קריסת הכלכלה בזמביה עלולה לעלות למדינת ישראל מאות מיליוני שקלים

ממשלת זמביה, מהעניות שבמדינות העולם, הפכה בשנים האחרונות לצרכנית עולה של מוצרים ישראליים. מעסקאות נשק, דרך פרויקטי בנייה ועד מערכות השקיה - המדינה מדרום יבשת אפריקה התקשרה בהיקפים של מיליארדי שקלים עם חברות מישראל מאז פתיחת השגרירות שלה בתל אביב בשנת 2015. כשפרצה הקורונה, הכלכלה הזמבית הרעועה לא החזיקה מעמד והתרסקה. זמביה, שהתוצר לנפש שלה עומד על 1,120 דולר בלבד - כ־2% מהנתון הישראלי המקביל - נפלה ראשונה מבין ארצות אפריקה למצב של חדלות פירעון בעקבות המגפה. 

● ביום רביעי: גנץ, נתניהו וכל בכירי המשק על במה אחת - כל הפרטים על ועידת ישראל
● בגיבוי המדינה: היצואנים הישראלים ביטחו אשראי בהיקף של 2.8 מיליארד דולר

כיום מצויה זמביה בפיגור תשלומים בשש עסקאות שונות לפחות עם חברות ישראליות. לגלובס נודע כי מדובר בעסקאות בתחומים ביטחוניים, חקלאיים, בריאותיים ובפרויקט מים. היקף התשלומים המעוכבים של זמביה לישראלים הצטבר לכדי כ־166 מיליון דולר (כ־587 מיליון שקל) נכון לסוף אוגוסט השנה. יחד עם יתרת התשלומים העתידיים לעסקאות אלה, מגיע הסכום עד לכ־292 מיליון דולר (כמיליארד שקל), שלא ברור האם ומתי תשלם אותם זמביה.

כיסוי ביטוחי מיוחד למדינות בסיכון גבוה

מבחינת ישראל לא מדובר רק בבעיות של חברות פרטיות, שבחרו לקחת את הסיכון ועשו עסקים במדינה שסבלה מחובות עוד לפני הקורונה. בשל הסיכון הידוע, אותן חברות ביטחו מראש את העסקאות דרך ממשלת ישראל. החברה הממשלתית אשרא נועדה לספק ביטוחי אשראי ליצואנים שעובדים במדינות לא יציבות, וגובה פרמיה בהתאם לרמת הסיכון. הכספים נצברים בקופה מיוחדת אצל החשב הכללי במשרד האוצר, שמתוכה משולם לחברות שתובעות את הביטוח של אשרא כשהעסקה שלהם נקלעת לקשיים.

 יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: איל יצהר

כעת, באוצר נאלצו לפתוח את הקופה. עד כה העבירה המדינה, באמצעות אשרא, יותר מחצי מיליארד שקל כדי לכסות את תביעות הביטוח של החברות הישראליות הפועלות בזמביה. לפי הדו"חות של אשרא, "הסכומים שולמו במלואם לחברה (אשרא) על ידי החשב הכללי במשרד האוצר ומבטחי משנה". לא מן הנמנע שאשרא תצטרך לשחרר מאות מיליוני שקלים נוספים לכיסוי על התשלומים הבאים שאמורים להגיע מהבירה לוסקה, אחת לחצי שנה.

אומנם, כ־80% מהסכום ששילמה המדינה כדי לחלץ מהבוץ הזמבזי את הפרויקטים הישראליים כבר הושב אליה על ידי מבטחי משנה מחו"ל שעמם עובדת אשרא. לגבי יתרת החוב, שיכול להצטבר בהמשך לכ־200 מיליון שקל, עדיין לא ברור כמה מתוכו תצליח לגבות ישראל.

מדוע בכלל צריכה ממשלת ישראל לבטח עסקאות של חברות בחוץ לארץ, דווקא במדינות בהן הסיכון גבוה? הסיבה המרכזית היא שחברות הביטוח הרגילות לרוב לא מוכנות לבטח עסקאות כאלה, בעוד שפעמים רבות מותנה עצם חתימת העסקה בהעמדת כיסוי ביטוחי. לכן, כדי לאפשר יצוא לכל רחבי העולם, ישראל מעניקה את הכיסוי לחברות באמצעות אשרא ותוכניות ממשלתיות נוספות. עם זאת, יש עסקאות שגם באשרא לא הסכימו לבטח, כמו למשל פרויקטים מול ממשלת סרי לנקה, שנכנסה השנה לחדלות פירעון.

אשרא מדרגת כל מדינה לפי רמת סיכון לאי־החזרת תשלומים, בין 0 (סיכון מינימלי) ל־7 (סיכון גבוה מאוד). זמביה משובצת כיום ברמת הסיכון הגבוהה ביותר. הפרמיות שגובה אשרא מהחברות נקבעות לפי המדד והן בהתאם לתנאי העסקה עצמה. אשרא לא מתוקצבת מתקציב המדינה והפרמיות שהיא צוברת משמשות לכל הוצאותיה, לרבות מטה ומשכורות.

נציגי האוצר השתתפו בישיבות הנושים בפריז

לנשיא זמביה, הקאינדה היצ'ילמה, שנבחר בניצחון סוחף לפני כשנה על רקע המשבר הכלכלי במדינה, יש צרות גדולות יותר מאשר החוב הישראלי. בזמביה חיים כ־19 מיליון אנשים, רובם (כ־60%) מתחת לקו העוני, וזאת למרות שאדמתם התברכה במכרות נחושת ואבני חן מהגדולים ביבשת.

אף שהכלכלה המקומית מגלה סימני התאוששות תחת המשטר החדש, היא שקועה עדיין תחת חוב חיצוני כולל של כ־15 מיליארד דולר, כאשר הנושה המרכזית היא סין. הסינים הקימו תשתיות רבות בזמביה וזכו ליחס אוהד מצד נשיא זמביה הקודם. הם כבר מחלו על 2 מיליארד דולר מתוך החוב של זמביה לסין, שהגיע קודם לכשליש מכלל החוב החיצוני של המדינה האפריקאית.

זמביה נמצאת במשא־מתן להסדר נושים מול מועדון פריז, בו חברות 22 מדינות מפותחות לרבות ישראל, המתאם הסדרי חוב בינלאומיים. נציגי החשב הכללי ואשרא השתתפו בחודשים האחרונים במספר ישיבות נושים של זמביה במועדון פריז. סין וצרפת חולקות את תפקיד יו"ר ועדת הנושים.

בישיבת הנושים השנייה שהתקיימה ביולי, לפי אשרא "ניתנו הסכמות כלליות של הנושים להתקדמות להסדר החוב. פרטים לגבי הסדר החוב והיקף מחיקת החובות הנדרש ידון בהמשך". החודש דווח בתקשורת העולמית שזמביה מבקשת מהנושים "תספורת" של 6.3 מיליארד דולר מהחוב. מנגד, דווח על התנגדות של חלק מהנושים למחיקת חובות בהיקף גבוה שכזה. 

תוצרת ישראל בזמביה: מחוות חקלאיות ועד מיגון מטוס הנשיא

במצעד חגיגי שערך צבא זמביה בשנה שעברה, הציגו לראווה הקצינים והחיילים אמצעי לחימה מתקדמים מתוצרת כחול-לבן. האירוע נערך לרגל יום הצבא הלאומי וכיכבו בו מערכות ארטילריה, מרגמות וכטב"מים של אלביט  הישראלית לצד רובי תבור וגליל.

זמביה גובלת בשמונה מדינות שונות, אבל ביחס לרבות משכנותיה באפריקה נהנית המדינה משקט בגזרה הביטחונית. למרות זאת, ב-2017 רכש השלטון הזמבזי ציוד ביטחוני מאלביט ב-240 מיליון דולר. כחלק מהעסקה, מיגנה החברה הישראלית את מטוסו של נשיא זמביה הקודם, אדגר לונגו.

אלביט היא לא החברה הישראלית היחידה שעשתה עסקים עם זמביה. אשטרום נכנסה ב-2016 לפרויקט בנייה בהיקף של כ-200 מיליון דולר. שנה לאחר מכן זכו חברת תהל של קרדן אן.וי ושותפתה ZRB בפרויקט להקמת חוות חקלאיות ותשתיות נלוות בכ-176 מיליון דולר.

מלבד לעסקאות המכירה הישראליות בזמביה, נרשמו גם מקרים הפוכים של רכישות. אוצרות הטבע של זמביה משכו אליהם דרך קבע אנשי עסקים מכל העולם, אחד מהם הוא לב לבייב, שבעבר דווח כי רכש החזקות במכרות יהלומים ואבני אמרלד במדינה האפריקנית.