הלירה צנחה וההפגנות מרימות ראש: הצרות הכלכליות של מצרים מחמירות

מצרים וקרן המטבע הבינלאומית הגיעו להסכמה על הלוואה של 3 מיליארד דולר, שהביאה לצניחה חדה של ערך המטבע המצרי. מצרים היא יבואנית מזון גדולה שקנתה בעבר את רוב החיטה שלה מאוקראינה ורוסיה, הושפעה רבות מהמלחמה באירופה, ופנתה למלווים בינלאומיים בבקשה לתמיכה במאבקה עם השפעות עליית מחירי הסחורות ועם ירידת הכנסות מהתיירות, שהולכת ופוחתת. 

● האלימות הפוליטית בארה"ב מגיעה אל שיא חדש | יואב קרני, פרשנות
● הכי גבוהה מאז הקמתו: האינפלציה בגוש האירו טיפסה ל-10.7% באוקטובר

עם ההלוואה מצרים נעשתה תלויה, לא בפעם הראשונה, בתמיכת קרן המטבע הבינלאומית כשהיא מתמודדת עם משבר מטבע חוץ מתמשך. הקרן הסכימה בשבוע שעבר לחבילת הלוואות חדשה, בפעם הרביעית מאז שא-סיסי תפס את השלטון בהפיכה ב-2013. המטבע המצרי צנח ב-15% לפחות, בעקבות הצהרת הבנק המרכזי וההסכם עם קרן המטבע. מתחילת השנה צנח המטבע ב-34% מול הדולר. כעת הוא עומד על 24.15 לירות לדולר, שפל של כל הזמנים. 

המניות המצריות זינקו כאשר משקיעים מקומיים מיהרו להגן על חסכונותיהם מפני פיחות המטבע. מדד ה-Benchmark EGX 30 עלה ב-4.7% לרמה הגבוהה ביותר מאז מאי. אלא שההיחלשות הדרמטית של הלירה המצרית עלולה לעורר עוד יותר את האינפלציה השנתית במדינה, שכבר עמדה על 15% בספטמבר, השיעור הגבוה ביותר מזה כמעט ארבע שנים, לאחר עליות מחירי המזון והדלק.

יוקר המחייה המתמשך במצרים וצניחתה של הלירה המצרית במהלך 24 השעות האחרונות, עוררה את תסכולם של האזרחים והשכבות החלשות במיוחד. כמה פרסומים ברשתות החברתיות קוראים כעת להפגנות בקהיר ואף במשחק כדורגל מקומי הערב. פוסטים ברשתות החברתיות מצביעים גם על כך שבתי קפה ייסגרו לאחר המשחק, כחלק מהמחאות. על רקע החשש מהפגנות שיסלימו ויהפכו למהומות אלימות, שגרירות ארה"ב פרסמה הודעת אזהרה לפיה "אזרחי ארה"ב צריכים להיות מודעים הן לאפשרות של הפגנות והן לפוטנציאל להגברת אכיפת החוק והנוכחות הביטחונית במצרים. בנוסף, אזרחי ארה"ב צריכים להישאר ערניים ולהימנע מאזורי מחאה פוטנציאליים".

המשבר העולמי רק הגביר את שבריריות המודל הכלכלי של א-סיסי

כיום מצבה של מצרים סבוך. היא מחזיקה במעמד המפוקפק של בעלת החוב השני בגודלו לקרן המטבע הבינלאומית, רק ארגנטינה לפניה, עם חוב של 52 מיליארד דולר. מצבה של המדינה מדגיש את פגיעותן של מדינות עניות יותר מול ההשלכות של מלחמת רוסיה באוקראינה, שהביאה לבריחת הון מהשווקים המתעוררים וגרמה לעלייה במחירי המזון והאנרגיה - מה שהעלה את עלויות היבוא. בנוסף, כלכלנים ואנשי עסקים מצריים אומרים שישנן סוגיות יסודיות יותר על הפרק, בטענה שהמשבר העולמי רק הגביר את השבריריות של המודל הכלכלי השנוי במחלוקת מלכתחילה של הנשיא א-סיסי.

כבר ב-2016 מצרים נאלצה להישען על קרן המטבע הבינלאומית, כשהתמודדה עם משבר מטבע חוץ והידלדלות הרזרבות. אז היה הנשיא א-סיסי נחוש בדעתו לקחת את "ההחלטות הקשות" שקודמיו נמנעו מהן, כדי להבריא את הכלכלה החולה. בידיעה שהרפורמות הנדרשות הן בעלות רגישות מבחינה פוליטית ויעוררו את התנגדותם של מיליוני אזרחים עניים, מצרים הסכימה לתוכנית בת שלוש שנים של קרן המטבע הבינלאומית שכללה פיחות במטבע, רפורמות גורפות והלוואה של 12 מיליארד דולר. מהלכים אלה סייעו לעורר מחדש את עניין המשקיעים בכלכלה שנפגעה מההתקוממות ב-2011, שהסתיימה אז בהדחתו של הנשיא חוסני מובארק. שש שנים לאחר מכן, מצרים מוצאת את עצמה במצב דומה, כשהיא מתמודדת עם מחסור נוסף במטבע חוץ וזקוקה לתמיכת קרן המטבע הבינלאומית.

בנוסף להלוואה של 3 מיליארד דולר, מצרים תקבל גם 5 מיליארד דולר משותפים בינלאומיים, כדי לסייע בפער המימון החיצוני של המדינה, אמרו גורמים מצריים במסיבת עיתונאים ביום חמישי. מיליארד דולר נוספים מקרן קיימות חדשה מונחים גם הם על השולחן, כך על פי קרן המטבע הבינלאומית.

במה שיכול לאותת על שינוי לטווח ארוך יותר במדיניות המטבע שלו, הבנק המרכזי במצרים אמר מוקדם יותר שהוא מאמץ מדיניות שער חליפין גמישה יותר. בנוסף הוא העלה את עלויות האשראי הרשמיות ב-200 נקודות בסיס בפגישה לא מתוכננת, כפי שפורסם ב-"בלומברג". מדיניות גמישה מותירה את כוחות ההיצע והביקוש להיות אלו שקובעים את ערכה של הלירה המצרית מול מטבעות אחרים, אמר הבנק המרכזי בהצהרה.

בעוד שהערכות השווי הנוכחיות של איגרות החוב של מצרים אטרקטיביות, קיים סיכון שההסכם עם קרן המטבע הבינלאומית עשוי לאכזב, כך לפי Columbia Threadneedle Investments . גולדמן זאקס ובנק אוף אמריקה העריכו שייתכן ומצרים תצטרך להבטיח הלוואה בהיקף 15 מיליארד דולר, אם כי שר האוצר המצרי מוחמד מאייט הדגיש שמצרים מבקשת סכום קטן יותר.

"עסקה נוספת עם קרן המטבע הבינלאומית בהחלט תיתן תנופה מחודשת לאג'נדה של הרפורמה, שהיא חיונית להשבת אמון המשקיעים ולפתיחת שערי ההצפה להלוואות מנושים אחרים", אמרה קאלי דייוויס, כלכלנית באוקספורד אקונומיקס אפריקה. "זה גם ייתן דחיפה נחוצה לפוזיציה החיצונית, אבל זה לא יסתום את חוסר המימון החיצוני העצום של מצרים, המוערך בכ-40 מיליארד דולר השנה".