נציגי ישראל ולבנון חתמו על הסכם הגבול הימי

בבסיס האו"ם בנאקורה חתמו נציגי ישראל ולבנון על סעיפי מתווה ההסכמות בין המדינות הקובע את הגבול הימי הכלכלי. מדובר בפרטי ההסכמות בתיווך האמריקאי ובמכתבי הפניה לאו"ם לרישום הגבול הימי הכלכלי. החתימה נעשתה לדרישת לבנון בחדרים נפרדים וללא מפגש בין המשלחות. לפי דיווחים בלבנון, המשלחת הלבנונית סירבה בתחילה להיכנס לבסיס האו"ם ודרשה כי ספינות של חיל הים יעברו את קו הגבול הימי דרומה לתוך שטח ישראל. רק אחרי שדרישתם מולאה הם נכנסו. החתימה מסיימת את המהלך הרשמי והמשפטי של ההסכם והוא יכנס לתוקף מלא לאחר אישור קבלת מתווה הגבול באו"ם.

החתימה מתבצעת לאחר שהבוקר (ה') אישרה הממשלה את מתווה ההסכם על הגבול הימי עם לבנון. השרה איילת שקד היא היחידה שהתנגדה להסכם.

● בג"ץ דחה את העתירות, והסכם הגז יאושר בממשלה ביום חמישי 
● לפני החתימה על ההסכם עם לבנון: החלה הפקת גז ממאגר "כריש"
● הסכם הגז עם לבנון יצא לדרך: מהן בדיוק המשמעויות?

לפי המתווה, שהיה שנוי במחלוקת, ישראל ולבנון הסכימו כי קו המים הכלכליים כולו נקבע לפי הדרישה הלבנונית, קו 23, ובכך מועברים לשליטה כלכלית של לבנון 860 קמ"ר ובהם שדה הגז הפוטנציאלי קאנה-צידון. ישראל ויתרה על שטח זה שבו כמחצית מהשדה כולו, ובידיה יישאר קטע קטן החודר למים הכלכליים של ישראל מדרום לקו 23.

לפי ההסכם, לבנון תנהל את ההפקה בשדה באמצעות חברת טוטאל הצרפתית ושותפתה, חברת אני מאיטליה. ישראל אמורה לקבל פיצוי על תמלוגים מהחלק שנשאר בידה (כ-17%) בהסכם שאמור להיחתם מול חברת טוטאל.

משרד האנרגיה והחשב הכללי מנהלים את המשא-ומתן מול טוטאל על מנגנון הפיצוי. היקף הפיצוי יהיה בהתאם לתגלית הגז בקידוחי אקספלורציה שיחלו בקרוב, והתגמול ינוע בין אפס ל-15 מיליארד דולר לאורך השנים. 

בפתח ישיבת הממשלה היום אמר ראש הממשלה יאיר לפיד כי "זהו הסכם שמחזק ומבצר את ביטחון ישראל ואת חופש הפעולה שלנו מול חיזבאללה והאיומים מצפון. יש קונצנזוס נדיר בכל מערכות הביטחון על החיוניות של ההסכם. זהו הישג מדיני, לא כל יום מדינת אויב מכירה במדינת ישראל, בהסכם כתוב, למול כל הקהילה הבינלאומית. לא כל יום ארצות-הברית וצרפת מתייצבות מאחורינו ומעניקות ערבויות ביטחוניות וכלכליות להסכם.
וכמובן, זהו הישג כלכלי. אתמול החלה ההפקה ממאגר 'כריש'. ישראל תקבל 17% מהרווחים של מאגר קאנה-צידון, המאגר הלבנוני, מה שיכניס למשק המדינה כסף שישמש לרווחה ולבריאות, לחינוך ולביטחון". 

 יאיר לפיד, נפתלי בנט ומזכיר הממשלה שלום שלמה בפתיחת הישיבה לאישור ההסכם עם לבנון / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

שטח שנוי במחלוקת

כפי שחשפנו בגלובס, מועבר ללבנון גם שטח ימי טריטוריאלי של כ-5 קמ"ר על בסיס אותו קו 23. בידי ישראל נותר שטח ימי טריטוריאלי מוקטן, שגבולו הצפוני הוא קו המצופים, שנקבע על-ידי ישראל עם הנסיגה מלבנון בשנת 2000. לבנון לא הסכימה לאשר את הקו הזה, ובהסכם נקבע כי הוא עדיין שטח במחלוקת, וכי המשא-ומתן על פתרונו יתקיים בהמשך.

בעקבות האישור יתקיים היום בבסיס האו"ם בנאקורה, על גבול ישראל-לבנון, אירוע החתימה הנפרד על המכתבים שיישלחו לאו"ם בדבר קביעת גבול המים הכלכליים בין המדינות בהתאם לסיכום. החתימה תתבצע בחדרים נפרדים, כאשר מטעם ישראל יחתום מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת, ומטעם לבנון יחתום פקיד בכיר בדרגה זהה או קצין צבא בכיר. הלבנונים התעקשו שלא יהיו חתימה משותפת וצילום משותף.

המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע ללבנון למסור לנשיא מישל עאון איגרת מהנשיא ג'ו ביידן, ומחר (ו') בערב לאחר החתימה בנאקורה הוא ייפגש עם ראש הממשלה יאיר לפיד.

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו אמר בראיון עיתונאי כי אם ייבחר לראשות הממשלה, הוא "יידע לטפל בהסכם, כפי שטיפל בעבר בהסכמי אוסלו לאחר שנבחר". נתניהו התבטא לפני שבועיים כי יבטל את ההסכם אם ייבחר, אך בהמשך מיתן את ההתבטאויות. ח"כ יריב לוין מהליכוד אמר כי דרך המלך לביטול ההסכם, אם יוחלט על כך, תהיה הצבעה בכנסת.