראה את המפה", ומימשה ברבעון השני השקעות במניות הנסחרות מעבר לים בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל.

על פי נתונים של חברת סמארטבול, המוסדיים הישראליים הגדילו במהלך הרבעון השני את החזקותיהם במניות הנסחרות בחו"ל בהיקף של 3.2 מיליארד שקל (915 מיליון דולר - לפי שער של 3.5 שקלים לדולר בסוף הרבעון השני). למרות זאת, בסוף הרבעון צנח סך ההחזקות הישירות שלהם במניות הנסחרות מעבר לים מ-133 מיליארד שקל לכ-106 מיליארד שקל, אובדן ערך של כ-20% בשל הנפילות בשווקים.

"אין ספק שמתחילת השנה, במונחים שקליים, מי שהשקיע במדדי וול סטריט הפסיד יותר כסף ממי שהשקיע בת"א-125", אומר שחר כרמי, אנליסט בכיר בפסגות בית השקעות. "אולם אלו כספים שאמורים להיות מושקעים ל-30 ול-40 שנה, ובאופק השקעה מהסוג הזה קשה מאוד לתזמן בדיוק את התחתיות והשיאים.

"בהנחה שלמשקיעים המוסדיים אין כדור בדולח, צריך להסתכל על טווחים יותר ארוכים, וכשבוחנים את העשור האחרון רואים שהתשואה שהושגה בת"א-125 לעומת מדדי S&P 500 ונאסד"ק 100 היא פחות מחצי. אז אם היינו מתמקדים רק בלהשקיע במדדים המקומיים, היה למוסדיים הישראליים קשה לייצר תשואה גבוהה, כך שבראייה היסטורית, למרות שאי אפשר לשפוט רק על בסיס תשואות העבר, אפשר להגיד שזה היה רעיון טוב להיות עם חשיפה גדולה לשוק המניות בארה"ב, וספציפית עם חשיפה גדולה לנאסד"ק, שהוא מוטה טכנולוגיה".

 שחר כרמי, אנליסט הטכנולוגיה של פסגות בית השקעות / צילום: מושיק בירן

עם זאת, חשוב לציין, כי כאשר משווים את הירידות במדדים בישראל אל מול אלו בחו"ל, יש להתייחס למטבע שבו נעשו הרכישות. כך השנה, הדולר התחזק משמעותית מול השקל, לכן ההפסדים מהשקעות במניות בארה"ב, שנעשו בדולרים, מתמתנות במידת מה אל מול הפסדים על השקעות שנעשו בשקלים.

מיקרוסופט היא עדיין המניה המועדפת

בבחינת ההחזקה הכוללת במניות, מיקרוסופט  היא עדיין החברה המועדפת על גופי החיסכון הישראליים, עם החזקה של 5.25 מיליארד שקל, למרות שברבעון השני נרכשו מניות שלה רק ב-290 מיליון שקל. מניית ענקית המיחשוב צללה מתחילת השנה בכ-30%.

  

השקעה גדולה של 1.3 מיליארד שקל באלפאבית (גוגל)  שימרה את מעמדה כחברה השנייה בטבלה, עם שווי החזקות כולל של 5 מיליארד שקל (גם כן ירידה של כ-30% מתחילת השנה). במקום השלישי והרביעי נמצאות עדיין אפל  ופאלו אלטו , למרות אובדן ערך ניכר (20% ו-15% ירידה במניה מתחילת השנה), ולאחריהן טבע , עם החזקות בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל.

ההחזקה במניות אמזון  וצים , שעמדו על יותר מ-3.15 מיליארד שקל רק בסוף הרבעון הראשון, הצטמצמו אל מתחת ל-2.1 מיליארד שקל, בעקבות ירידות חדות של 32% וכמעט 60% בהתאמה, מתחילת 2022.

מהבדיקה עולה כי ברבעון השני, המניה המבוקשת ביותר אצל הגופים המוסדיים מבין אלו הנסחרות מעבר לים, הייתה זו של אמזון, והגופים הישראליים רכשו אותה בהיקף של יותר מ-1.9 מיליארד שקל, בהובלת מנורה מבטחים (890 מיליון שקל) וכלל ביטוח (440 מיליון שקל).

לפי שעה מדובר בהשקעה לא טובה, בלשון המעטה, לאחר שהמניה צללה ביותר מ-30% מתחילת הרבעון השני. הירידות בשווי המניה חתכו את היקף ההחזקות של גופי החיסכון הישראליים באמזון בכ-40% לכ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני.

 מטה אמזון / צילום: Shutterstock, Tada Images

מניה נוספת שזכתה לביקוש ברבעון השני היא זו של ענקית הבנקאות סיטיגרופ , עם רכישות בהיקף של 2 מיליארד שקל. הרוכש הגדול ביותר היה אלטשולר שחם, עם רכישות רבעוניות של 1.35 מיליארד שקל, המהוות כשני שלישים מסך הרכישות החדשות.

מניית סיטיגרופ נפלה ב-14% מתחילת אפריל - הפסד של עשרות מיליוני שקלים לגופים הישראליים ולאלטשולר שחם לבדו. מנגד, הראל, מגדל ומיטב מכרו החזקות בסיטיגרופ במהלך הרבעון בהיקפים של 252, 210 ו-95 מיליון שקל, בהתאמה, וצמצמו הפסדים.

בארץ: המוסדיים העדיפו לרכוש מניות בנקים

בניגוד להשקעה במניות בחו"ל, גופי החיסכון ארוך-הטווח מכרו כאמור מניות בישראל ברבעון השני של השנה בהיקף של כ-1.9 מיליארד שקל. ההחזקות שלהם עמדו בסוף הרבעון על 215 מיליארד שקל, לעומת 246 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון של 2022, נתון המשקף גם את ירידת הערך של המניות בשל הטלטלה בשווקים.

ברמה הענפית העדיפו קרנות הפנסיה וקופות הגמל להשקיע במניות הבנקים (סך של 327 מיליון שקל נטו), והמניה המועדפת הייתה זו של לאומי , שנרכשה בסך של כ-640 מיליון שקל, חלק גדול בהנפקה שביצע הבנק במטרה להגדיל את ההון כדי לאפשר את המשך הגידול במתן האשראי מצידו.

ביקושים נרשמו גם למניות מזרחי טפחות  ודיסקונט , לעומת מכירות של כ-108 מיליון שקל במניות הפועלים. אלטשולר שחם האמין מאוד בבנקים (השקיע ברבעון כ-450 מיליון שקל) וגם מור השקיע הון במגזר (254 מיליון שקל). מנגד, הפניקס דווקא מכרה מניות בנקים בהיקף של 287 מיליון שקל.

לעומת המגזר הבנקאי, גופי החיסכון בחרו למכור במהלך הרבעון מניות של מגזר התעשייה הישראלי בהיקף של 756 מיליון שקל, בהובלת איי.סי.אל , שמניותיה נמכרו בהיקף של כ-720 מיליון שקל, כמעט מחצית מהסכום על ידי הפניקס. מגזרים נוספים שבהם בחרו הגופים למכור מניות הם הטכנולוגיה, בהיקף של 727 מיליון שקל, וחברות ההשקעה וההחזקות, בסך של כ-450 מיליון שקל.

מנורה מבטחים: 20.6 מיליארד שקל בחו"ל

נכון לסוף הרבעון השני של 2022, המוסדי בעל ההשקעה הגדולה ביותר במניות בחו"ל הוא מנורה מבטחים, עם החזקות בשווי של 20.6 מיליארד שקל. למרות שהשקיעה ברבעון השני כ-420 מיליון שקל במניות בחו"ל, שווי החזקותיה צנח בעקבות הירידות בבורסות העולם, לעומת 26.6 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון של השנה.

  

במקום השני ניצבת כלל ביטוח, שמימשה החזקות במניות בחו"ל בכמיליארד שקל ברבעון השני של השנה. יחד עם ירידת ערך בשל השווקים האדומים, החזיקה כלל נכון לסוף הרבעון השני מניות בשווי של 20 מיליארד שקל, לעומת 27 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון.

במקום השלישי מבחינת החזקות בחו"ל בין הגופים המוסדיים נמצא בית ההשקעות אלטשולר שחם, והמהלכים שלו ברבעון השני בהחלט תואמים את תשואת החסר אל מול המתחרים, שהביאה אותו לדשדש בפער ניכר בכל הנוגע לתשואות, ואת החוסכים למשוך כספים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ממוצרי החיסכון שהוא מציע.

לאחר שחיסל את החזקותיו בסין, העביר אלטשולר שחם חלקים ניכרים מהשקעותיו במניות בבורסות זרות לוול סטריט. ברבעון השני זינקו השקעותיו של בית ההשקעות במניות בחו"ל בסכום של 10 מיליארד שקל, והן עמדו בסוף אותו רבעון על 18 מיליארד שקל.

את מרב ההשקעות ביצע אלטשולר שחם במגזר הפיננסי בחו"ל, בקנייה של כ-1.4 מיליארד שקל בכל אחת ממניות ארבעת הגופים וולס פארגו, סיטי גרופ, ג'יי.פי מורגן ובנק אוף אמריקה.

מניית וולס פארגו  איבדה כ-10% מתחילת הרבעון השני ועד ליום שני השבוע, מניית סיטיגרופ איבדה כ-14%, זו של ג'יי.פי מורגן  איבדה 13% וזו של בנק אוף אמריקה  כ-15%. אם כי בית ההשקעות לא מכר חלקים מאותן השקעות שביצע ברבעון השני, מתוך 5.5 מיליארד שקל שהושקעו בארבעת הגופים הללו יותר מ-700 מיליון שקל ירדו לטמיון בתוך כחצי שנה.

 בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

המגזר השני שבו השקיעו באלטשולר שחם הון הוא מניות הטכנולוגיה, שם גדלו ההשקעות בכ-2.7 מיליארד שקל, בעיקר במניות של חברת הסייבר פורטינט , שההשקעה בה גדלה ב-1.5 מיליארד שקל, בעוד שהמניה נפלה ב-25% מתחילת הרבעון השני, אך גם באפל (השקעות נוספות בסך 420 מיליון דולר, המניה נפלה בכ-16%) וצ'ק פוינט  (400 מיליון דולר).

כאשר בוחנים את ההשקעות מסך הנכסים, מבחינה נומינלית אכן מדובר בסכומים גבוהים, אך הם עדיין מהווים שברי אחוזים או אחוזים בודדים מסך התיק.

מי שכאמור "חזתה" את הירידות החדות בשוק האמריקאי הייתה מגדל, שמכרה מניות בחו"ל בהיקף של 5.5 מיליארד שקל. מגדל אגב היא החברה עם ההחזקות הגדולות ביותר בבורסה בת"א - 32.7 מיליארד שקל, לפני כלל, שמכרה ברבעון השני מניות בתל אביב בהיקף של 400 מיליון שקל, ומנורה מבטחים שרכשה מניות בת"א בסך של 700 מיליון שקל בתקופה זו. אלטשולר שחם הגדיל החזקה במניות גם בת"א, עם רכישות של כמעט חצי מיליארד שקל באותו רבעון.

האם אנחנו כבר בשלב הרכישות או שיש עוד צפי לירידות?
כרמי: "המוסדיים רואים ירידות מחירים ומבחינתם התקופה הזו נראית יותר כהזדמנות מאשר כאיום. ימים יגידו אם הם תזמנו נכון או לא, אבל כשאתה מנהל תיק כל כך גדול, של מאות מיליארדי דולרים, לא תוכל בהגדרה לעשות את כל הפעולות בהצלחה.

"בגדול, חלק לא מבוטל מהמימוש היה מתבקש. בשנה האחרונה המדדים היו ברמת תמחור מאוד גבוהה, וכשהחלו העלאות הריבית, הן הביאו לירידת מחירים. למרות שהשוק עשה כברת דרך לכיוון החיובי מבחינת תמחור, הייתי רוצה לראות התמתנות יותר ברורה באינפלציה, שתאפשר לבנקים המרכזיים להפסיק את תהליך העלאות הריב ית, וזה משהו שעוד לא נראה באופק בחודשים הקרובים.

"לכן, קשה לי להגיד שהתחתית מאחורינו, ויש לא מעט פסימיות בשוק, שזה בעיניי דבר חיובי, כי המשמעות היא שאנשים דורשים תשואה גבוהה יותר עבור ההשקעות שלהם, מכפילי הרווח נמוכים יותר, ואנחנו מתחילים לראות התמתנות בתחזיות, שזהו אלמנט שמסמל שאנחנו מתקרבים לתחתית".

באילו סקטורים אתה ממליץ להשקיע בתקופה הזו?
כרמי: "למי שמשקיע לטווח קצר מאוד, תחומים כמו האנרגיה יכולים עדיין לתפקד יפה. גם הפיננסים יכולים להביא תשואה, כי בסך-הכול יש אופטימיות לגבי הביצועים של הבנקים המקומיים.

"בטווח הארוך מתחילות להיווצר הזדמנויות בתחומי הטכנולוגיה. בנוסף, מתחילות להיווצר הזדמנויות בחברות הצמיחה המהירה, כמו אי קומרס, חברות פינטק, סייבר וכדומה. מוקדם מדי להיכנס אליהן, בטח למי שמדבר על השקעה לטווחים קצרים, אבל באופק של חמש שנים קדימה מתחילות להיווצר שם הזדמנויות. כשהכול יירגע והריביות יפסיקו לעלות, אני מאמין שנחזור לראות את האזורים האלה נותנים תשואת יתר כפי שעשו בעשור הקודם".