הצעדים שהממשלה הבאה צריכה לעשות כדי שמחירי המזון יתחילו לרדת

הרפורמה ביבוא, פרק המזון, צפויה להיכנס לתוקף בינואר 2023, אז השוק ייהנה מהקלות לתחרות שיאפשרו הורדת מחירים. בין היתר ייפתח מסלול לרישום יבואנים נוספים שאינם רשמיים, ייפתח מסלול יבוא על סמך הצהרה בלבד, ותאומץ רגולציה אירופית, וזו הישראלית תתייתר.

● מכסים על פירות וירקות בוטלו, אבל זה לא מספיק כדי לעודד תחרות | בדיקת גלובס
● הפוליטיקאים למדו: למה להילחם בקבוצות כוח כשאפשר לפזר הבטחות | דרור מרמור, פרשנות

לדברי מומחים בתחום, התקווה שתולים רבים בהורדת מחירים על בסיס הרפורמה הזו בלבד - היא תקוות שווא. התשתית הונחה, הקלה במחירים תורגש, אך מהפכה של ממש תלויה בהסרת רגולציה נוספת.

אילו דברים נדרשים על־מנת שהרפורמה אכן תהיה יעילה?

1. ביטול מכסים ומכסות

כאן ממתינים לביצוע צעדים כמו ביטול מכסות לחלב והוצאה לפועל של הרפורמה של שר החקלאות עודד פורר לביטול תכנון בענף הביצים בתוך 10־13 שנים. לדברי מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא, הצעדים הבאים שנדרשים נבחנים, כולל סימון מוצרים והתאמה לרגולציה האירופית.

 רון מלכא, מנכ''ל משרד הכלכלה / צילום: יח''צ

אלא שהטענות שנשמעות הן שמדובר בצעדים לא מספקים. מנכ"ל הלובי "האינטרס שלנו", אלעד מלכא, אומר כי "ענף המזון הגדול ביותר כסקטור הוא החלב - המגלגל כ־11 מיליארד שקל בשנה. הוא חסום ליבוא על־ידי מכס ועל־ידי תקינה, וחסום לייצור על־ידי מכסות ייצור". כלומר, כדי להוביל להורדת מחירים נוספת, הממשלה הבאה תצטרך להכניס את ידיה לביטול הדרגתי של התכנון בענף החלב. "גם ענף הביצים הוחרג מהרפורמה וסובל מאותם תחלואים לעוד עשור לפחות, ולצדו הבירה, יין, אלכוהול שהוחרגו גם", מוסיף מלכא.

2. טיפול בריכוזיות

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלניקוב, פעל לרתום את רשות התחרות למלחמה בריכוזיות בענף המזון, לפני אישור תקציב 2023 שנבלם בשל הבחירות. התוכנית תמתין לממשלה הבאה עם תוכניות מגירה נוספות, כמו החוק שמעניק הגנה ליבוא מקביל.

עו"ד רחל גור מ"לובי 99" אומרת כי "כדי להוריד מחירים באמת חייבים להמשיך במגמה של הסרת חסמי יבוא, עידוד יבוא מקביל ולנקוט צעדים נוספים כמו השקפת דוחות המונופולים".

3. כניסת רשתות מזון

ברשתות המזון ניכרת הקלה מסוימת במחירים של מוצרים שנכללו בפרק המזון ברפורמה ביבוא, אך כדי להוביל מהלך שיורגש בכיס של האזרחים נדרשות השלמות חיוניות - בהן כניסת רשתות נוספות לתחרות.

בחודשים האחרונים דוחף משרד הכלכלה להכניס לארץ רשתות מזון נוספות. מי שעושה צעדים ראשונים בארץ היא רשת הסופרמרקטים קרפור, שלהבאתה אחראית אלקטרה מוצרי צריכה. בפגישה שהתקיימה במאי השנה הציג מנכ"ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר, לפקידות הגבוהה במשרדי האוצר, ראש הממשלה, בריאות והכלכלה את החסמים ביבוא ופירט על גבי מצגת את כל המוצרים שלא ניתן להביא לישראל בשל חסמים רגולטוריים ייחודיים. באותה פגישה אמר מנכ"ל אלקטרה, שמקדמת את הבאת קרפור, כי "בלי הרפורמה ביבוא - לא היינו נכנסים לארץ".

 צביקה שווימר, מנכ''ל אלקטרה צריכה / צילום: איל יצהר

יו"ר רשות הרגולציה, יואל בריס, מסכים: "אם נצליח להביא לפה עוד רשתות, זה יכול באמת לשנות את כללי המשחק".

4. "חינוך" לצרכנות נבונה

הורדת רגולציה לבדה לא תוביל להורדת יוקר המחיה. לכך נדרשת פעולה משלימה מצד הצרכן שיעבור "חינוך" לצרכנות נבונה. במשרד הכלכלה פועלים כדי להנגיש אמצעי השוואה לצרכן בין סלי מזון ומוצרים. חלק מהאפליקציות עוד בפיתוח, אך חלק מהכלים והמחשבונים נמצאים כבר באתר משרד הכלכלה.

"הרגל האחרונה (בתוכנית להורדת יוקר המחיה) עומדת על צרכנות נבונה. באמצעות האפליקציות שפיתחנו, אנחנו מזמינים את האזרחים לרכוש בתבונה". אומר מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא.

5. הכתובת על האריזה

המומחים שהתראיינו לכתבה הסבירו כי הדרך להפחתת מחירי המוצרים נעוצה גם באריזות. כלומר - תיקון חוק הגנת הצרכן הקובע את הפרמטרים התזונתיים שנדרשים להיות כתובים בגב האריזה וקובע פרמטרים מחמירים לעומת החקיקה האירופית בתחום - מה שמקשה על היבוא ה"אוטומטי" לארץ של מוצרי המזון.

דבר נוסף שמקשה הוא הדרישה הישראלית להדבקת מחירים על כל אריזה בנפרד, ולא על המדף בדומה לנעשה במערב. "הממשלה הבאה תידרש לפעול לתיקון החוק להגנת הצרכן והתאמתו לאירופה", אומר סגן השר אביר קארה.