"גנרל גוג ומגוג" והמל"טים המתאבדים: שדה הקרב האוקראיני והמחיר האיראני

החדשות הרעות ביותר לאוקראינה השבוע לא באו מן השחקים. הן בקעו מגרונו של ציר קונגרס אמריקאי, ששמו קווין מקארתי. סביר מאוד שמקארתי ייטול בחודש ינואר את פטיש היושב ראש של בית הנבחרים האמריקאי. הוא איש המפלגה הרפובליקאית, המועמדת לנצח בבחירות של אמצע הקדנציה, בחודש הבא. 

● אי־הוודאות האנרגטית מרעילה את הכלכלה האירופית
● היעד של פוטין: להשלים את גיוס החירום ולהפחיד את המערב מפני "קטסטרופה גלובלית" | יואב קרני, פרשנות

מקארתי אמר ביום ג', כי אפשר שמפלגתו לא תוסיף עוד לכתוב "המחאות ריקות" לפקודתה של אוקראינה. "אוקראינה חשובה", הוא אמר, אבל "אנשים יהיו בעיצומו של מיתון, וזה אינו יכול להיות הדבר היחיד שהם יעשו". לשון אחר, הרוב הרפובליקאי החזוי בקונגרס מתכוון להקריב את אוקראינה על מזבח הקיטוב הפוליטי בארה"ב.

מקארתי מעניק לפוטין את נוסחת הניצחון באוקראינה: לחכות להתמוטטות אויביו. בלי קשר לאומץ לבם של האוקראינים או ליעילות צבאם, הם לא יוכלו לממן את התנגדותם לכיבוש. רוסיה אינה צריכה לנחול ניצחון בשדה הקרב אלא לנצל את אורך הנשימה, שמבטיחים לה גודלה ומשאביה. והיא כמובן יכולה לחרוך את אוקראינה עם מל"טים.

הם כבר קופאים מקור

השבועיים האחרונים חשפו את תוכנית המלחמה של פוטין: להפוך את חיי האוקראינים לבלתי נסבלים בבוא החורף. הנשיא וולודימיר זלנסקי צייץ ביום ג' ששליש מתשתית האנרגיה של אוקראינה נהרסה. נותקה אספקת החשמל והמים ביותר מאלף ערים ועיירות. סגן שר האנרגיה אמר לבי.בי.סי, כי בעיר מיקולאייב, ליד אודסה, אין עוד חימום, בשעה שהטמפרטורה בלילה צונחת עד סמוך לאפס.

משקיפים צבאים קושרים את ההתפתחות הזו בנוכחותו של מפקד חדש, גנרל סרגיי סורובוקין, שחידד את מלתעותיו בשדות הקרב של מלחמת האזרחים הסורית. הוא קנה ניסיון בהריסה שיטתית של ערים ותשתיות. את הניסיון הזה הוא מחיל עכשיו על אוקראינה. ההבדל בין סוריה לאוקראינה הוא בזה שהמורדים הסוריים (לא רק דאע"ש) חסרו את הכלים של מדינה מסודרת. לא היה להם צבא סדיר, ונשק אולטרה-מתוחכם לא זרם אליהם מן המערב.

סורובוקין אינו מפליא רק להפציץ. הוא גם פולט בליסטראות מילוליות. "יש לנו מידע על תוכניותיה של קייב להשתמש בנשק אסור בחרסון", הוא אמר בראיון טלוויזיה השבוע. חרסון היא העיר הדרומית, שצבא אוקראינה מקווה לשחרר מהרוסים. ידיעות משדה הקרב מראות, ש־20 אלף חיילים רוסים עומדים בסכנה. המושל הרוסי קורא לאזרחים למהר ולהתפנות מן העיר.

ב"גנרל גוג־ומגוג" נמצא לבלוגרים ולצייצנים רוסיים גיבור המלחמה שאליו ערגו במרוצת שבועות ארוכים של חדשות מדכדכות. סורובקין חגג בשבוע שעבר יום הולדת 56, ועל אתרי רשת רוסיים נמרחו כרזות ברכה, המציגות אותו לצד ארובות בוערות של תחנות כוח ורבי־קומות מתפוצצים.

טבח קונבנציונלי

השמחה לאידה של אוקראינה אינה צריכה להפתיע את מי שעקבו אחר השיח במדיה הרוסית בחודשים האחרונים. קריאות להשמדה המונית נשמעו בגלוי בכלי התקשורת הממלכתיים, ולא עוררו כל הסתייגות. מן היום הראשון של המלחמה ידענו, שהיעד המפורש שלה הוא מחיקת אוקראינה מן המפה. עכשיו אנחנו יודעים שלא רק המדינה נמצאת על הכוונת, אלא האוכלוסייה עצמה.

המלחמה הזו עברה טרנספורמציה: היא התחילה בטונים רמים של מאבק אסטרטגי, והיא הופכת לטבח קונבציונלי. לפני שמונה חודשים, פוטין חזר והתפאר במה שהוא חשב ליתרונה החד־משמעי של רוסיה במירוץ החימוש ההיפר־סוני, זאת אומרת טילים בליסטיים המשוגרים במהירות של 5 עד 25 ממהירות הקול, ונמצאים מחוץ ליכולת היירוט של איזושהי מערכת הגנה. שמונה חודשים אחר כך, רוסיה מנהלת את המלחמה באמצעות כלי טייס מגושמים, המתנועעים במהירות של 125 קמ"ש, ונמצאים לפחות תיאורטית בטווח הירי של רובים חצי־אוטומטיים. קל להפיל אותם, אבל אחדים תמיד מצליחים להתחמק ולהתאבד על מטרותיהם.

המל"טים האלה אינם הישגים טכנולוגיים עוצרי נשימה, אבל הם משנים את שדה הקרב במידה שלא היה אפשר להעלות על הדעת. בעצם הימים שבהם אוקראינה מאבדת חשמל ומים, אתיופיה ואריתריאה משלימות את מסע ההשמד שלהם נגד העם של טיגרה, בצפון אתיופיה, סמוך לגבול סודאן. המורדים הטיגריאניים עמדו על סף ניצחון במלחמת האזרחים לפני שנה ויותר, וטוריהם התקרבו לאדיס אבבה. הצבא האתיופי אבד עצות.

באוגוסט 2021 אתר רשת הולנדי היה הראשון שפירסם ראיות מצולמות של משלוחי מל"טים מאיראן לאתיופיה. בעקבותיהם באו גם מל"טים טורקיים. גלגל המלחמה התהפך במהירות מסחררת. הטיגריאנים עטורי הניצחון פתחו בנסיגה ארוכה, ממבואות אדיס אבבה בחזרה אל מעוזיהם בערי הצפון. שם היה נראה שיצליחו להתגונן, אבל הימים האחרונים שמו קץ לתקווה הזו. מל"טים אתיופיים מספקים מוזיקת רקע קטלנית לחייהם של מיליוני טיגריאנים מנותקים מהעולם החיצון ועומדים בסכנת גוויעה ברעב.

אתיופיה למדה את חשיבות המל"טים מאזרבייג'ן שהפכה גלגל מלחמה של כמעט 30 שנה ב־2020, באמצעות שימוש אינטנסיבי במל"טים ישראליים וטורקיים נגד ארמניה.

האוקראינים לא היו זרים ללוחמת מל"טים. הרבה לפני הפלישה הרוסית, חובבי מל"טים מקומיים שיתפו פעולה, והגיעו להישגים מרשימים עוד ב־2019, מול הצבא הרוסי במזרח.

המל"טים הזרים הראשונים בשירות אוקראינה היו מתוצרת טורקיה: אותם המל"טים שעשו חיל באזרבייג'ן ובאתיופיה, מדגם 'באייראקטאר'. הם הפליאו לעשות מול הכוחות הרוסיים בדונבאס, והאוקראינים אפילו חיברו להם שירי תהילה. באוגוסט דיווח עיתון טורקי, כי יצרנית המל"טים מתכננת לפתוח מפעל על אדמת אוקראינה, ולכלול בו מרכז למחקר ופיתוח. הרוסים חרקו שיניים.

איראנים בחצי האי קרים

מצב עניינים משונה, מפתיע ואירוני מקנה לאיראן ולטורקיה עמדת בכורה בשוקי המל"טים, משני עברי המיתרס של מלחמה לא־להן. בימים האחרונים באו ידיעות, שאיראן שיגרה יועצים וטכנאים כדי לעזור לצבא רוסיה בהפעלת רחפניה. לפי ה'ניו יורק טיימס', האיראנים הגיעו אל בסיס בחצי האי קרים, "הרחק מן החזית". אבל "הרחק" בקרים לעולם אינו רחוק מאוד.

מעשי איראן באוקראינה מחייבים הערכה מחדש של אופי יחסיה עם רוסיה. כמובן, רוסיה משלמת במזומנים תמורת המל"טים; אבל במשוואה הזו יש בהכרח עוד אמצעי תשלום, בעלי אופי אסטרטגי. איראן עשויה לתבוע תשלום בשערי הגולן. האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להוסיף ולהיות נייטרלית במלחמת אוקראינה? האם ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להיות נייטרלית במלחמת אוקראינה? הנה לנו הגדרה מילונית של "דילמה".

רוסיה סובלת ממחסור גובר בנשק ובתחמושת. סוחרי נשק אינם עומדים בתור למלא את המחסור. היא מסתמכת כיום על מקורות כמו איראן וצפון קוריאה, שתי ארצות הלהוטות להרוס את הסטאטוס קוו באזוריהן. מוטב לפחות להניח את האפשרות שתמיכה רוסית תהיה המחיר המבוקש, ואולי גם תהיה המחיר המוצע.