לוח המשחק משתנה באינטנסיביות: למטה זה הלמעלה החדש?

כל מי שצמח בגן ילדים ישראלי מכיר את שיר הנדנדה של חיים נחמן ביאליק; "נד נד, רד עלה ורד...מי למעלה, מי למטה...רק אני ואתה". ומי מאיתנו לא זוכר את תחושות ההנאה שם למעלה, על הנדנדה.

מבט בוגר על הזיכרונות מגן השעשועים יראה לנו שעיקר הכוח והשליטה נמצאים דווקא בידיו של הילד שנמצא "למטה". וכמו בגינת השעשועים, גם בתחום הפיננסי, להיות למטה או מאחור, אין משמעותו בהכרח להפסיד או לסגת. לעיתים, כמו בגינה; למטה הוא ה-"למעלה" האמיתי.

אחת השאלות שהעסיקה את פרשני עולם הפינטק בשנים האחרונות היתה "ידם של מי תהיה על העליונה; של הבנקים או של חברות הפינטק". מי יהיה למעלה ומי למטה?

לא סוד הוא שהבנקים מצויים בתקופה של חשיבה מחודשת. זוהי תקופה שבה משתנה לוח המשחק באינטנסיביות. מודלים עסקיים חדשים נוצרים, כמו גם מוצרים ושותפויות חדשות. התחושה היא שאנו במצב אינקובציה שייצר, עם הבשלתו, לוח משחק חדש ושונה מן המוכר לנו. מקומם של הבנקים על הלוח החדש הזה עוד לא ברור.

אחת הסכנות של הבנקים במצב זה היא סכנת "אובדן המותג" או "אבודן חלון הראווה"; בעוד בנקים סוגרים סניפים בתנועת התכנסות, מציפות את השטח חברות חדשות ושירותים מתקדמים שעשויים לתפוס את מקומם של הבנקים בקדמת הבמה.

השאלה שנשאלה תדיר היתה: האם הבנקים עומדים להפוך לחברות BACK OFFICE, המציעות מימון לציבור באמצעות חברות הפינטק?

אך יתכן שהשאלה או הטון שבו היא מנוסחת אינם מתאימים עוד. יתכן שהמעבר לעולם של בנקאות פתוחה יוצר סביבה (Ecosystem) שונה, שבה עמידה מאחור כאשר שותפים חדשים עומדים בחזית, אינה בעייתית לבנקים, אלא מקדמת את מקומם על לוח המשחק החדש.

דוגמה כזו בדיוק מציג בנק לאומי באמצעות חברת הבת "פינטקה" שהקים לאחרונה. תפקידה של החברה שהקים המנכ"ל חנן פרידמן, ביחד עם חיים שקולניק (ראש חטיבת הטכנולוגיות של לאומי) ועם שי רוזנברג (מנכ"ל פינטקה) הוא להוות גשר המחבר את חברות הפינטק בישראל (ובעולם) אל הבנק, ובכך ליצור לבנק עשרות (ואולי מאות) חלונות ראווה דינמיים ואנרגטיים.

פינטקה נבנתה כחברה קטנה, מהירה וחדשנית העובדת על תשתיות הענן של אמזון (AWS). יעודה הוא לחשוף חלק ממוצרי הבנק לחברות הפינטק ולמפתחים, להנגיש את מאות ה- API'S של הבנק לחברות אלה, ולסייע באופן צמוד לחברות המפתחות - כל אלה כדי לייצר סביב הבנק Ecosystem פעיל ודינמי של שירותי פינטק.

בין ה-API'S שנפתחים בפני מפתחי הפינטק ניתן למצוא שירותי הגנת סייבר, מטבע חוץ, הלוואות ואפשרות לפתיחת חשבונות בנק בלאומי. בכך הופך עצמו לאומי לספק של פתרונות BaaS לגופים נוספים במשק.

בין האפשרויות שיפתחו בפני המפתחים נמצאים גם קיצורי דרך שימצבו את לאומי במרכז לוח המשחק, כגון אפשרות לשאוב מידע (בהתאם לרגולציית הבנקאות הפתוחה) גם מבנקים אחרים בישראל. בנוסף, פינטקה תאפשר למפתחים שיקננו בסביבה החדשה להתחבר גם אל גופי צד שלישי בעולם כגון אל ה-NASDAQ.

בניגוד לאינסטינקט המזיק של רוב הבנקים המנסים להתגונן מעולם הבנקאות הפתוחה באמצעות טקטיקות שונות, הולך לאומי בדרך משלו; דרך הפוכה. בכך הוא הופך לבנק הראשון בישראל שמצליח לצאת מעולם הסביבות הסגורות אל עולם הפלטפורמות הפתוחות וה -Ecosystems המאפיינות את זמנינו.

יש כאן מהלך חדש של רישות. במקום מערך הרישות הפיזי המיושן - סניפי הבטון והזכוכית, זורע הבנק בלוח המשחק החדש סניפים דיגיטליים; חברות הפינטק. במקום הסניף הפיזי הסטטי שאותו יש לקדם באמצעות פרסומי ענק, מפריט הבנק את חלון הראווה שלו לטובת עשרות (ואולי מאות בעתיד) גופים עסקיים דינמיים תאווי צמיחה שיסייעו לו לקדם את עסקיו.

הצלחת המהלך תביא לגאות בשירותי פינטק חדשניים ללקוחות הבנקים, אך גם תמצב את לאומי כישות המרכזית בשוק הפיננסי הישראלי.

מסתבר כי שירו של ביאליק על נדנדת גני השעשועים שבה ניתן להיות "למעלה" או "למטה" מפספס את אפשרות ה"יחד" של שני המתנדנדים.