חילופי שלטון במדינות מערביות מלווים בפיטורים של אלפי פקידים?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: ניר ברקת
מפלגה: הליכוד
מקום: נאום בכנס
תאריך: 19.9.22
ציטוט: "בארצות הברית, בגרמניה ובצרפת, ביום שנכנסת ממשלה ואו נשיא חדש, אלפי פקידים אורזים את חפציהם נפרדים מהכסאות והולכים הביתה"
ציון: חצי נכון

ערוץ הטלגרם של ספי עובדיה וליאור קינן פרסם שחה"כ ניר ברקת אמר באירוע לשנה החדשה את הדברים הבאים: "לא מספיק רק לחזור לשלטון! עלינו גם לקחת שליטה! לשלוט! חלקכם כאן אמרתם לי שגם כשהיינו על הגה השלטון, הפקידים שמו לנו רגל על הברקס ומנעו מהימין לשלוט. הממשלה הייתה ממשלת ימין, והפקידות הבכירה - פקידות שמאל, אי אפשר ליישם מדיניות ימין, עם פקידים שתוקעים מקלות בגלגלים. בארצות הברית, בגרמניה ובצרפת, ביום שנכנסת ממשלה ואו נשיא חדש, אלפי פקידים אורזים את חפציהם נפרדים מהכסאות והולכים הביתה. שם זה טבעי ומקובל. רק ככה אפשר לשלוט וליישם את המדיניות שבשמה נבחרת הממשלה, וככה מחליפים שלטון בצורה מסודרת".

מטעם ברקת הופנינו לסקירה של פורום קהלת מ-2015 בנושא "משילות ומינויים בישראל". לצורך הבדיקה נעזרנו בסקירות ומאמרים אקדמיים נוספים, בראשם מאמר של ד"ר סילביה הורטון מאוניברסיטת פורטסמות' מ-2011, שפורסם בספר "International handbook on civil service systems", אליו הפנה אותנו ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

ארה"ב

סוג אחד של שירות מדינה הוא, כפי שמסבירים בקהלת, המודל הבריטי. בצורתו הטהורה, מדובר בשירות לחלוטין א-מפלגתי שכל בכיריו מגיעים מתוך שירות המדינה ועל-ידי שירות המדינה ולא על-ידי הפוליטיקאים. בפועל, בעשורים האחרונים יש מגמה של יותר מינויי אמון, בין אם באמצעות אפשרות של שרים למנות ראשי רשויות סטטוטוריות או למנות יועצים מיוחדים במקום לקבל ייעוץ רק משירות המדינה.

בהנגדה למודל הבריטי, ניצב המודל האמריקאי. הורטון מסבירה שבארה"ב התפתחה במהלך המאה ה-19 ה-"spoils system", כשתורמים של מפלגות פוליטיות תוגמלו באמצעות משרות ציבוריות. לפי הורטון, כיום יש כ-3,000 משרות בכירות שבהתאם לשיטה הזו משתנות בכל פעם שמתחלף נשיא, והם אינם מוגנים כמו אנשי שירות המדינה בבריטניה.

גרמניה

צרפת וגרמניה שייכות למודל הקונטיננטלי, הנמצא בין המודל הבריטי למודל האמריקאי. לפי סילביה הורטון בגרמניה ובמדינות נוספות קיים מודל של השירות הציבורי שמכונה "Rechtsstaat". שם קיים מושג בשם "Politische Beamte", או "בכירים פוליטיים". מדובר בעובדי מדינה שיש בעבודתם חשיבות ל"הסכמה בין עובדי המדינה לממשלה", לדוגמה מנכ"לי משרדים, דוברים, ראש המשרד להגנת החוקה וכו'. בכירים פוליטיים יכולים להיות מוחלפים בכל רגע מבלי צורך לספק סיבה. בעלי התפקידים מפורטים בסעיף 54 לחוק שירות המדינה הפדרלי.

עם זאת, האפשרות הזו לא תמיד מנוצלת. כך למשל ורנר גאצר, מנכ"ל משרד האוצר, החל את תפקידו באפריל 2018, כשהקנצלרית הייתה אנגלה מרקל (CDU) ושר האוצר היה אולף שולץ (SPD). הוא לא הוחלף לאחר הבחירות של 2021, כששולץ נהיה לקנצלר והחליף אותו במשרד האוצר כריסטיאן לינדנר (FDP). גאצר מכהן כמנכ"ל המשרד עד היום. התובע הכללי פטר פרנק נכנס לתפקידו ב-2015, תחת מרקל כקנצלרית והייקו מאס (SPD) כשר המשפטים. הוא נמצא בתפקידו עד היום, למרות חילופי הקנצלר ולמרות שמאז מאס כיהנו עוד שלושה שרי משפטים, שניים מה-SPD וכיום מרקו בושמן מה-FDP.

לפי הורטון, "מינויים פוליטיים נפוצים ומצופים להיות נאמנים לממשלה המכהנת, אך רוב עובדי המדינה לא משתנים ונשארים נאמנים מעל הכל לחוק, לחוקה ול'אינטרס הציבורי'". במסמך של מכון קהלת נכתב "הגישה הכללית היא כי שינוי הממשל עשוי לגרור אחריו שינוי בשירות המדינה, אך לא מהפכה, וכי יש להקפיד על שמירת ההמשכיות האדמיניסטרטיבית ככל האפשר". עוד לפי מכון קהלת, יש כ-400 בכירים פוליטיים, כך שגם אם כולם מתחלפים לא מדובר באלפים כפי שטען ברקת.

צרפת

מכון קהלת מציין שלושה סוגי מינויים פוליטיים (או בשפת הסקירה, "מינויי משילות"). ראשית, המנהלים הבכירים בשירות הציבורי, שמכונים "מינויים לפי שיקול דעת". לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מ-2004, בצרפת "40%-50% מכלל מנהלי האגפים במשרדי הממשלה מוחלפים בתפקידם על-פי רוב במהלך השנה או השנתיים הראשונות לאחר חילופי השלטון". שנית, מנגנון בשם "הקבינט המיניסטריאלי" (Cabinets Ministériels), שיש לכל שר ומהווה כמטה שלו. לפי הממ"מ, אנשי הקבינט המיניסטריאלי, שברובם מגיעים מהמעגל הקרוב של השר (אם כי לרוב מתוך המנגנון של שירות המדינה ולא מהמגזר הפרטי), מאמצים לעצמם לא פעם תפקידים של הפקידות הבכירה. שלישית, כך קהלת, "החוק מאפשר 'מינוי לפי שיקול-דעת' למשרות מסוימות בגופים הבכירים ביותר בשירות המדינה ביחס של אחד לשלושה או אחד לארבעה לעומת המינויים ה'רגילים'". לפי קהלת, יש בין 700 לאלף משרות שמאוישות באופן לא תחרותי. עוד מוסיפים בקהלת: "אף ששירות המדינה בצרפת אמור להיות מקצועי וברובו אינו פוליטי, המערכת הצרפתית מאפשרת העברת עובדים בעלי רקע פוליטי לתוך שירות המדינה המקצועי, בתנאי שהעובד עומד בדרישות המקצועיות של התפקיד".

בודקי העובדות של האתר הצרפתי franceinfotv.fr, שכמו המשרוקית גם חבר ברשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), הפנו אותנו לכך שנשיא צרפת המכהן, עמנואל מקרון, ספג ביקורת מפני ששינה את רוב עובדי המדינה. במאי 2021 הממשלה דיווחה לפרלמנט שמאז כניסתו של מקרון לתפקיד ב-2017 הוא שינה כ-87% ממנהלי האגפים, במטרה שיהיו "נאמנים" למדיניות הממשלה. הוא בין השאר הואשם על-ידי מבקריו שהוא מאמץ בצרפת את ה-spoils system האמריקאית ומעבירים את שירות המדינה פוליטיזציה. לפי מאמר בספר Civil Service Systems in Western Europe מ-2016, ישנה מגמה גוברת של החלפת הפקידים הבכירים עם חילופי שלטון. המאמר גם מציין שזה השלטון המקומי בו ממש יש שימוש ב-spoils system.

סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2011 מראה שבצרפת בעשור הראשון של שנות האלפיים נעשו בצרפת 700 מינויים פוליטיים ובגרמניה 160 - רחוק מאלפי מינויים כפי שטען ברקת. הסקירה, עם זאת, מראה שברחבי העולם ישנה מגמה של פוליטיזציה של מינויים בשירות המדינה.

לסיכום, בארה"ב אכן אלפי פקידים מתחלפים עם התחלפות הממשל כחלק ממה שמכונה spoils system. בגרמניה וצרפת יש אפשרות למינויים פוליטיים במשרות בכירות בשירות המדינה, אך הדבר לא תמיד מתבצע בפועל (אם כי יש מגמה של פוליטיזציה במדינות אלו), וכמו כן מדובר רק במאות משרות ולא אלפים. לכן דבריו של ברקת חצי נכונים.