בשעה שהציבור בארץ יתאושש ויעכל את תוצאות הבחירות, תפורסם תוצאת הצבעה אחרת. מועצת הנגידים של הבנק הפדראלי, שבראשותה היו"ר, הנגיד ג'רום פאוול, תודיע על גובה הריבית. הצפי הוא שהפד לא יוריד את הרגל מהגז וימשיך במדיניות האגרסיבית שהוא מוביל בחודשים האחרונים.
● הדוחות החלשים של ענקיות הטכנולוגיה עשויים להיות סימן חיובי עבור הפד | פרשנות
● המלחמה באינפלציה: האם התרופה של הפד האמריקאי תהרוג את החולה? |ניתוח
"למרות שהבנק המרכזי צפוי בסבירות מאוד גבוהה להמשיך ולהעלות את הריבית ב0.75% נוספים", אומר הראל גילאון, מנכ"ל משותף באופנהיימר ישראל, "הרי שאוזני המשקיעים יהיו כרויות לגבי תחזיות הפד להמשך העלאות הריבית בדצמבר. לאחרונה מתגברים שני קולות משמעותיים. אחד שבא מכיוון נציגי הפד השונים וציטוטים שלהם שמדברים על מעבר להעלאות יותר מתונות ופחות חדות. וקולות אחרים מתחום התעשייה וחברות הטכנולוגיה שחוזים מיתון לשנת 2023". בקרב הכלכלנים עמם דיברנו, קיים קונצנזוס כי הריבית תעלה השבוע ב-0.75%. השאלה הגדולה היא מה יקרה בהמשך.
גילאון מוסיף כי ביום שישי האחרון פרסמו נתוני מדד ה-PCE, מדד מחירים שמבוסס על ההוצאה לצריכה פרטית בארה"ב. מדד זה עלה ב-0.3% בספטמבר, בהתאם לצפי. אלה נתונים, הוא מציין, "שהרגיעו את השווקים ועוד וסימנו עוד יום של עליות שערים. הסבירות בשוק היא שהחל מחודש דצמבר קצב וגובה עליות הריבית יתמתן".
"הצמיחה במשק האמריקאי ברבעון השלישי הייתה אומנם חיובית, אחרי שני רבעונים של צמיחה שלילית, אך בחינה קרובה יותר של הנתונים מראה שלא היה שיפור ברבעון השלישי", אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. הוא מעריך כי הריבית תעלה השבוע, כמו בפעם הקודמת, ב-0.75%. לדבריו, כיום מופיעים נתונים שמצביעים שהחולשה בכלכלה אף מתחילה לחלחל אל תוך שוק העבודה האמריקאי.
נקודת המפנה מתקרבת? המשקיעים כבר מצפים
האם רואים את הסוף להעלאות הריבית האגרסיביות של הפד בחודשים האחרונים?זבז'ינסקי מציין כי "נתוני האינפלציה הרשמיים בארה"ב עדיין משקפים עלייה בקצב האינפלציה השנתית, אך האינדיקאטורים המקדימים כבר משקפים שהמפנה בסביבת האינפלציה מתקרב. מחירי הסחורות כבר לא עולים. עלויות התובלה יורדות. נעלמו אותן הבעיות הקשות בשרשרת ההספקה שהיו רק עד לפני חצי שנה".
לדבריו, "סביר להניח שאחרי עליית הריבית השבוע, קצב העלאות ריבית של הבנק הפדראלי יירד עד שהריבית תעצור ברמה של כ-5% או מעט לפניה. ייתכן שכבר במסיבת העיתונאים של הנגיד האמריקאי שתתקיים אחרי החלטת הריבית השבוע, נשמע מסרים שמסמנים עמדה פחות 'נצית' של הפד".
הוא מוסיף כי "עצירה בעליית ריבית זה אירוע חשוב לשווקים. פעמים רבות בעבר כיוון שוק המניות השתנה אחרי עצירת הריבית. לגבי שוק האג"ח, התמונה הייתה אף יותר ברורה. בכל מחזור של עליית הריבית בארה"ב שהיה בחמישים השנים האחרונות, עצירה בריבית סימנה עליות משמעותיות במחירי האג"ח בשנה לאחר מכן".
הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ, מציין כי העלאת ריבית של 0.75%, מתומחרת כיום על ידי השווקים. "פאוול עשוי להכין את השטח להעלאת ריבית של 0.5% בדצמבר (במקום 0.75%). כל רמז מהסוג הזה יתקבל בברכה על ידי השווקים ביום רביעי. השווקים כבר הגיבו בחיוב לרמז דומה על ידי הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) שהביע חשש מכניסה למיתון".
"הפד לא יעצור עד לירידה באינפלציה"
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, סבור אף הוא כי עליות הריבית החדות ירוסנו בתנאים מסוימים. לדבריו, השוק מצפה לעצירה בתהליך העלאת הריבית והשוק מצפה שהיא תתבצע סביב 4.75%-5%. "סביר שהפד ינסה להמשיך עם קו זה במסגרת ההחלטה הקרובה, כלומר להניח את האפשרות של עצירה בתהליך העלאת הריבית לצורך בחינת השפעות הריסון, אך ילווה זאת בהסתייגויות שעיקרן סימנים ברורים להאטה באינפלציה", הוא אומר ומוסיף כי "המוטיבציה מאחורי כוונה זו של הפד ברורה והיא רצון להוביל את הכלכלה האמריקאית ל'נחיתה רכה' ולהימנע מריסון יתר מצד המדיניות שתוביל למיתון. מדיניות זו נשמע לכאורה סבירה, אך הסיכוי להתממשותה רחוק מלהיות ודאי, שכן ללא תרחיש שבו תירשם הרעה ניכרת בתמונת המאקרו, הירידה מאינפלציה הגבוהה ועיקשת צפויה להיות איטית".
גוזלן מציין כי הבעיה עם מדיניות העלאות הריבית, "אליה מכוונים הבנקים המרכזיים ובראשם הפד היא הפיגור בהשפעה של המדיניות המוניטארית על האינפלציה והעובדה שאינפלציה היא אינדיקטור בפיגור. לכן, קשה לראות את הפד מבצע עצירה בתהליך העלאת הריבית לפני ירידת מדרגה בסביבת האינפלציה, שכן הוא יסתכן בעלייה מחודשת בציפיות לאינפלציה ובפרמיית הסיכון האינפלציונית. כלומר, אם ייווצר חשש שהפד עושה מעט מדי, שוק האג"ח יעשה עבורו את העבודה באמצעות עלייה בריביות לטווח בינוני-ארוך".
גם ריבית בנק ישראל בדרך למעלה
במסגרת ערב הגאלה של ועידת ישראל לעסקים של גלובס, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, היה אורח מרכזי והתייחס למדיניות העלאות הריבית בארה"ב ובישראל. "מה שיעשו בפד אחרי שנת 2022 יהיה תלוי מאוד בנתונים שהם יראו לפניהם. אם יראו התמתנות מהירה באינפלציה, הם כנראה יעצרו שם, אבל אם האינפלציה תהיה יותר 'דביקה' ותמשיך לבוא לידי ביטוי בעלייה במחירי השכירויות, בשכר ובשירותים, הם יצטרכו להיות יותר אגרסיביים. זאת בהנחה שלא יקרה משהו טקטוני מבחינה גאו-פוליטית או בשווקים".
באשר לישראל, אמר ירון כי "חטיבת המחקר של הבנק חוזה ריבית של 3.5% מאמצע הרבעון השלישי של 2023. אני חושב שזוהי סביבה סבירה, ולא חושב שההתמקדות לשם תהיה לינארית אלא יותר מואצת".
בהקשר של ההשפעה על ישראל, מוסיפה רו"ח הדר וינר שורץ, סמנכ"לית מחקר של ילין לפידות, כי "לאחר ההעלאה הקרובה, הלחץ על הנגיד להעלות את הריבית בחדות ככל הנראה יירד. לצד העלאות הריבית, בנק ישראל ממשיך להנפיק מק"מים בהיקפים נכבדים ומצמצם את כמות הכסף שבשוק".
חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, מסביר כי גם לתוצאות הבחירות עשויה להיות השפעה על מה שיקרה אצלנו. לדבריו, "מדיניות הריבית של בנק ישראל תושפע בעקיפין גם מתוצאות הבחירות והסבירות לגיבוש מדיניות ממשלתית להתמודדות עם מחירי הדיור ויוקר המחיה. התמודדות עם סיכוני דיפלציה, קרי - עליית מחירים יחד עם האטה כלכלית, מחייבים שילוב של מדיניות ממשלתית פיסקלית כמשלימה למדיניות הריבית של בנק ישראל. ללא גיבוש תקציב מדינה לשנת 2023, בנק ישראל ימצא את עצמו בודד במערכה על האטת האינפלציה ללא מדיניות ממשלתית משלימה, תוך פגיעה בפוטנציאל הצמיחה של המשק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
