צעיר אמריקאי השתלט על 100 מיליון דולר בקריפטו והתוודה בטוויטר. מכאן הסיפור הסתבך

הכותב הוא יועץ משפטי ב-Collider 

כבר התרגלנו לשמוע בשנה החולפת על פריצות בתחום הקריפטו. אבל בשבוע שעבר התרחשה דרמה מסוג חדש המעוררת שאלות חוקיות ומוסריות בתחום. אברהם (אבי) אייזנברג, צעיר יהודי אמריקאי, עלה לכותרות בעקבות טענות של "גניבה מתוחכמת" מבורסת קריפטו בהיקף של למעלה ממאה מליון דולר. מה שחריג הפעם הוא שהאדם שהשתלט על הכספים, משתמש בכוח הכלכלי שצבר כדי לאשר הצבעה המביאה לזיכוי מלא ממעשיו. ואף זוכה לתמיכה על כך ברשתות החברתיות. 

● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל
● ניסוי הקריפטו של האוצר: הנפקת אג"ח בטכנולוגיית בלוקצ'יין 
● כבר 30 שנה הוא חוקר מעילות ענק: "תמיד מפתיע לגלות מחדש כמה קל להטעות את כולם"

Mango Markets הוא פרויקט קריפטו על רשת הבלוקצ'יין סולנה (Sol), ממנו נגזלו לפני כשבוע כ-116 מליון דולר על ידי קבוצת סוחרים מיומנת. אחד הנאשמים במעילה, אברהם אייזנברג, החליט לחשוף את עצמו בטוויטר ואף להגן על מעשיו, מעשה חריג בעולם הקריפטו בו אנשים שומרים על מעטה אנונימיות. רק שהמילים ״גניבה״ ו״גזל״ טיפה מטעות במקרה הזה. המילה הכי מדויקת לתיאור המקרה היא ״תקיפה״ של הבורסה. למרות שיש שיקראו לקבוצת הסוחרים גנבים, אייזנברג טוען בפוסט בטוויטר שהוא בכלל שחקן לגיטימי הפועל במסגרת האפשר הטכנולוגי (״אסטרטגיית מסחר רווחית במיוחד״, כפי שתיאר זאת), מה שלדעתו הופך הכל לחוקי. הוא אפילו זוכה לתמיכה ברשת. על מה שאין מחלוקת זה שהרבה מאוד כסף, של הרבה מאוד אנשים - יצא מידיהם.

Statement on recent events:

I was involved with a team that operated a highly profitable trading strategy last week.

- Avraham Eisenberg (@avi_eisen) October 15, 2022

אז מה בעצם קרה? Mango Markets הוא Dex, או decentralized exchange, המאפשר לאנשים לסחור בנכסים דיגיטליים באופן אוטומטי, בלי מעורבות אנושית (כלומר בחוזים חכמים על גבי רשת solana). הנקודה הזו היא קריטית להתרחשות הסיפור: כיוון שאין שליטה של גורם ריכוזי כמו בורסה מסורתית, יכול אותו תוקף לנצל חולשות או לאקונות בפרוטוקול, כך שאם יש חוסר הגיון בדרך שבה נכסים נסחרים, אפילו לדקות ספורות, אין מישהו שיתקן את הטעות הזו בזמן אמת.

ברמת הפשטה גבוהה, התוקף פתח כמה חשבונות מסחר בפלטפורמה של mango markets. באמצעות סכום של כעשרה מליון דולר, התוקף נכנס לפוזיציות השקעה מתוחכמות במטבע, ורכש כמות משמעותית של מטבעות מנגו בבורסת mango markets ובמקומות נוספים. כיוון שהנזילות של מטבעות מנגו היא נמוכה במיוחד, המחיר של המטבע בבורסת mango markets המריא מ-2 סנט ל-91 סנט תוך פרק זמן של כעשר דקות.

אבל פה הסיפור נהיה מעניין, כי באמצעות החשבון בו קנה מטבעות מנגו ששווין המריא (בשיא, השקעה של חמישה מליון דולר הייתה שווה כמעט פי מאה), יכל התוקף ללוות כספים מהבורסה, כשאותן מטבעות מנגו היוקרתיות (לשעתה) היוו ״בטוחה״ עבור ההלוואות. וזה מה שעשה: באופן מהיר הוא לווה נכסים דיגיטליים שונים מפרוטוקול המסחר, כך שבסופו של דבר כמעט כל הנכסים שהיו מופקדים בפרוטוקול, עברו לארנקו של התוקף. מטבע הדברים, תוך זמן די קצר המחיר של המטבע התחיל לחזור לרמתו הטבעית (אנשים שמכרו, פוזיציות שורט שנסגרו), כך שכל האירוע מתחילתו עד סופו ארך פחות משעה. ומה עם ההלוואות שלקח התוקף? אותן הוא כבר לא יחזיר, אך הבטוחות שהשאיר עדיין עומדות בעינן, בשווי מזערי לעומת הנכסים שלווה.

הפרויקט שמר כסף כביטוח נגד מצבים כאלו, אך הסכום לא היה גבוה מספיק כדי להחזיר כסף לכל המשתמשים. פה התוקף החליט להתערב, ולתקשר דרך הרשתות החברתיות עם חברי הפרויקט כדי להגיע להסדר בו יחזיר התוקף לפרויקט כ-60% מהכספים שלקח. כחלק מכך, ה-DAO וחבריו מתחייבים שלא לתבוע את התוקף ולוותר על הטענות נגדו, כולל תלונות במשטרה. זה היה צריך לעבור אישור של כל חברי הDAO של mango markets. אנחנו יודעים שהתוקף קנה המון מטבעות מנגו, וגם גנב מטבעות מהסוג הזה. לכן כשההצעה עלתה לאישור, יכל התוקף להשתמש בכח ההצבעה המשמעותי שלו ולהצביע בעד אישורה. אישור ההסדר מהווה סוג של הסכם פשרה משפטי בין התוקף והחברים בDAO.

הזווית המשפטית

חשוב להבין - mango markets לא נפרץ, התוכנה עבדה בדיוק כפי שתוכננה. מה שמעלה את אחד הקונספטים המדוברים בקריפטו - עד כמה הקוד הוא חוק? האם מה שאפשרי מכח התכנה שאמורה לפעול בלי התערבות אנושית, אמור להיות חוקי? מקסימליסטים למיניהם יגידו שכן - הקהילות ידאגו להעניש את מי שסורר, ואפילו במקרה דנן, התוקף החזיר סכום מספיק לכסות את ההפסדים של המשתמשים. בפועל, כל זמן שיש לנו בתי משפט ומדינות הדיון נשאר תאורטי, שכן בתי משפט יחפשו (וימצאו) דרך להחיל חוקים קיימים על הסכסוכים הללו. אבל גם אם נתייחס לטענה ברצינות, החשש הוא שיהיה תמריץ שלילי לפתח פרויקטים, זאת כיוון שתיווצר קרקע פורייה לאנשים לנצל לרעה פרויקטים, בלי השלכות אמיתיות. אם נחזור למקסימליסטים, הם יגידו שהשוק יעשה את שלו וקהילות ברשת מספיקות כדי לאכוף התנהגות.

אם היה מדובר במניות הנסחרות בבורסה רשמית, אין ספק שהמקרה עולה לכדי מניפולציית שוק (market manipulation, ובעברית הרצת מניות או תרמית בניירות ערך), פעולה שאסורה תחת רוב תחומי השיפוט בעולם. מניפולציית שוק היא מצב בו מתבצעות עסקאות אשר גורמות לשינוי מלאכותי במחיר של נייר ערך. רוב סעיפי החוק בעולם דורשים מרכיב של מרמה וכוונה לרמות, דברים המצויים בשפע במקרה של mango markets. אנחנו רואים לאחרונה את הרשות לניירות ערך האמריקאית קובעת כי נכסים דיגיטליים שונים הם נייר ערך הכפופים לרגולציה אמריקאית. במקרה שהרשות תפתח בחקירה נגד mango markets ותקבע כי הנכס הדיגיטלי שהנפיקו הוא נייר ערך, הם יוכלו גם לבוא אחרי התוקף ולהאשים אותו במניפולציית שוק. מדובר בפשע עם עונש מאסר של עד חמש שנים בארה״ב ובישראל.

לעניין ההצבעה ב-DAO, המעמד המשפטי של DAO אינו מוסדר לחלוטין, בעיקר כשמדובר ב-DAO ללא יישות משפטית שקשורה אל הפעילות. אם נסתכל על דיני החברות, ברור לנו שההצבעה נגועה בעניין אישי של התוקף. בישראל ישנם סעיפי חוק בדבר החלטות הנגועות בעניין אישי, כאשר יש עסקה עם בעל השליטה (או כזו שלבעל השליטה יש עניין אישי). עסקאות כאלו לרוב ידרשו אישור של בעלי המניות (מחזיקי הנכס הדיגיטלי?), והרוב לאישור לא יקח בחשבון את הקול של בעל השליטה. גם בארצות-הברית ישנם דינים מיוחדים לעסקאות עם בעל שליטה, ורובן מתמקדים בחובות האמון של הדירקטוריון (שם הפסיקה הרבה יותר ענפה מאשר בארץ), ובנוסף דורשת אישור של בעלי מניות המיעוט.

התקיפה אף מזכירה השתלטות עוינת, פרקטיקת שוק שפרחה בשנות ה-80, שם אנשים קנו מניות של חברות בשוק החופשי, השתלטו על 51% מכח ההשפעה ועשקו את נכסי החברה (לרוב מזומנים). חשוב לזכור שמקרים אלו הביאו לרגולציה בארה״ב אשר הגבילה משמעותית את היכולת לעשות זאת כיום. ישנה גם שאלה עד כמה הסכם הפשרה מחייב משפטית, וכלל לא בטוח שיש מניעה מחברי הDAO לפנות לערכאות ולדרוש פיצוי עבור נזקים. עם זאת, זה ידרוש מהם להוכיח נזקים כלכליים, וכיוון שרובם כן הצליחו לקבל את כספם חזרה (מכספי הביטוח והכספים שהשיב התוקף), ההליך האזרחי עלול להיות מיותר עבורם.

בשורה התחתונה, לדעתו של הכותב אירועים מסוג זה רק פוגעים באימוץ של חדשנות בכלל, וקריפטו בפרט. יתכן שאותם אנשים שקוראים להפחתת רגולציה בתחום (code is law), גם במחיר של פריצות ו״מערב פרוע״, עלולים לזרז אימוץ חטוף של רגולציה שתסדיר את שוק הקריפטו, לטוב ולרע.