אחרי החגים הגיע ובמפלגות מסתערים על המצביעים בשבועיים האחרונים שלפני הבחירות. כבר במוצאי חג הסוכות השיקו במפלגות הציונות הדתית, המחנה הממלכתי ומרצ את הקמפיינים האחרונים: בני גנץ לביטחון, מרצ נגד איתמר בן גביר וקמפיין תיקון מערכת המשפט של בצלאל סמוטריץ'. לא מדובר רק במסרים מחודדים שתוכננו לישורת האחרונה, אלא בעיקר בתקציב הגדול שנשמר לרגעים המכריעים.
גורמים המעורים בקמפיינים של המפלגות ציינו כי הבחירות מתחלקות לשלושה: "לפני החגים" - 86 ימים דלי תקציב, אחרי החגים - 14 יום עתירי שלטי חוצות, באנרים ופרסום דיגיטלי, והחלק השלישי הוא יום הבחירות שנדרש להשקעה כספית גבוהה במשקיפים, שלטים ואנשי תעמולה. למשל, במרצ שמרו 70% מהתקציב לטובת 14 הימים הקרובים. כלומר, מתוך כעשרה מיליון שקל, 7 מיליון שקל יושקעו בקמפיין: "זה 61 עם ביבי ובן גביר או 61 עם מרצ".
במפלגת העבודה יושקע 30% מכלל התקציב. במפלגה טוענים שרק ביום הבחירות עצמו יושקעו כ־3 מיליון שקל בסך־הכול. חלק ניכר מהתקציב ישמש לקיום עצרת הזיכרון לראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, המתוכננת להתקיים שלושה ימים לפני הבחירות. במפלגת העבודה יממנו את כל העצרת ללא סיוע ארגונים, וכך גם ישלטו בנואמים שיעלו על הבמה בכיכר ציון בירושלים. יתר התקציב יושקע בהפקת תשדירי התעמולה, שלטי חוצות, שלטים ומדיה דיגיטלית.
"הקשב הציבורי מתחיל עכשיו, וההשקעה ב'מניעי הצבעה' תהיה עצומה", אמר לגלובס אחד מהאסטרטגים המלווים את המפלגות. למשל, ביום שני השיקו במחנה הממלכתי את קמפיין "רה"מ בביטחון", שיככב לצד קמפיין "סיוט נובמבר" המזהיר מפני ממשלת נתניהו. תקציב המחנה הממלכתי עומד על כ־20 מיליון שקל מכספי המימון לבחירות.
לליכוד יש את תקציב הבחירות הגדול ביותר, העומד על כ־60 מיליון שקל. 44.7 ממנו מוצא עד תום, ובימים אלו המריבות במטה הן בדרישה לתקציב נוסף בן עשרות מיליונים. בנוסף, המפלגה עדיין סובלת מהתכתשויות במטה השטח, סביב מטרות התקציב ביום הבחירות, וכן גם על היקפו הנאמד בסך שני מיליון שקל.
לאחרונה הדיח יו"ר המזכירות ישראל כ"ץ את חיים כץ מתפקיד יו"ר הוועדה האחראית על מספר המתפקדים, ומינה לתפקיד את דוד ביטן - שאחראי גם על ועדת הכספים של המפלגה, ועל התקציבים השונים היוצאים לטובת תפקידים וניהול הקמפיין. ביטן, מספרים במצודה, לא עושה חיים קלים לנתניהו גזרה התקציבית.
בין השטח למדיה
המפלגות משקיעות בין מאות אלפי למיליוני שקלים בשילוט חוצות לקראת יום הבחירות מתקרב. עלות קיר פרסום בנתיבי איילון מגיע לחצי מיליון שקל בעשרת הימים האחרונים לפני הבחירות. חלק מהחברות אף מעלות מחירים ככל שיום הבוחר מתקרב. שלטים בתוך הערים מגיעים למחיר של עד 100 אלף שקל - והמפלגות בוחרות את שטחי הפרסום בהתאם לאחוזי ההצבעה הייעודיים.
בעוד שעל תשדירי הטלוויזיה חלה רגולציה מחמירה על תעמולה ובאינטרנט הקמפיינים עדיין מנומנמים, בכל המפלגות יבקשו להראות נוכחות דרך השלטים ויילחמו על תשומת־הלב של הבוחרים במקום שהם בוודאות נמצאים בו במהלך שעות היום - בכבישים ובדרכים. בניגוד לאמצעי המדיה, לחברות שלטי החוצות לא קמה עוד תחרות, ובתקופות הבחירות, יעידו כמה מבכיריהן, הן המרוויחות הגדולות ביותר.
המאבק במדיה החברתית
בינתיים, בפייסבוק ובאינסטגרם יו"ר הליכוד נתניהו ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד מובילים בהשקעה בפוסטים ממומנים. בשבוע החולף, בין 9 ל־15 באוקטובר, השקיעה יש עתיד כ־21 אלף שקל בפלטפורמות אלו, ובעמוד של לפיד כ־152 אלף שקל נוספים. נתניהו פרסם בעמוד הרשמי שלו פוסטים ממומנים בעלות של 270 אלף שקל. המחנה הממלכתי השקיעה בשבוע החולף 32 אלף שקל ובעמוד של גנץ 31 אלף שקל.
יו"ר ש"ס אריה דרעי השקיע 14 אלף שקל בפרסום בפייסבוק, סכום גבוה מזה של יו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, שמימנה מודעות בשווי 12 אלף שקל בעמוד הרשמי שלה, ועוד 1,900 שקל בלבד בעמוד המפלגה. מפלגת מרצ השקיעו 11,500 שקל בשבוע האחרון, ובעמוד הרשמי של יו"ר מרצ, זהבה גלאון מימנה מודעות ב־27 אלף שקל סך־הכול.
העמוד הרשמי של יו"ר מפלגת הבית היהודי, איילת שקד, מימן מודעות בסכום של 26 אלף שקל, ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ' - 44 אלף שקל בעמוד שלו. יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, לעומתם, השקיע בשבוע 2,113 שקל בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.