הסכם העסקה חדש למורים: השכר יעלה כבר השנה, השינויים בלוח החופשות - רק בשנה הבאה

חודשיים אחרי פתיחת שנת הלימודים, משרד האוצר והסתדרות המורים חתמו הלילה על הסכם העסקה חדש לעובדי ההוראה, במסגרתו השכר יעלה כבר השנה, אך השינויים בלוח החופשות ייכנסו לתוקף רק בשנה הבאה. עלות ההסכם עומדת על 4.5 מיליארד שקל.

● אחרי התנגדויות השרים לקיצוץ רוחבי: כך תממן המדינה את התוספות למורים
● המנצחת הגדולה והאכזבה מליברמן: הבשורה של ההסכם עם המורים | פרשנות
● המאבק בין המורים למדינה הוכרע: האוצר התפשר, בעיות העומק לא נפתרו
● המחסור במורים מורגש בכל הארץ, אך בגוש דן יותר

למרות התעקשות שר האוצר אביגדור ליברמן לכרוך את תוספות השכר ושיפור הסכם ההעסקה עם המורים יחד עם התאמת לוח החופשות של התלמידים, הוסכם הלילה בין הצדדים כי שכרם של עובדי ההוראה יועלה בתוך שנה בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תינתן בינואר 2023 ותכלול גם החזר רטרואקטיבי מאז ספטמבר 2022. הפעימה השנייה תינתן בספטמבר 2023.

כלומר, על-פי ההסכם, עובד הוראה בשנתו הראשונה ירוויח בפעימה הראשונה 8,207 שקל, ולאחר כניסת הפעימה השנייה, בספטמבר 2023, שכרו יעמוד על 9,000 שקל. בנוסף, בחודשים נובמבר ודצמבר 2022 יינתנו מקדמות בסך 1,000 שקל בחודש לכל מורה (500 שקל למורים שאינם כלולים ברפורמת "אופק חדש"). גמולי ההוראה יעלו גם הם בפעימות לאורך השנה.

באשר לחופשות הוחלט, כפי שפורסם טרם פתיחת שנת הלימודים, כי מוסדות החינוך יעבדו בימי איסרו חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר. ימי האיסרו חג יועברו לגשר בין יום כיפור לסוכות, ולמורים יינתנו שני ימי חופשה לבחירה. כל זה יקרה רק בשנת הלימודים הבאה, ולא ייכללו שינויים נוספים שביקשו במשרד האוצר לקדם כמו קיצור חופשת הקיץ. 

9,000 שקל למורה מתחיל

כזכור, על-פי עקרונות ההסכם שכבר פורסמו לפני פתיחת שנת הלימודים, השכר לעובד הוראה מתחיל יעלה ל-9,000 שקל בחודש, שכר מנהל מתחיל יעלה ל-19 אלף שקל בחודש, ויינתנו תוספות שכר לעובדי הוראה - 1,100 שקל לכל הפחות - וכן מענק התמדה של 10,000 שקל לאחר שלוש שנים במערכת.

בתמורה הסכימה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד להעלאת שיעור המשרה המינימלי למורה עד ל-80% בהדרגה, וכן לאפשרות לניהול גמיש למנהלים שיוכלו לתגמל מורים מצטיינים ולהעסקה בחוזים אישיים מחוץ למערכת החינוך, ולחלופין יהיה ייעול בהליכי פיטורי המורים. כל זה יקנה למערכת החינוך הבטחה לשקט ואי-שביתות עד 2026.

שר האוצר אביגדור ליברמן מסר אחרי חתימת ההסכם הלילה כי "אני שמח שהצלחנו, בתום משא-ומתן ממושך, לחתום על הסכם שכר שיעלה את שכר המורים בעשרות אחוזים, יעניק למנהלים גמישות ניהולית, ייתן אפשרות לתגמל מורים גם על מצוינות, השקעה והישגים ולא רק לפי הוותק, ויסנכרן ימי חופשה בין אלה של התלמידים לאלה של ההורים".

שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון הוסיפה כי "החתימה על הסכם השכר מגיעה לאחר תהליך ממושך ואינטנסיבי שהתקיים לאורך השנה האחרונה. ההסכם מחזק את מערך כוח-האדם שחווה משבר עמוק בשנים האחרונות". 

מעונות היום המפוקחים עתרו לבג"ץ 

לצד החגיגות עם המורים, פורום מעונות היום המפוקחים עתר הבוקר (ה') לבג"ץ נגד שר האוצר ושרת החינוך בדרישה להוציא צו שיאלץ אותם לנקוט עמדה בעקבות מסקנות ועדת סל המחירים, לפיהן יש ליקר את עלויות מעונות היום להורים. החלטת הוועדה התקבלה כבר באוגוסט, ובסביבת שר האוצר ליברמן טענו אז כי יפעלו לספוג את עליית המחירים כדי שלא יתגלגלו להורים, אך מאז טרם התקבלו החלטות מעשיות.

מי שמונע מהשרים "לספוג" את עלויות התייקרות המעונות היא היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, וכתוצאה מכך השרים לא חותמים על צו התעריף החדש. 

בעתירה, שהוגשה על-ידי עורכי הדין מאיר אברהם ויגל דוד ממשרד ד"ר י.וינרוט, נכתב כי "חרף החלטתה המקצועית של ועדת סל המחירים להעלות את התעריפים, נותרה ההחלטה אות מתה כבר למעלה מחודש ימים, תוך עיוורון מוחלט לקריסת הענף. כל יום שחולף מבלי שמילאו שרי האוצר והחינוך את חובתם ליישום מסקנות הוועדה, הוא עוד יום של פגיעה בלתי נסבלת במפעילי המעונות, בעובדות, בהורים ובילדים".

בפורום מעונות היום המפוקחים, הכוללים את מעונות ויצו, נעמת, אמונה ועוד מעונות מפוקחים (כ-90% מענף המעונות המפוקחים), אף תקפו את הממשלה ואמרו כי "אם לממשלת ישראל יש את הסמכות לחתום הסכם במיליארדי שקלים עם ממשלת לבנון, יש לה את מלוא הסמכות לחתום על הסכם במיליוני שקלים עם מעונות היום, בטרם נקרוס סופית ונסגור את שערינו".