אודות המשקיע האינטליגנט
הטור שבועי של 'המשקיע האינטליגנט' מאת ג'ייסון צוויג, מתפרסם ב־Wall Street Journal מזה כעשור ומתפרסם בגלובס באופן בלעדי. לדברי צוויג: "המטרה שלי היא לסייע לכם להבחין בין העצה הטובה לבין זו שרק נשמעת טוב"
אודות ג'ייסון צוויג
מבכירי העיתונאים של The Wall Street Journal. מחברו של הספר "הכסף שלך והמוח שלך: איך מדעי המוח יכולים לסייע לכם להיות עשירים", והעורך של הגרסה המעודכנת של רב־המכר "המשקיע הנבון", שהוגדר על ידי וורן באפט כ"ספר ההשקעות הטוב ביותר שנכתב אי־פעם"
מניות ואיגרות חוב התמוטטו שוב השבוע בארה"ב, ונראה שהאינפלציה בלתי ניתנת לעצירה. אולי הגיע הזמן להעסיק יועץ פיננסי. במשך שנים אנשים כמוני אומרים לכם שיועצים חייבים לספק על עצמם גילויים הרבה יותר גדולים מברוקרים, כך שתוכלו לקבל החלטות לגבי השירותים וההגינות שלהם על סמך מידע טוב יותר.
אך כפי שגיליתי למרבה הזעזוע בשבועות האחרונים, יועצים פיננסיים מחויבים לעתים לגלות פחות מברוקרים - ומה שהם לא אומרים יכול לפגוע בכם. כך למשל Vantage Consulting Group, חברת ייעוץ להשקעות מווירג'יניה, המנהלת יותר מ-2 מיליארד דולר בנכסים.
כמו כל היועצים הפיננסיים הרשומים אצל ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית), גם Vantage צריכה לספק ללקוחות טופס גילוי נאות סטנדרטי, המכונה חוברת ADV. בחוברת האחרונה, שהוגשה ב-31 במרץ, כתוב כי ל־Vantage ולהנהלתה "אין אירועים משמעתיים ראויים לדיווח לפרט עליהם".
בשום מקום בחוברת לא יאמרו לכם ש־Vantage נתבעה על 4 מיליון דולר באפריל 2021 בתביעה אזרחית עם טענות למרמה ומצג שווא, לאחר שקרנות פרטיות שהמליצה עליהן ללקוחותיה הפסידו מיליוני דולרים.
Vantage לא הגיבה לבקשת תגובה. דיווחיה לבית המשפט מכחישים כל התנהגות פסולה במקרה הזה, שעדיין נידון וייתכן שיסתיים בהסדר.
אם היא הייתה ברוקר היא הייתה צריכה לדווח
אם Vantage הייתה חברת ברוקרים, הייתה נדרשת לדווח על כך שנתבעה ב־BrokerCheck, אתר המנוהל על ידי הרשות הרגולטורית של התעשייה הפיננסית (Finra), גוף רגולציה עצמית שמפעילה וול סטריט. בגלל שהיא רשומה כחברת ייעוץ להשקעות, Vantage לא צריכה לספק גילויים לגבי התביעה בחוברת ה-ADV שלה. ה-SEC לא מכריחה יועצים לספק גילויים על כל התביעות האזרחיות.
רפורמות רגולטוריות מהעת האחרונה טשטשו את הקו בין ברוקרים ויועצים. מה עוד, שחלק מהיועצים נרשמים ב-Finra, ובעקבות זה צריכים לפרסם גילויים ב-BrokerCheck. אבל רבים אינם רשומים ב-Finra - ולפיכך פועלים על בסיס עקרון האמון.
בכל הנוגע לגילויי ADV, על פי ה-SEC, זו אחריות היועצים עצמם לקבוע אם אירועים כמו תביעות אזרחיות, תלונות של לקוחות ומקרי בוררות מהווים חומר "הנוגע" ללקוחות, וצריך ליידעם עליהם.
מריה פרנבך, פנסיונרית בת 69, טוענת שהיועצים שלה ב-Pinnacle Associates, חברה מניו יורק, יישמו אסטרטגיית אופציות במניות נגד רצונה - וגרמו לה למכור פוזיציה שהייתה לה במשך עשרות שנים במניות אפל, כדי לממן יותר מ-400 אלף דולר של הפסדים על האופציות.
באוגוסט הורתה ועדת בוררות של Finra ל-Pinnacle לשלם לפרנבך 825 אלף דולר דמי נזיקין ופיצוי כספי. בהצלחה עם הניסיון ללמוד משהו על כל זה בחוברת של Pinnacle: במסמך כתוב שהחברה "לא הייתה נתונה לכל אירוע חוקי או משמעתי המצריך גילויים בעניין זה".
בהצהרתה אמרה Pinnacle שהפיצוי שהוכרחה לשלם במסגרת הבוררות, ולא כלל סכום ענישה, היה הראשון שהחברה נאלצת לשלם בהיסטוריה של קרוב ל־40 שנה וש"Pinnacle סיפקה גילויים על הנושא בהתאם לרגולציה הרלוונטית".
בספטמבר, בעוד סוג של גילוי לרגולטור, הנקרא טופס CRS, ענתה החברה "כן" על השאלה "האם לכם או לאנשי במקצוע הפיננסיים שלכם היסטוריה משפטית או משמעתית?" החברה לא תיקנה את חוברת ADV באופן תואם.
איך קרה שגילויים של חברות ייעוץ הפכו לתחום כל כך לא מסודר? רגולטורים התייחסו לברוקרים לרוב כאנשי מכירות, בעוד שמערכת היחסים בין יועצים ולקוחותיהם בנויה על אמון. הדבר יצר הנחה שהיועצים יעשו את הדבר הנכון. אבל בגלל שיועצים לא חייבים לספק גילויים על תלונות של לקוחות, תביעות אזרחיות או מקרי בוררות, לא ניתן לדעת כמה מדויקת ההנחה הזו.
רגולטורים מניחים שמדובר ביחסי אמון
ביקשתי מחברת הייעוץ Aite-Novarica לדעת מי הן חברות הייעוץ הגדולות ביותר שהיועצים שלהן משרתים בעיקר משקיעים פרטיים. מתוך 25 החברות המובילות לפי נכסים, 20 אומרות בגילויים שלהן שאין להם שום אירועים משפטיים או משמעתיים לדווח עליהם. זהו רקורד נקי באופן מרשים לחברות שבאופן קולקטיבי מעסיקות כמעט 4,100 אנשים בתפקידי ייעוץ ומנהלות כ־900 מיליארד דולר.
ייתכן שמעולם אף אחד מ-318 אלף הלקוחות האינדיבידואליים לא התלונן, תבע או ביקש בוררות נגד החברות האלה. ואולי מאות לקוחות כן עשו זאת. בהתחשב בפרצות הקיימות ברגולציה הקיימת, אי אפשר לדעת.
איפה ה-SEC? הרשות אמרה שבכוונתה ללמוד את השימוש בסעיפי בוררות בחוזים בין יועצים והלקוחות, כדי "לעזור לזהות נושאים בעייתיים המשפיעים על הרוכשים שירותי ייעוץ". כן נמסר כי הרשות בודקת דרישות גילוי כמו טופסי ADV באופן מתמשך, כדי לוודא שהמידע שהם מכילים הוא מספיק.
מה שלמדתי משכנע אותי שאתם צריכים להוסיף את השאלות האלה לרשימה כשאתם מראיינים יועץ פיננסי: האם לקוחות הגישו תלונות בכתב או בקשות בוררות נגדכם או נגד החברה שלכם? האם החברה שלכם נתבעה על ידי הלקוחות? כך יוכל הציבור להבחין בין יועצים עם רקורד מושלם ואלה המתחבאים מאחורי מלים נכלוליות, כמו "שום דבר הנוגע לעניין שיש לדווח עליו".
3 כללים והמלצות להשקעה
1. חברות ייעוץ פיננסי לא חייבות לספק גילויים על תלונות של לקוחות, תביעות אזרחיות או מקרי בוררות
2. לפי ה-SEC זו אחריות היועצים עצמם לקבוע אם אירועים כמו תביעות, תלונות ומקרי בוררות נוגעים ללקוחות, וצריך ליידעם עליהם
3. כשמראיינים יועץ פיננסי כדאי לשאול האם לקוחות הגישו תלונות או בקשות בוררות נגדו, והאם החברה שלו נתבעה על ידי הלקוחות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.