המלכוד בשוק הסלולר: כשהמחירים נמוכים, החדשנות נותרת מאחור

בשבוע שעבר פרסם שר התקשורת יועז הנדל נתונים שהופיעו באתר World of Statistics, ואשר ממקמים את ישראל במקום הראשון עם ממוצע המחיר הנמוך ביותר בעולם בגלישה סלולרית: 0.04 דולר (Average cost of 1GB of mobile data).

עבור הנדל, הטבלה משקפת הצלחה גדולה, שכן בתקופתו נשמרה רמת המחירים הנמוכה בסלולר. השאלה היא האם רמת המחירים היא חזות הכול, לנוכח התחושה ששוררת בשוק וגם בקרב גורמים בכירים במשרד התקשורת, ששוק הסלולר בישראל סובל מבעיה של חוסר חדשנות. במילים אחרות, השאלה היא האם המחירים הנמוכים לא פוגעים בתמריץ להשקעות של חברות הסלולר. 

● החורים בתוכנית משרד התקשורת: לא כולם ייהנו משירותי סלולר מתקדמים | ניתוח 
● משרד התקשורת דחה את בקשות חברות הסלולר שלא להרחיב את התחרות בשוק
● בעוד שוק הסיבים האופטיים פורח, הדור החמישי של הסלולר תקוע במקום | ניתוח

המציאות מראה כי בעוד שבתחום הסלולר השוק רדום, הרי שבכל הקשור לתחום הסיבים האופטיים הוא נמצא בפריחה. הפער בין השווקים מדיר שינה מעיניהם של בכירי משרד התקשורת, שמוטרדים מכך שבישראל אין תנופת השקעות בסלולר.

אם ננסה לדייק, החשש במשרד התקשורת הוא שהתחרות על איכות הרשת נעלמה, למרות שהיא לא פחות חשובה מהתחרות על מחיר. זו הסיבה שבמכרז הדור החמישי המשרד המיר את הכנסות המדינה מהמכרז לטובת שיפור הרשתות, בטענה כי איכותן הידרדרה בהשוואה לשוק הנייח.

במכרז הזה המפעילים קיבלו תמריצים כדי להגיע לפריסה מסוימת, ולמרות זאת הם עשו רק את המינימום הנדרש כדי לקבל החזר על השקעה, ובמקביל, לא נרשם שינוי משמעותי בשוק. כל זה מעלה את השאלה: מדוע אף חברה לא רצה לייצר יתרון תחרותי, בדמות כיסוי רחב יותר בדור החמישי?

משרד התקשורת: לתמרץ שחקן אחד

בסביבת משרד התקשורת מבינים שכיום לאף אחד מהשחקנים בשוק אין כדאיות בפריצה קדימה, כלומר לאף שחקן לא שווה לפרוס רשת דור חמישי בפריסה רחבה כדי להשיג יתרון טכנולוגי על המתחרים. למה? כי כל שחקן שיאיץ השקעות, המתחרות יאיצו בעקבותיו, ולכן הוא לא ישיג שום יתרון בהשקעה שלו. השאלה היא מה עושים, ואיך מתמרצים שחקנים באופן שיאפשר להם להשיג בידול.

אחד הפתרונות הוא להמשיך במודל של המכרז הקודם, כלומר לתת הקלות בתמורה לפריסה מהירה, אבל הפעם רק לשחקן אחד. ככל הנראה מדובר בהקלה באגרות התדרים שיקבל אותו מפעיל שיתחייב להשקיע, אבל בשל המחלוקות עם האוצר סביב אגרות אלה, לא בטוח שזה יקרה.

נזכיר כי במשרד התקשורת סבורים כי אגרות התדרים שמשולמות היום על-ידי חברות הסלולר הן מס לכל דבר, ומעוניינים להפחית אותן דרסטית. מדובר בכ-300 מיליון שקל בשנה שחברות הסלולר משלמות לקופת המדינה רק על הזכות להשתמש בתדרים.

אינספור פעמים ניסו החברות ומשרד התקשורת להפחית את האגרות, ללא הצלחה. כעת מנסים במשרד את השיטה שכבר עבדה במכרז הקודם: הפחתה באגרות בתמורה להשקעות. האם זה יעבוד, והאם משרד האוצר יסכים? ספק רב, אבל ייאוש הוא לא תוכנית עבודה, אומרים במשרד התקשורת.

חברות הסלולר: מחפשות את הערך

לדברי גורם בכיר בענף, מדובר בדילמה קלאסית. מצד אחד, ברור שהמחירים בישראל מאוד זולים, למעשה זולים עד כדי כך שחברה גדולה ועשירה כמו סלקום נכנסה לצרות בגלל הטלוויזיה שלה, אחרי ש"בנתה" על תזרים חזק מהפעילות הסלולרית.

לצרכנים זה טוב, אבל מצד שני, כשאין רווחיות מספיקה בסלולר, גם אין כסף לטלוויזיה ולסיבים. כשמדובר בקבוצות תקשורת, הכול משולב בהכול. המחירים בסלולר כל+כך נמוכים, כי לחברות אין החזר השקעה, אבל בפרספקטיבה רחבה יותר זה משפיע על פעילות הטלוויזיה שלהן, וזו הסיבה שגם פרטנר וגם סלקום רוצות לצאת מהתחום. הן הפסיקו לצמוח, הטלוויזיה שלהן "עומדת", ואין להן כסף להשקיע בה.

נשאלת השאלה מה הי קורה אם המחירים היו עולים. האם החברות היו משקיעות יותר? "לדעתי לא", אומר הגורם הבכיר. "בפרטנר חייבים להחזיר הלוואות, וגם בסלקום, וכשהריבית עולה, זה מייצר בעיה אם צריך למחזר את החוב. גם אם המחירים יעלו עכשיו, החברות יחלקו דיבידנדים".

לדבריו, "אין אחד שפיצח את השיטה בדור החמישי ויודע איך לעשות מזה הרבה כסף. הדור החמישי הוא במובן מסוים קורבן של הדור הרביעי, שבגדול נתן את מה שכל משתמש צריך מבחינת ביצועים. אתה מנווט, ומדי פעם בודק מיילים ועושה שיחת וידאו, וזה עובד יופי.

"עוצמת המעבדים במכשירים החדשים והאפליקציות שתוכננו בצורה מאוד יעילה עשו את הקפיצה הגדולה בדור הרביעי, והדור החמישי לא באמת מראה לנו כרגע משהו מעבר לזה. אנשים כבר לא קונים את הסיפורים, כי זה לא נותן ערך גדול.

"לכן, הנציגים צריכים ממש לדחוף את הדור החמישי, בעוד שבסיבים יש ביקוש מצד הלקוחות. מתקשרים לקוחות שגרים באבן יהודה ושואלים 'מתי תגיעו עם סיבים?'. בסלולר אף אחד לא התקשר ואמר 'מתי דור 5 מגיע אליי? אולי תפעילו אצלי בשכונה'.

"מכיוון אחר, את הדור החמישי צריך בעיקר כשאתה נייח, כלומר בבית או במשרד, אבל אז יש לך wifi. ברגע שאתה לקוח נומדי (נודד), ומחוץ לבית אין דרמה, קשה לעניין את הלקוחות. האמת העמוקה היא שכולם מחפשים את השימושים שיצדיקו את הצורך בדור החמישי, כמו מציאות רבודה והמכוניות האוטונומיות, אבל זה עדיין סיפור רחוק שייקח שנים.

"החדשנות עשויה לבוא מכיוון אחר לחלוטין: הבית החכם. היום הבתים החכמים הם בעיקר אצל עשירים, אבל צריך לעשות קלאסה למסה. החיים יהיו יותר דיגיטליים ונוחים בתוך הבית - לשם זה הולך".