ביטס אוף גולד פנה לבג"ץ נגד האישור שניתן לבנק לאומי לפעול בקריפטו

BITS OF GOLD (ביטס אוף גולד) ואיגוד הביטקוין הישראלי עתרו שלשום (ד') לבג"ץ נגד נגיד בנק ישראל, שאישר לטענתם, בניגוד לחוק, את פעילות בנק לאומי בביטקוין. המנגנון של פעילות בנק לאומי למעשה לא מאפשר ללקוח לרכוש ביטקוין, אלא רק מאפשר לו חשיפה לביטקוין.

● מייסד ביטס אוף גולד משוכנע שהקריפטו עוד יזכה לפריחה מחודשת |ראיון

לפי המודל, הלקוח יכול להפקיד כסף בלאומי, על מנת שלאומי יקנה ביטקוין. אבל הלקוח לא מקבל את הביטקוין אליו ולבצע בו פעולות כמו בכל נכס פיננסי - אם הוא מעוניין לראות בחזרה את כספו, עליו למכור את הביטקוין, ולקבל לידיו שקלים בחזרה.

הטענה הרשמית של ביטס אוף גולד בבג"ץ, שההיתר לפעול בביטקוין שנתן בנק ישראל לבנק לאומי הוא חסר סמכות. לטענתם, סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 ("חוק הבנקאות") קובע רשימה סגורה וספציפית של עיסוקים, אשר רק אותם רשאי לבצע תאגיד בנקאי במסגרת פעילותו השוטפת. כך ממש נכתב בחוק: "לא יעסוק בנק אלא בעיסוקים אלה[...]". מבין העיסוקים השונים שהותרו, סע' 10 על סעיפיו הקטנים, אינו מזכיר עיסוק במסחר במטבעות וירטואליים.

"תכליתו הברורה של סעיף החוק, על פי הפסיקה, היא למנוע מהבנקים להרחיב את עיסוקיהם ו'לפלוש' לתחומי עיסוק אחרים וזאת על מנת להגן על הציבור ולהגביל את כוח השוק העצום שהבנקים בישראל מחזיקים וזאת כתוצאה מאופיו הריכוזי של שוק הבנקאות בישראל והיעדר התחרות הקיים בו. לצד האפשרות להרחיב את תחומי העיסוק של הבנקים באמצעות חקיקה ראשית ותיקון סע' 10 לחוק הבנקאות, קבע המחוקק אפשרות נוספת והיא 'הרחבת עיסוקים של תאגידים בנקאיים' על ידי נגיד בנק ישראל וזאת בסע' 25 לחוק הבנקאות אך זאת בכפוף לתנאים שנקבעו בו... בנק ישראל שאישר, בניגוד לחוק, לבנק לאומי לאפשר רכישת ביטקוין מבלי האפשרות למשוך אותו לא פעל גם לפי תנאים אלו", כך לפי הבג"ץ.

"בנק ישראל החליט לאפשר לבנק לאומי להציע מוצר ביטקוין נחות"

למעשה, הבעיה העיקרית של ביטס אוף גולד, ברוקר הקריפטו הישראלי שקיבל רישיון מהממונה על שוק ההון לפעול בקריפטו, נעוצה בשני הכובעים של לאומי: מצד אחד הוא מאפשר ללקוחותיו גרסה מסורסת של חשיפה לקריפטו - ללא יכולת לבצע בקריפטו פעילות פיננסית, ומהצד השני, לטענתם, הוא מערים קשיים על לקוחות שכן מבצעים פעילות מלאה בקריפטו דרך ברוקרים אחרים, ומעוניינים להכניס את הכסף לבנק.

"לצערנו, בנק ישראל החליט, בניגוד לחוק הבנקאות המגביל את תחומי העיסוק של הבנקים, לאפשר לבנק לאומי, להציע מוצר ביטקוין נחות, שייפגע בציבור הישראלי, וייפגע בתעשייה שנמצאת בשלביה הראשונים והמתפתחים. התוצאה תהיה בסופו של דבר צרכנים השבויים בידי המונופול הבנקאי, עם מוצר ביטקוין נחות, ללא החדשנות הפיננסית שהמטבעות הדיגיטליים מציעים ובמחירים גבוהים ולא תחרותיים, כפי שאנו רואים במגזרי פעילות אחרים", מציינים בביטס אוף גולד ובאיגוד חברות הקריפטו.

"חשוב להדגיש, בנק לאומי מציע לציבור לקנות ביטקוין נחות תוך שלילת כל המאפיינים הייחודיים שלו - מטבע דיגיטלי מבוזר שכל תכליתו היא האפשרות להחזיק אותו בעצמך, ולעשות בו שימוש ללא תלות בגופים גדולים וריכוזיים. בנק לאומי רוצה למנוע מהלקוחות להעביר את הביטקוין לארנקם, ולמנוע מהם את היכולת לעשות בו שימוש. היות ולאומי ירשה אך ורק לקנות ממנו ולמכור לו, זה יפגע בתעשייה בצורה אנושה, ימנע את התפתחות התחום בארץ, ובעיקר ייפגע במאות אלפי מחזיקי המטבעות הדיגיטליים בארץ", מסביר יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד. "הצעד של לאומי, לא רק שמנוגד לחוק הבנקאות, הוא גם הכל חוץ מפיתוח תחרות בשוק- זהו צעד המאפשר שימוש בכוח המונופוליסטי של הבנקים בכדי לכלוא את הצרכנים בתוך המערכת הסגורה של הבנק, ולמנוע תחרות בשוק החופשי.

העתירה הוגשה על ידי עורכי הדין שאול ציוני, רעות זייטלבך וחן נאמן ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, דיון בעתירה נקבע להמשך החודש.