הכלכלה כמנוע למזרח תיכון חדש: כיצד לעודד את הרחבת הסחר עם מדינות האזור

הסכמי אברהם שעליהם חתמה ישראל עם איחוד האמירויות ובחריין ב־15 בספטמבר 2020, ובהמשך הצטרפו אליהן גם סודאן ובמיוחד מרוקו - לא רק ששינו את התפיסה הדיפלומטית בנוגע ליחסי ירושלים עם מדינות המזרח התיכון, אלא בעיקר את נושא היחסים הכלכליים. במקרה של איחוד האמירויות, לדוגמה, היקף הסחר חצה כבר בשנת 2021 את רף מיליארד הדולרים.

עם זאת, לדעת רבים טרם מומש עד תום הפוטנציאל הכלכלי שנובע מהסכמי אברהם. על כן, במסגרת דיון שכותרתו "מזרח תיכון חכם - מייצרים בסיס כלכלי לדיפלומטיה במזרח התיכון", שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, התכנסו מיטב המומחים במטרה לדון בהפקת הלקחים מהשנתיים מאז החתימה על ההסכמים.

  

אורן כהן, ראש האגף העסקי של בנק הפועלים, רואה בהסכמים "הרבה יותר מעסקה בילטרלית". הוא מציין כי הם קידמו את כל כלכלת האזור, ואף סייעו להתחממות הכלכלית עם מצרים. ההתחממות הזו באה לידי ביטוי, לדבריו, במזכר ההבנות הנוגע לייצוא הגז הישראלי לאירופה דרך מצרים, בהרחבת הסכם מכירת הגז לירדן, במעורבות האמריקאית במזרח הים התיכון, ואפילו בהסכם קביעת הגבול הימי עם לבנון.

היקפי הסחר זינקו

"היקפי הסחר קפצו בעיקר עם איחוד האמירויות, אבל גם מרוקו ובחריין מתקדמות", אומר כהן. "נחתמו 55 הסכמים עם איחוד האמירויות, מרוקו ובחריין, ונפתחו כמה נציגויות דיפלומטיות וכלכליות. זה נותן את התחושה שלגיטימי ואפשר לעשות עסקים עם ישראל". כהן מספר כי בבנק הפועלים מזהים עסקאות בתהליך בסדרי גודל משמעותיים שצפויים להיחתם בשנה הקרובה. "מדובר בסדרי גודל של מיליארדי שקלים".

בתשובה לשאלה על אי מימוש מלא של הפוטנציאל, משיב כהן: "הכל עניין של ציפיות. כמה אתה מצפה ולמה אתה מצפה? מסביבנו יש תרבות שונה באופן מהותי מאיתנו, וגם ההיכרות העסקית בין הצדדים לוקחת זמן. מתחילת 2021 ועד סוף 2022 יש גידול של פי עשרה במספר העברות הכספים ובהיקפם בין ישראל לאיחוד האמירויות".

יריב בכר, סמנכ"ל Innovation Diplomacy ב-Start-Up Nation Central אומר כי ההזדמנויות הכלכליות סביב אתגרים אזוריים משותפים מאפשרות לייצר נתיב דו כיווני של פעילות עסקית משמעותית. ב-SNC הפעילות מתמקדת בהבנת הצרכים של השותפים במרוקו, בחריין, איחוד האמירויות ומדינות נוספות באזור ומתן מענה דרך חיבור אל החדשנות הישראלית. בשנה האחרונה SNC הובילה מספר מהלכים רוחביים לבניית תשתית עסקית לקידום שיתופי פעולה בעולמות הון אנושי, בניית אקוסיסטם חדשנות ועוד. בכר הוסיף כי בשבוע הבא הארגון ישתתף בפסגת האקלים של האו"ם בשארם א-שייח' COP27, שם יוביל שיח על שיתוף פעולה אזורי בתחום האקלים כולל הקמת פורום חדש בנושא.

יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ, מסבירה כי תפקיד המשרד הוא לתת את התשתית הדיפלומטית לקשרים העסקיים - ולחבר את אנשי העסקים הישראלים לגורמים הנכונים במדינות הסכמי אברהם. בתשובה לשאלה על עיכובים בקבלת אשרות לאנשי עסקים זרים, רביע צדוק מספרת כי זו בעיה מוכרת ויש מקום לייעל את תהליכי הטיפול.

למרות בעיה זו, היקף הסחר עם איחוד האמירויות צפוי להגיע בתום 2022 ל־2.5 מיליארד דולר - יותר מכפול משנת 2021, אז הסחר הסתכם ב־1.016 מיליארד דולר. נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא, קובעת כי חשיבותן המרכזית של איחוד האמירויות ובחריין היא בהיותן גשר למדינות אחרות - כשהבולטת ביניהן היא ערב הסעודית. "ברמת המיקרו, יש הרבה מאוד חברות שציפו לעסקים גדולים, ואני חושבת שזה עניין של ציפיות וזמן של היכרות תרבותית", משיבה שלו בנוגע לשאלת האכזבה היחסית מהיקף הסחר. "בסופו של דבר, מדובר בחברה מאוד מקצועית ברמת עשיית עסקים. מאוד מתוחכמת וגבוהה, וצריך לבנות מערכות יחסים ואמון הדדי".

את התשובה המפורטת יותר בנוגע לשאלת אי־מימוש הציפיות מספק המגזר העסקי. ד"ר נירית אופיר, מנכ"לית ומייסדת חברת Onational שעוסקת בחיבור העסקי בין חברות מישראל למדינות המפרץ, אומרת כי "משהו לא מחלחל למטה מהמגזר הממשלתי לפרטי, וחלק מהעניין הוא צורך שהממשלות יחילו רגולציה שתקל על החיבורים העסקיים". מה בדיוק? ד"ר אופיר מסבירה כי במדינת ישראל יש חסמים וחוקים שלא מאפשרים את אותם החיבורים. "בכל תחום יש פרובלמטיות, וצריך לאבחן ולפתור. חשוב לא פחות להגיע לאנשים הנכונים ומקבלי ההחלטות - ולא המתווכים. משימה לא קלה באיחוד האמירויות".

ובנימה האופטימית יותר, היא מציינת כי יש גם הצלחות לא מעטות. "דברים יפים קורים, ולאט־לאט אנחנו מצליחים. מה הסוד? היכולת לגשר על הפער בין התרבות העסקית של אנשי עסקים משתי המדינות ולמעשה מעוד מדינות כמו הודו, שכן רבים מהמנהלים של החברות באיחוד האמירויות הם הודים, ויש פער ממשי בתרבות העסקית".

עו"ד דנה פירון גרוס, שותפה במשרד מ. פירון ושות' שמתמחה ביחסי המסחר במרוקו, מסבירה כי הסכמי אברהם סללו גישה ישירה יותר למשק ולעסקים במרוקו. "יש במרוקו משאבים גדולים, כוח אדם ומשאבי טבע ושטחי קרקע עם פוטנציאל גבוה. בינתיים, זה מתממש בחקלאות, בתחומי ביטחון, ייצוא ושת"פ, במלונאות, וגם תחום הנדל"ן מתחיל לגדול".

באיזה תחום היית ממליצה לישראלים להשתלב?
"ממשלת מרוקו הצהירה שהיא רוצה להגיע ל־80 אחוז אנרגיה מתחדשת. הם מוציאים מכרזים ויש יכולת להשתלב בזה, אבל יש בהחלט חסמים - ובהם חסמים משפטיים". משרדה של עו"ד פירון עומד בקשר עם משרד עורכי דין צרפתי שלו סניפים במרוקו, ושם הם מסייעים בהסרת החסמים. אחד מהם הוא הצורך בנציגות מקומית כדי להשתתף במכרזים. חסם אחר הוא סוגיית מיסוי והצורך באמנת מס בין המדינות. היא מסבירה כי המגזר העסקי במרוקו מצפה לישראלים, ובנק אוף אפריקה אף פתח במרוקו דסק ייעודי לישראלים.

ובחזרה למפרץ. על אף היעדר קשר דיפלומטי בין ישראל לבין ערב הסעודית, חברות ישראליות כבר פועלות בממלכה. אלינור בכר, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת הייעוץ Blue Laurel, מספרת כי ערב הסעודית שונה מאיחוד האמירויות במובנים רבים ובשנים האחרונות - בעקבות חזון 2030 של נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן - ההתפתחות שלה אקספוננציאלית.

הסעודים, אומרת בכר, מעוניינים לא רק לרכוש מוצרים - אלא בעיקר לייצר אותם אצלם. לכן, הם מקימים עוד ועוד מפעלים ושלוחות של חברות בינלאומיות. כל חברה בינלאומית שמעוניינת לייצא לערב הסעודית, מחוייבת להקים שם מטה אזורי עם שותפים מקומיים.

עניין רב במד־טק

תחום בולט שזוכה לעניין רב במדינות המפרץ הוא המד־טק. גלית פרץ, מנהלת היחידה למחקרים קליניים בקופ"ח מכבי, מציינת את שיתוף פעולה עם איחוד האמירויות במחקר על מחסור בויטמין די בקרב האוכלוסייה האמירותית המגוונת, בעקבות מספר העובדים הזרים הגדול.

"מיד אחרי החתימה על הסכמי אברהם יצאנו לאיחוד האמירויות כדי לאתר את הגורמים הנכונים", מספרת פרץ. "ארגוני בריאות שדומים לנו ויש להם את אותו ניצוץ. מצאנו לא מעט שותפים, הם פרטנר שתפור עלינו. לנו יש הרבה ניסיון, ואנחנו לומדים המון מהם על הרצון ועל התשתיות".

***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל