נשיאת העליון: לממשלה יש שיקול-דעת אם לאשר הסכם בכנסת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה היום (ה') בדיון המתנהל בבג"ץ נגד אישור ההסכם הימי עם לבנון כי "יש מצבים שהממשלה אפילו מוסמכת לא להניח כי ההסכם דחוף או סודי, ויש לה שיקול-דעת האם להניח או להביא לאישור זה עניין שבשיקול-דעת. השאלה שעומדת פה היא שאלה נכבדה". הדיון התקיים בפני הרכב השופטים הבכיר: הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג. 

הדיון נמשך 5.5 שעות והסתיים בשעה 21:30. השופטים ימסרו את החלטתם בהמשך.

● הממשלה לבג"ץ: קיימת דחיפות לחתום על ההסכם עם לבנון כעת
● בג"ץ אישר את בקשת גלובס לשדר את הדיון בעתירות נגד ההסכם הימי עם לבנון
● האם כל ההסכמים הבינלאומיים בעבר הובאו לאישור הכנסת? בדקנו
● הולכת בין הטיפות: היועמ"שית מסרבת לנקוט עמדה חד-משמעית בהסכם הגז
● הממשלה אישרה: הכנסת לא תצביע על ההסכם עם לבנון

בפתח הדיון, ששודר בשידור חי לאחר שבג"ץ קיבל את בקשת גלובס בעניין, אמרה חיות כי הוא יעסוק בשלוש שאלות. הראשונה - האם יש לקיים משאל עם בנושא; השנייה - האם ממשלת מעבר רשאית לחתום על ההסכם; והשלישית - האם הממשלה פעלה כדין כשהחליטה לא להביא את ההסכם לאישור הכנסת.

לדיון התייצב חבר הכנסת איתמר בן גביר, ממגישי העתירה, שגם טען בדיון. בן גביר טען כי הממשלה חידשה את המשא-ומתלן עם לבנון לאחר ההחלטה לצאת לבחירות, וכי מדובר בשיקולים פוליטיים.

על כך השיבה הנשיאה חיות: "אדוני ידייק. אדוני אומר שעד יוני 2022 לא היה משא-ומתן? אדוני טוען דבר ושואל אם זה נכון. יש לאדוני אסמכתה? גם זה שאדוני כתב, זה עוד לא אסמכתה. אלה עובדות, וצריך לבסס אותן".

בן גביר השיב: "אני עומד מאחורי העובדות שהמשא-ומתן התפוצץ. אני לא יודע מתי. אני כן יודע שכאשר יש בחירות, ופתאום מתניעים מחדש משא-ומתן, זה לא סביר, לא מידתי ולא יכול לעבור בשום מהלך חוקתי. לטעמנו אלה מהלכים פוליטיים".

השופט פוגלמן שאל את חבר הכנסת בן גביר: "למה אדוני לא פעל בכנסת והזדרז לבוא לכאן לפני שמיצה את כל האפשרויות?", ובן גביר השיב: "הכנסת לא מתפקדת".

חיות פנתה לנציג מחלקת הבג"צים בפרקליטות שטען מטעם הממשלה, עו"ד רן רוזנברג, וביקשה לברר האם טענתו של ח"כ בן גביר נכונה. כלומר, האם המשא-ומתן הופסק והתחדש רק לאחר שהוחלט לצאת לבחירות. עו"ד רוזנברג השיב כי זה "לא נכון עובדתית". מהקהל התערבו נציגי הצבא הבכירים שהגיעו לדיון, ואמרו כי המשא-ומתן היה רציף, וכי בנובמבר 2021 היה מפגש עם המתווך. עו"ד רוזנברג ציין כי מנכ"ל משרד החוץ נוכח בדיון, והשופטים ישמעו אותו.

"ריח של תעמולת בחירות"

עו"ד זהבה גור, המייצגת עותרים פרטיים, טענה: "יש פה ריח של תעמולת בחירות, זה נועד לעשות הון פוליטי. יש פה שיקולים זרים". על כך השיב השופט פוגלמן: "גבירתי מאשימה גם את מערכת הביטחון? הרי הבנו שיש הסכמה לגבי השיקולים הביטחוניים".

עו"ד יצחק בם מארגון לביא, שדורש כי בג"ץ יחייב את הממשלה להביא את ההסכם להצבעה בכנסת, אמר: "אנחנו כבר במצב שיש מנהג מחייב להביא הסכמים בעלי חשיבות מדינית לאישור הכנסת, ובממשלת מעבר קל וחומר שחייבים להביא. כשאני מסתכל על נימוקי הממשלה למה לא להביא, הם נובעים משיקולים זרים ומערערים את יסודות הדמוקרטיה הפרלמנטרית. יש חובה להביא הסכמים בעלי חשיבות מדינית לאישור הכנסת".

השופט פוגלמן העיר: "למנות ראש מועצה דתית בקריית זה אונו לא דחוף, אבל אם זה חיוני לביטחון הלאומי, אז פני הדברים הם שונים. בסופו של דבר האחריות היא על הממשלה".

מטעם הכנסת טענה עו"ד ענת גולדשטיין כי אין חובה להביא את ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת, אך ציינה כי "ראוי בימים של שגרה שהממשלה תביא הסכמים לאישור הכנסת. יש מקרים רבים בהם ממשלות ישראל השונות הביאו לאישורה של הכנסת הסכמים".

השופטת חיות הפנתה שאלה לעו"ד גולדשטיין: "איך גברתי מסבירה שמאז שנות ה-80 לא מצליחים להעביר חוק שיחייב אם זה כל-כך חשוב? עו"ד גולדשטיין ענתה: "אין לי יכולת להשיב". השופט פוגלמן השיב כי "היו ניסיונות חקיקה שלא צלחו".

לאחר טיעוני הצדדים החל דיון במעמד נציגי הממשלה בלבד עם גורמי מערכת הביטחון, בהם המזכיר הצבאי הראשי, ראש אמ"ן ומנכ"ל משרד החוץ.

לפי הממשלה, לאי-הגעה להסכם יש השלכה ביטחונית

אתמול (ד') הגישה הממשלה את תגובתה לעתירות לבג"ץ נגד ההחלטה שלא לאשר את ההסכם בכנסת. בתגובה נטען כי קיים חלון זמנים ייחודי המאפשר הגעה להסכם וצפוי להיסגר לפני הבחירות, וכי לאי-הגעה להסכם יש השלכה ביטחונית. בנוסף, יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הגישה אתמול את עמדתה לפיה ראוי להביא את ההסכם בפני הכנסת. 

בשבוע שעבר דחה שופט בג"ץ דוד מינץ את בקשת פורום קהלת וארגון לביא למתן צו ביניים נגד אישור הסכם הגבול הימי עם לבנון. "נחה דעתי כי נוכח סדר היום המעודכן - נכון ליום 11.10.22 של ישיבת הממשלה - אין מקום לשנות מהחלטתי", קבע השופט מינץ.

בעתירות שהגישו פורום קהלת וארגון לביא נטען כי בית המשפט העליון קבע בעבר כי על הכנסת לפקח על עניינים מדיניים בעת ממשלת מעבר. עוד נטען כי על הממשלה להימנע מאישור הסכם שיש בו גריעה של שטח שחל בו המשפט והשיפוט של מדינת ישראל. על-פי הנטען, הסכם זה דורש רוב של 80 חברי כנסת או עריכת משאל עם.

בחוות-הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בעניין ההסכם צוין כי היא ממליצה להביאו לאישור הכנסת. עם זאת, היא ציינה כי אין מניעה משפטית להסתפק באישור הממשלה והנחת ההסכם בכנסת. העמדה הוגשה במסגרת עתירה נגד אישור ההסכם על-ידי הממשלה.

"אין חובה בדין להביא הסכם מסוג זה לאישור הכנסת. לצד זאת, לאור האופי המיוחד של ההסכם והקרבה המשמעותית לבחירות, הבאתו לכנסת היא האפשרות העדיפה והראויה, אם כי אין מניעה משפטית לנקוט חלופה של הנחת ההסכם לידיעת הכנסת למשך תקופה בת שבועיים". היועמ"שית הוסיפה כי ההחלטה באיזו מהדרכים לפעול צריכה להתקבל על-ידי הממשלה.

הממשלה החליטה להסתפק באשרור ההסכם על-ידי הממשלה לאחר הנחת ההסכם בלבד בת שבועיים על שולחן הכנסת, ללא הצבעה של מליאת הכנסת על אשרור ההסכם.