שבוע של רכבת הרים בשוקי המניות: את החשוד המיידי צריך לחפש בבריטניה

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב. בבית ההשקעות מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

שוקי המניות בעולם נעים בימים האחרונים כאחוזי מאניה-דפרסיה. למשל, ביום שבו פורסם מדד המחירים בארה"ב, יום חמישי 13 באוקטובר, שהיה גבוה ממה שהשווקים ציפו, שוק המניות האמריקאי התרסק בתגובה בשיעור של כ-3%, רק כדי לסיים את היום בעלייה של כ-3%. אירוע כזה, פער תוך-יומי של כ-6%, הוא אירוע חריג שקורה כמעט פעם בדור.

● לאחר 44 ימים בלבד: ראשת ממשלת בריטניה ליז טראס מתפטרת
● מיליונר, התנגד לברקזיט ולא מפחד מהתפקיד הכי מסוכן בממשלה: הכירו את האיש שינסה להציל את הכלכלה הבריטית
● ניצנים של אופטימיות: עונת הדוחות שהחלה בארה"ב מספקת רמזים לכיוון השווקים 

לכאורה, אין הסבר טוב לתנודות החדות הללו, למאבק האדיר הזה על כיוונו של השוק בין קונים למוכרים. אז מה בכל זאת גרם לסחרחרה הזו בשווקים? הסיבה הבסיסית היא האי-ודאות העצומה שאופפת את הכלכלה העולמית, אבל את "החשוד המיידי" צריך למצוא במה שקרה בבריטניה.

  

ראשת הממשלה החדשה, ליז טראס, שהספיקה להתפטר ביום ה', ושר האוצר שלה עד יום שישי שעבר, קוואזי קווארטנג, הודיעו בתחילת החודש על תוכנית כלכלית של סבסוד המחיר של צריכת חשמל באמצעות קביעת תקרה לעלות עבור משקי הבית, וביטול שיעור המס הגבוה של 45% על שכבת המשתכרים הגבוהה ביותר. התוכנית לא הצביעה על המקורות, כלומר, כיצד ממשלת בריטניה מתכוננת לממן את המהלכים הכלכליים שהתוותה, מה שאומר הרבה יותר גירעון.

השווקים לא אהבו את התוכנית, ושני השווקים הראשונים ששיקפו זאת היו שוק המטבעות ושוק האג"ח. הליש"ט איבדה הרבה מכוחה מול הדולר וירדה מרמה של כ-1.16 דולר לליש"ט עד לרמת תחתית של 1.06 דולר לליש"ט, תוך ימים אחדים.

ירידה של 20% בפחות מחודש באג"ח ל-10 שנים

השוק השני היה שוק האג"ח. החששות מגידול עצום בגירעון, יחד עם החששות מאינפלציה גבוהה עוד יותר, וכפועל יוצא מכך העלאות ריבית אגרסיביות יותר, הפילו את מחירי אג"ח ממשלת בריטניה בשיעורים כל כך חדים (איגרות חוב ל-10 שנים ירדו בתוך פחות מחודש בקרוב ל-20%), עד שנוצרה סכנה של ממש לקרנות הפנסיה (הממונפות) של בריטניה, משהו ששום ממשלה אינה יכולה להרשות לעצמה.

אז מה קרה בכל זאת הביא למהפך של עליות ביום שני בשווקים? שר האוצר קווארטנג הוזמן להתפטר, ושילם בכסאו על התוכנית הכלכלית החפוזה, ולדעת רבים גם הזויה, שלו. וראשת הממשלה המתפטרת טראס - כדי למלט עצמה מהכישלון - מיהרה למנות שר אוצר חדש, ג'רמי האנט, ששידר לשווקים שהתוכנית הכלכלית שהוא עתיד להציג לא רק שונה מזו של קודמו, אלא במידה רבה הפוכה ממנה. הוא לא יבטל את שיעור המס הגבוה של 45% וגם לא יבטל את המס בשיעור של 25% על תאגידים, שהייתה כוונה להפחיתו ל-19%. את זה השווקים כבר אהבו והגיבו בעוצמה.

בזירת המט"ח, הליש"ט התאוששה, בזירת האג"ח המחירים עלו בחוזקה, ושוב - שוקי המניות בעולם הגיבו בעוצמה, אלא שהפעם בחיוב.

כמה לקחים למשקיעים מהסיפור הבריטי

אבל בינתיים, יש כמה לקחים שחשוב שהמשקיעים ייקחו איתם מהסיפור הבריטי.

ראשית, לא צריך להתפעל מעליות של יום-יומיים-שלושה כפי שלא צריך להיכנס למרה שחורה אחרי ימים אחדים של ירידות. הכיוון של שוק המניות בחודשים הקרובים יושפע מהרבה מאוד גורמים, רובם שליליים.

שנית, הפקטור שיקבע יותר מכול את גורל שוקי המניות הוא דווקא זה של שוקי האג"ח, שמספקים כיום למשקיעים תשואה סבירה. ירידות מחירים בשוק זה, שפירושן עלייה בתשואה לפדיון שיכולים המשקיעים לקבל, מייצרות וייצרו תחרות קשה עוד יותר לשוקי המניות, במיוחד אם החברות יתקשו להתמודד עם אינפלציה גבוהה וריבית עולה, ולא יצליחו לפצות עליהן בדוחות שלהן.

שלישית, וזה לקח שגם אינו חד-פעמי או נקודתי - ממשלה, ושר אוצר, יהא אשר יהא, וחזק ככל שיהיה, לא יכול לפעול כראות עיניו. אם התוכנית לא נושאת חן בעיני השווקים, יש להם דרך לומר זאת ולהראות לו את הדרך החוצה, וזה קורה במהירות לפני שהוא מבין במה חטא.

עברו הימים שבהם שרי האוצר היו כל יכולים. בישראל זה היה המצב לפני כ-40 שנה, כאשר האוצר, ולא השווקים, קבע שיהיה פיחות. מאז שישראל הפכה להיות חלק מהכפר הגלובלי, גם כאן לא שר האוצר הוא החזק אלא השווקים.

הנקודה הרביעית היא פועל יוצא של הנקודה הקודמת, והיא גם הלקח החשוב ביותר: הבסיס של התנהגות השווקים הוא אמון באמינות של מי שמוביל את המדיניות הכלכלית. אם האמון מתערער, השווקים מתרסקים.