בסוף השבוע נרשמה אופטימיות זהירה בשווקים - המדדים בוול סטריט סגרו בעליות נאות, ומדד הדולר בעולם רשם ירידה חדה של כמעט 2%. ברקע, האכזבה של השווקים מהדברים של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול יומיים קודם לכן ודוח תעסוקה שמצביע על כלכלה חזקה שתומכת בעוד העלאות ריבית.
● מה יעשה הפד בהחלטה הבאה? זו בכלל לא השאלה החשובה | פרשנות
● האינדיקטור האמריקאי למיתון מופיע בישראל, ולא בטוח שזה סימן רע | ניתוח
אז מה קרה שהקפיץ את השווקים? קיימים מספר הסברים, אך קשה למצוא בהם תשובה ברורה וחד-משמעית, בטח לא כזו שמבשרת על מגמה.
נתחיל עם נתוני התעסוקה של שוק העבודה האמריקאי שפורסמו ביום שישי. על פניו נראה כי מדובר בדוח חזק, אך הוא כולל גם מספר אינדיקטורים להתקררות קלה. מצד אחד, תוספת המשרות הייתה גבוהה מהצפי משמעותית - באוקטובר נוספו 261 אלף משרות, כשהציפיות עמדו על 195 אלף. מצד שני, שיעור האבטלה עלה מ-3.5% ל-3.7%, וקצב הגידול בשכר הממוצע ירד מעט אף הוא.
לאחר פרסום הדוח, החוזים בוול סטריט תמחרו ריבית ממוצעת של 5.25% ביוני 2023, עלייה משמעותית בהשוואה למצב כיום שבו הריבית עומדת על 3.75%-4%. נתונים מסוג זה בעבר הלא רחוק דחפו את וול סטריט לירידות חדות ואת הדולר כלפי מעלה. הפעם יום המסחר נגמר בעליות חדות במדדים ובירידה היומית החדה ביותר (1.9%) של מדד הדולר מאז שנת 2020. עם זאת, גם אחרי הירידה הנוכחית, מתחילת השנה טיפס המטבע האמריקאי ביותר מ-15%.
הסבר אפשרי לשינוי הכיוון בשווקים נעוץ במה שהתרחש במזרח. ספקולציות על כך שסין מתכוונת לנטוש את מדיניות ה"אפס קורונה" הנוקשה שלה, שכוללת סגרים והגבלות תנועה חמורות, התפשטו והובילו לראלי בבורסת הונג קונג, כשהמניות הסיניות הובילו את העליות. לצד זאת, הדולר האמריקאי נחלש מול היואן הסיני, ומחירי הנפט זינקו ב-5%, והנחושת ביותר מ-7%. בהמשך היום מניות הטכנולוגיה הסיניות זינקו גם בניו יורק, בהן עליבאבא, ג'יי.די.קום ובאידו. דיווחים נוספים דיברו על הקלה במדיניות הטיסות הנכנסות לסין, מה שהיטיב עם מניות חברות התעופה.
אלא שמדובר היה בספקולציות בלבד. "אין לנו שום כוונה לעשות את זה", הבהירו במשרד הבריאות של סין מאוחר יותר. בניגוד לרוב העולם, סין ממשיכה לדבוק במדיניות ה"אפס קורונה" ומשלמת על כך מחיר כלכלי כבד. הצמיחה במדינה הסתכמה ב-3% בתוך שנה - הרבה מתחת לתחזיות - וכלכלנים רבים צופים כי התחזיות העתידיות ייחתכו ככל שההגבלות יימשכו.
כעת נותר לחכות ולראות איך יגיבו השווקים בפתיחת המסחר לעובדה שסין לא משנה כיוון. דרמה נוספת עשויה להתרחש ביום חמישי, כאשר יפורסמו בארה"ב נתוני האינפלציה לחודש אוקטובר. התחזיות הן שמדד המחירים לצרכן עלה ב-0.7%, כך שקצב האינפלציה השנתי בארה"ב יתמתן ל-8% אחרי מדידה של 8.2% בספטמבר. מדד הליבה, שלא כולל את מחירי האנרגיה והמזון, צפוי לרשום עלייה של 0.5%, כך שהקצב השנתי יירד ל-6.5%, בהשוואה ל-6.6% בספטמבר.
"השקל יישאר חזק - אבל פחות מהשיא"
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיה בבנק לאומי, מעריך כי הדולר ישמור על חוזקו בתקופה הקרובה, כל עוד השווקים סובלים מגורמים רבים של אי-ודאות. "החלטת הריבית של הבנק המרכזי בארה"ב ונתוני התעסוקה החזקים מלמדים על כלכלה שיכולה להכיל עוד העלאות ריבית במטרה למתן את האינפלציה. פאוול אמר בצורה מאוד ברורה שהפיבוט - שינוי כיוון במדיניות והורדת ריבית - לא על השולחן", הוא אומר.
לוי מוסיף כי המסר של פאוול היה שהריבית תמשיך לעלות, אומנם בקצב איטי יותר, אבל עד שהאינפלציה תחזור ליעד לא צפויה התרופפות במדיניות. "זה שינוי משמעותי ביחס למה שבשווקים ציפו בחודשים האחרונים. שם ציפו לפיבוט בשנה הבאה", הוא אומר.
ביחס לדולר, בלאומי מעריכים כי הוא ישמור על כוחו: "הדולר הוא מטבע שהריבית בו עולה, עם כלכלה חזקה ויציבה מאחוריו. זה מהווה מפלט למשקיעים בכל העולם. אנחנו רואים כלכלות כמו בריטניה או אירופה, שם השלכות המהלכים של הבנקים המרכזיים על הכלכלה הן הרבה יותר קשות".
ומה לגבי השקל? לוי מסביר כי הוא עדיין נחשב למטבע חזק, אך "הסיבות שהוא ימשיך להתחזק מכאן מוגבלות מכל מיני סיבות". הוא מציין בין היתר את העובדה שבנק ישראל מתחיל לרמוז על התמתנות בקצב העלאות הריבית. ההערכות הן שאם האינפלציה תאפשר זאת, הריבית פה תעצור סביב 3.5%, אך התחזית הזו בהחלט עשויה להשתנות כלפי מעלה. להערכת אגף הכלכלה בלאומי, הריבית בישראל תגיע לרמה של 3.5%-4%, ושער הדולר-שקל הממוצע יעמוד בשנה הקרובה בטווח של 3.45-3.65.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.