דירות במחיר מופחת נחטפות מהמדף? ביישובים הערבים אין התנפלות

בשבוע שעבר הודיעו משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל על פתיחת ההגרלה השלישית עבור דירות במחיר מופחת. במסגרת ההגרלה ישווקו לציבור 3,317 יחידות דיור ב־11 ישובים ברחבי הארץ, לרבות שני יישובים ערביים, סכנין וכפר קאסם.

בהגרלה הראשונה בתוכנית, שנערכה במרץ השנה, הוגרלו 108 יחידות דיור בנצרת ובטורעאן, ובהגרלה השנייה שיצאה לדרך ביוני הוגרלו 419 יחידות דיור במסגרת תוכנית מחיר מטרה בכפר ברא, בדיר חנא, ופעם נוספת בטורעאן ובנצרת.

● איך להאיץ בנייה למגורים? שינוי חלוקת הארנונה והשקעה בתשתיות עירוניות | ועידת ישראל לעסקים 2022
● בית המשפט העליון מציב תמרור אזהרה לדיירים סרבניים בתמ"א 38

מנתוני משרד הבינוי והשיכון עולה כי הגרלות מחיר מטרה ודיור במחיר מופחת זוכות לעניין רב. בהגרלה שנערכה במרץ נרשמו כ־120 אלף משקי בית להגרלה על 10,000 דירות, ולהגרלה שנערכה ביוני, שבה שווקו כ־5,500 דירות, נרשמו יותר מ־112 אלף משקי בית. הסיבה ברורה: היצע נמוך של דירות וביקוש רב, ומחירים שעלו בשנה האחרונה ב־19%.

  

אולם ביישובים הערביים התמונה שונה. לכל הדירות אמנם נמצאו קונים, אולם הביקושים היו מתונים יחסית. בדיקת גלובס מעלה כמה סיבות לכך.

"מחכים למיקום יותר טוב או לזכייה במגרש"

קאסם סאלם, ראש המועצה המקומית דיר חנא, שבה הוגרלו 39 דירות בהגרלה השנייה, מעריך כי בדיר חנא יהיה ביקוש ל־1,000 עד 1,500 דירות בעשר השנים הקרובות. לדבריו, אמנם היו לדירות בהגרלה פחות מתעניינים מבשאר היישובים שנכללו בתוכנית, אולם הן שווקו בסופו של דבר, וישנה אף רשימת המתנה ליחידות דיור נוספות שעשויות להיות משווקות בעתיד. "ישנם הרבה זכאים שלא ניגשו להגרלה, מתוך תקווה לזכות במיקום יותר טוב או בכלל לזכות במגרש".

סאלם מציין כי בדיר חנא, כמו בשאר החברה הערבית, הנטייה הטבעית של הציבור היא בנייה פרטית. "כל אחד יעדיף לבנות בית פרטי על קרקע השייכת לו. מצד שני, לאט לאט הציבור מתחיל להפנים שאין הבדל גדול כל כך בין מגורים של ארבע משפחות לשמונה משפחות כמו בבניין במסגרת דיור במחיר מופחת. גם מצוקת הדיור משחקת תפקיד בביקושים לדירות הללו, אבל עדיין לא מדובר על ההעדפה המיידית של הציבור הערבי".

בסכנין יוגרלו בהגרלה השלישית רק 47 יחידות דיור. בעיר חיים כיום 32 אלף תושבים, ולצורך ההשוואה דימונה עיר בעלת מספר תושבים דומה, הוגרלו 309 יחידות. ד"ר ספואת אבו ריא, ראש עיריית סכנין, אומר כי הבעיה בסכנין הייתה השיווק, והעובדה שרבים מבני המקום לא ידעו כלל על ההגרלה. "משרד הבינוי והשיכון לא שיווק את היחידות בסכנין לציבור, וביקשנו מהם להאריך את המועד בכדי שנוכל לתת לתושבי העיר הזדמנות להירשם".

 ד''ר ספואת אבו ריא, ראש עיריית סכנין / צילום: יאסר ואקד

גם אבו ריא מספר שבסכנין היו כאלה שלא ניגשו להגרלה כי מצפים לדירות במקום אחר, מבוקש יותר. במקרה זה מדובר על מתחם K הנמצא בצפון מערב העיר, שם ישווקו 300 יחידות ושם ניגשו קרוב ל־3,000 זכאים. "סכנין זקוקה לאלפי יחידות דיור בשביל לכסות על הצורך של תושבי העיר לדיור", הוא אומר, "אבל החברה הערבית עדיין לא התרגלה לפרויקטים הללו".

מה הפתרון?
"הפתרון צריך להגיע משחרור הקרקעות של התושבים ושלא יהיו כפופות לתוכניות המתאר הארצית. גם שטחי השיפוט של החברה הערבית הם בעיה רצינית. כל היישובים הערבים נצורים ולא מקבלים אדמות. הזוגות הצעירים מחפשים פתרונות אצל השכנים בערים היהודיות והמעורבות. זה לא האינטרס שלנו, וגם ראשי הערים היהודים לא ממש רוצים שיגיעו אליהם ערבים, אבל זה נוצר מחוסר ברירה. אנחנו רוצים שהיישובים שלנו יישארו ושנשמור עליהם, מצד שני המדינה צריכה לקחת אחריות ולתת מרווחים לבנייה".

"אנשים לא רגילים לשלם ועד בית"

"הציבור הערבי לא ממש מרגיש בטוח לגור בבנייה רוויה המוצעת בתוכניות הממשלה", אומר וג'די חלאילה, רכז פרויקט הדיור בעמותת סיכוי־אופוק. "גם כשהם גרים בקומפלקס משפחתי עדיין נשמרת לכל אחד כניסה נפרדת וכל דירה שומרת על הפרטיות שלה, וזה יתרון שלא מתקיים בתכנון ממשלתי".

 וג'די חלאילה, עמותת סיכוי-אופוק / צילום: עמותת סיכוי-אופוק

חלאילה מספר שבמסגרת העבודה של עמותת סיכוי־אופוק הוצע שתהיה אפשרות לקבוצות רכישה, במסגרתה יוכלו למשל בני משפחה או מכרים לגשת למכרז כגוף משותף ולקנות מגרש ולבנות עליו בניין משותף אבל ההצעה לא קיבלה מענה. "יש גם חשש מעניין של תרבות הדיור. זה חסם עיקרי. אין ועד בית שידאג לטפל בתקלות.

"היה מקרה בנצרת שבו הקבלן בנה בניין וחייב את הדיירים לשלם ועד בית שנתיים־שלוש מראש, והוא דאג בתמורה לטפח את הגינה ואת המעליות בבניין עד שאנשים התרגלו. אנחנו רואים בנצרת הרבה מקרים שבהם מתקלקלת מעלית למשל, ואין מי שיתקן".

לדבריו, "ייקח זמן עד שאנשים יתרגלו לסוג בנייה כזו. יש תחילת עיור, בסכנין למשל. כשאני שומע שיש קבלן שמתחיל לבנות בעיר זה מעודד אותי, כי עד כה קבלנים לא היו מוכנים לבנות שם אפילו".

"יש קרקע, אבל היא לא מאושרת לבנייה"

ד"ר חנא סוויד, מנכ"ל המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, אינו מתפלא שאין ביקוש רב גם לדירות המעטות שמוצעות ביישובים הערביים. "יש להתאים את ההיצע לצרכי התושבים, ובניגוד להיצע בחברה היהודית, שם מדובר על בנייה רוויה בבניינים רבי־קומות, בישובים הערבים מה שרצוי הוא חלוקת מגרשים שיאפשרו לתושב לבנות כרצונו וגם עבור בני משפחתו. דירה בבניין רב־קומות עם הרבה דיירים שונים, זה לא מה שהמשפחה הערבית רוצה. הזוגות הצעירים קונים דירות בבנייה רוויה בערים משותפות אבל לפחות שם יש איכות חיים, יש תעסוקה.

"בחברה הערבית יש הרבה קרקע, אבל היא לא מאושרת לבנייה. מי שחושב לבנות ללא רישוי נכנס לבעיות וצווי הריסה וקנסות. למה מותר לקיבוצים ולמושבים, שם מקבלים דירה עם גינה, והאזרח הערבי חייב לגור במה שדומה לעיר עם ציפוף בלי לקבל הזדמנות לגור ביישוב קהילתי, מה עוד שהיום יש חוקים שמונעים ממנו לגור ביישובים קהילתיים".

"הפתרון הוא לא יחידות דיור במחיר מופחת, אלא הרחבת שטחי השיפוט ומתן אפשרות לאזרחים הערבים לבנות על הקרקעות שלהם", אומר סוויד, "עם הקהילתיות שבה הוא יכול לצמוח".