שתי חברות ישראליות השלימו בשבוע שעבר מיזוגים לחברות SPAC והחלו להיסחר בוול סטריט, ושתיהן זינקו ביום המסחר הראשון בשיעור תלת-ספרתי: רשת האירוח סלינה טיפסה ב-319% (למחרת איבדה 63% והיום היא יורדת בעוד 10%) וחברת טכנולוגיית הלוויינים סטיקספיי עלתה ב-255% (והיום צונחת ביותר מ-40%).
הן מצטרפות למקרה קודם של חברה מישראל שמוזגה ל-SPAC והכפילה את שווייה פי 12 תוך שבועיים בקיץ האחרון - חברת הפינטק פאגאיה , שמאז מחקה 96% משווייה בשיא.
חברות SPAC הן חברות ללא פעילות שמגייסות כסף בבורסה במטרה למזג פעילות של חברה קיימת לתוכן תוך זמן מוגבל, ולחברות פרטיות מיזוג כזה מהווה דרך חלופית להגיע למסחר בוול סטריט שלא באמצעות הנפקה (IPO).
"בהנפקה רגילה אין אפשרות למכור בשורט"
אז מה גרם למניות האלה לזנק, מי יכול ליהנות מכך ואיך אפשר להעריך מראש האם זה יקרה לחברות נוספות שיתמזגו ל-SPAC? עדי מימרן, שותף מנהל בפאנדם קפיטל, המתמחה במיזוגי ספאק, מנסה לעשות סדר בנושא.
"מניית הספאק נסחרת עוד לפני עסקת המיזוג של פעילות קיימת, ויש אפשרות למכור אותה בשורט, מה שבהנפקה רגילה לא קיים. לא דין מובילאיי (שהונפקה וזינקה ב-38% ביום הראשון, ש'ח'ו') כדין חברות שמוזגו לספאק", אומר מימרן. מכירת מניה בשורט מתבצעת כשמשקיע מעריך שהמניה תרד, ולכן הוא מקבל בהשאלה מניה, מוכר אותה ובהמשך רוכש - בתקווה במחיר נמוך יותר.
"הרבה חברות מוזגו ל-SPAC בשווי גבוה מדי, לכן יש משקיעים שחושבים שהגיוני שמניית החברה תרד לאחר המיזוג, ועושים שורט", הוא מסביר. אולם יש להביא בחשבון גורם נוסף: לבעלי מניות הספאק יש אפשרות לפדות את כספם (redemption) ולא לקחת חלק בעסקת המיזוג.
בחודשים האחרונים שיעורי הפדיון של משקיעי SPAC גבוהים במיוחד, אם כי לא כל החברות מדווחות על כך. "בגלל הפדיון הגבוה, אין כמעט float (מניות שניתן לסחור בהן); היזמים, בעלי עניין ויזמי הספאק חסומים, והיחידים שיכולים לסחור הם משקיעי הספאק שלעיתים מחזיקים רק 1%-3% מכלל המניות, ועוד כמה משקיעים קטנים שאינם חסומים.
התוצאה היא שכשמתחיל מסחר במניה, כל עסקה קטנה עשויה להקפיץ אותה מעל מחיר המיזוג, ואז נוצר "כדור שלג": השורטיסטים נכנסים להפסד, הבנקים דורשים מהם להגדיל ביטחונות, חלקם חותכים את ההפסד וצריכים לקנות את המניה ביוקר כדי להחזיר, ואז המחיר עולה עוד".
התוצאה לדברי מימרן היא ביקוש "מלאכותי" שנועד לסגירת פוזיציות, ולא ביקוש "אמיתי" מצד משקיעים שרוצים להחזיק בחברה. כך קרה ככל הידוע בפאגאיה, ולהערכתו אלה גם המקרים של ימי המסחר הראשונים בסלינה ובסטיקספיי, שהוא מעריך שמניותיהן יירדו עם סגירת הפוזיציות של השורטיסטים.
המשקיעים לא לומדים ממקרים קודמים
התופעה נקראת "שורט סקוויז", והיא מוכרת היטב. מימרן תוהה מדוע משקיעים לא לומדים ממקרים קודמים. להערכתו, בחלק מהמקרים מדובר בפוזיציות שנפתחו מזמן, כשמשקיעים היו פחות ערים לסיכון באחוזי פדיון גבוהים.
לדבריו, מסקנה אחרת שיכולה להיות מתבקשת היא למשקיעי הספאק, שאולי יעדיפו לקחת סיכון מסוים ולא לפדות, להישאר עם מניית החברה שמוזגה ולמכור אותה ברווח כשנוצר שורט סקוויז; להערכתו נראה כעת חזרה לשיעורי פדיון נמוכים יותר.
איך ניתן לצפות מי המניות שיקפצו?
"יש אינדיקטורים פיננסיים שמאפשרים לזהות סיכון גבוה לשורט סקוויז. הבסיס הוא להבין כמה מניות נמכרו בשורט בספאק, והיחס למספר המניות המונפקות של החברה (short interest). מעל 10% זה כבר משמעותי.
"אינדיקטור שני זה utilization - כמה מניות הושאלו על ידי בעלי מניות לשורטיסטים, מתוך כמות המניות שניתן להשאיל. יש מקומות שזה מגיע אפילו ל-100%. זה מידע שחברות שעושות ניתוחים פיננסיים מוכרות, ואם רואים שה-utilization גבוה, אז יהיה שורט סקוויז".
"עוד אינדיקטור הוא התשלום על השאלת מניה: אם מישהו רוצה למכור בשורט מניית אפל, הריבית היא כ-0.1%, ואילו בפאגאיה היה מדובר ב-20%-30%. והאינדיקטור האחרון, שנכון לתקופה שהמיזוג הושלם, הוא כמה ימים לוקח לסגור את פוזיציית השורט - אם מישהו מחזיק במיליון מניות והמסחר היומי הוא 200 אלף, אז לוקח חמישה ימים".
"סלינה מועמדת מתאימה להיות מניית meme"
איך הנהלת חברה שהתמזגה ל-SPAC יכולה להגן על עצמה מהתנודתיות החריפה במניה?
"יש הרבה מגבלות שמונעות מחברה לסחור במניה שהיא הולכת להתמזג איתה, אבל היא יכולה לנהל נכון את יחסי הציבור ולהגיב כדי לא להיות שותפה ל'טרפת'. למרות שצריך לזכור שיש כאלה שנהנים מזה בתוך החברה וזה גם מייצר למניה חשיפה. חברה יכולה לעקוב אחר התנהגות השורטים, להבין את המגמה ולייצר כלי שניתן למנף, למשל להפחית פדיון או לבצע עסקת רכישה במניה".
ממד נוסף של הסיפור הוא כשמניה הופכת למניית meme (כמו רשת משחקי הווידיאו גיימסטופ בשנה שעברה): "מעבר לביקוש הטכני מצד שורטיסטים, לפעמים שחקנים קטנים שעובדים ב'כנופיות' מבינים שיש פוזיציית שורט גדולה וקונים מניות, ובכך מעלים את המחיר.
"זה יכול לקרות גם במניות ספאק ואז העליות יכולות להחזיק תקופה ארוכה יותר. סלינה היא מועמדת מתאימה להיות מניית meme כי במהותה היא פונה לדור הזה, המוצר שלה צרכני וקל להבין מה היא עושה".
איך תזהו את הסיכון לשורט סקוויז שמטיס מניות SPAC*
חברות שמוזגו ל־SPAC שבהן שיעור הפדיון היה גבוה במיוחד מגיעות לשוק עם מספר מזערי של מניות שניתן לסחור בהן. הדבר מעלה את הסיכון ל"שורט סקוויז" - שורטיסטים שצריכים לסגור פוזיציות נדרשים לקנות מניות, והמחיר עולה עוד ועוד
● היחס בין מספר המניות שנמכרו בשורט בחברת ה־SPAC עצמה, לעומת מספר המניות המונפקות; ככל שהיחס גבוה יותר, הסיכון עולה
● UUtilization - כמה מניות הושאלו לשורטיסטים מתוך סך המניות שניתנות להשאלה; ככל שהיחס גבוה, הסיכון עולה
● עלות השאלת מניה - מחיר גבוה יותר מעיד על סיכון גבוה
● כמה ימים לוקח לסגור פוזיציית שורט
* 4 אינדיקטורים מרכזיים לפי עדי מימרן מפאנדם קפיטל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
