השכר בהייטק גבוה מדי כי כולם נחשבים מהנדסי פיתוח, גם הטכנאים

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

בשנים הראשונות של פריצת ההייטק בישראל חשבתי שמהנדסי הפיתוח הם רובם ככולם אנשים מאוד יצירתיים, המקבילה הטכנולוגית של אנשי קריאייטיב בתעשיית הפרסום בה עבדתי למעלה מעשור.

ההשוואה הזו לא לגמרי מופרכת, שהרי בשני המקרים מדובר בחוד החנית של הארגון, צבר של אנשים מאוד מוכשרים שבחברת הייטק אחראים לפיתוח מוצרים טכנולוגיים פורצי דרך, ובמשרד פרסום הוגים ומפתחים מסעות פרסום יצירתיים. לקח לי כמה שנים טובות להבין את ההבדל התהומי בין השניים, שבחלקו אחראי לשכר הגבוה מדי של אנשי הפיתוח בהייטק. 

● המשבר בהייטק: מספר המשרות הפנויות בישראל צנח ב-22% בתוך חצי שנה 
● שותפה בקרן קומרה: "טוב שהכסף הזול נעלם מחיינו. החגיגה פה בהייטק הייתה גדולה מדי" 

פערי שכר משקפים פערי יכולות

מה ההבדל? במשרד פרסום אנשי הקריאטייב - הקופירייטרים והארט-דירקטורים (מעצבים גרפיים) -הם האחראים הבלעדיים לפיתוח הקמפיין הפרסומי, אבל לא לביצועו בפועל. משהסתיים הפיתוח הקריאטיבי, והקמפיין אושר, הוא עובר לסטודיו הגרפי לצורך הביצוע טכני, עליו אמונים עובדי הסטודיו המכונים "ביצועיסטים". חשוב להבין שבין שתי המחלקות הללו עוברת "חומה סינית", כאשר הסיכוי של ביצועיסט להפוך לארט-דירקטור הוא קלוש (אלא אם השלים השכלה).

כצפוי, הבדלי השכר בין שני בעלי המקצוע הללו הם תהומיים, הגם ששניהם מפעילים את אותן תוכנות גרפיות, ומדובר בפערים שמגיעים לכדי מאות אחוזים. הפער העצום הזה הוא תמונת מראה של פערי היכולות וההכשרה, כאשר ארט-דירקטור במשרד איכותי הוא בעל תואר בעיצוב ממוסד אקדמי מוביל (למשל בצלאל), בעוד "הביצועיסט" עשה קורס שהכשיר אותו להפעיל תוכנות עיצוב.

ולמי שלא מבין את ההבדל, שישאל את עצמו אצל מי הוא מעדיף לאכול ארוחת גורמה ולשלם עליה בהתאם: אצל שף מדופלם - או אצל מישהו שיודע להפעיל כיריים, תנור אפייה, מיקסר וגריל? אני מהמרת שמעטים, אם בכלל, יבחרו באופציה השנייה.

כל קלדן הוא משורר

ובהייטק? שם כל מי שכותב קוד מוגדר מהנדס פיתוח, ולא משנה מה הכשרתו - תואר בהנדסה/מדעי המחשב בהצטיינות מהטכניון, תואר ממכללה נחותה או קורס מזורז בכתיבת קוד (בוטקאמפ). במילים אחרות, גם חיים נחמן ביאליק וגם כל מי שיודע לכתוב אותיות בעברית מכונים משוררים - מה שבהגדרה מעלה את מחיר השוק של קלדני האותיות.

תשאלו האם מעסיקים אינם מבדילים בין השניים? בוודאי שהם מבדילים. לכן חברות ההייטק המובילות, עם דגש על החברות הגלובליות, מתעקשות על מצטייני האוניברסיטאות הטובות, ומשלמות להם בהתאם. הן לא מסתפקות בבוגרי מכללות, שהם מחזה נדיר במחלקות הפיתוח של החברות הללו, שלא לדבר על בוגרי בוטקאמפים שחלק ניכר מהם כלל לא מצליח להשתלב בתעשייה.

כמובן שהגדרת התפקיד הזהה אינה האחראית הבלעדית לשכרם הגבוה מדי של אנשי טכנולוגיה. המחסור הגדול במהנדסי פיתוח בוגרי מכללות מובילות מעלה פלאים את שכר, אבל במקביל מושך למעלה גם את השכר של אנשי פיתוח בינוניים ומטה. כתוצאה מכך פערי השכר בין מפתח-על עם השכלה משובחת לבין מפתח בינוני מינוס הוא קטן דרמטית מהפער המקצועי ביניהם, שהוא עצום ונטול כל היגיון כלכלי.

למתג את העובדים מחדש

מדוע? כי רבים מבוגרי בוטקאמפים והמכללות הלא איכותיות, שמתהדרים בהגדרה "מהנדסי פיתוח", הם למעשה סוג של פקידי-קוד. עובדים הנזקקים תדיר להכוונה של מהנדסי פיתוח איכותיים בוגרי אוניברסיטאות מובילות, בדיוק כמו "ביצועיסטים" במשרד פרסום הנסמכים כל העת על אנשי הקריאייטיב. הם לא יכולים להתעדכן או ללמוד בכוחות עצמם חומר טכנולוגי מסובך, משימה שמהנדסי פיתוח נדרשים לה כדבר שבשגרה. בהיעדר הידע הרחב והעמוק שמעניקה אוניברסיטה טובה, הם גם לא מצליחים לפתור בכוחות עצמם בעיות טכנולוגית מורכבות וכו', אבל שכרם בשמיים.

אז מה הפתרון? אין לי מושג, והאמת שאני גם לא בטוחה שניתן לצמצם משמעותית את המחסור העצום בכוח-האדם שהתעשייה כה זקוקה לו - מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות מובילות. רק בינתיים, אולי כדאי שחברות יתחילו למתג מחדש את אנשי הפיתוח על-פי השכלה ויכולות - מהנדסים מחד ו"ביצועיסטים" מאידך - ולתגמל אותם בהתאם.