ארבע חברות מזון על סף קריסה, וזאת עלולה להיות רק ההתחלה

לא פחות מארבע חברות הפועלות בענף המזון פנו בשבועיים האחרונים לבית המשפט בבקשות להגנה מפני נושיהן עם חובות מצטברים בהיקף של כרבע מיליארד שקל, עיקרם למערכת הבנקאית. הארבע הן רשתות המסעדות "עד העצם" ו"רק בשר", מפעל ייצור ויצוא הטחינה "הנסיך" ויבואנית מוצרי הבשר והדגים הוותיקה חיים פסקוביץ.

● פיצה מקפיצה, מעדן הגולן ומק צ'יקן: מה עומד מאחורי השתלטות הנוסטלגיה על ענף המזון
● המיליארדר שרוצה להשתלט על רשת שופרסל חושף את התוכניות | ראיון
● גל הפיטורים הענק של פייסבוק צפוי להגיע גם לישראל. איך הוא ייראה?

למרות שמדובר בחברות הפועלות בסגמנטים שונים של ענף המזון, נראה כי יש מן המשותף בין המקרים: כל הארבע תלו את מקור הקשיים שאליהם נקלעו בהשפעות מגפת הקורונה. האם מדובר בתחילתה של מגמה?

"כל התחלואים צפים"

לדברי עו"ד דנית רימון, שותפה במחלקת חדלות פירעון והסדרי חוב במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, גל הקריסות בענף הוא תוצאה של השפעות ארוכות-הטווח של הקורונה. "למעשה מה שאנחנו רואים עכשיו זה 'ריקושטים' שצפינו שיגיעו. בעיצומו של המשבר כולם היו עסוקים בהישרדות, חברות נטלו אשראי קצר-טווח, לעתים יקרים, רק על-מנת לשרוד עוד קצת".

 עו''ד דנית רימון / צילום: תומר יעקובסון

לדבריה, "היה סיוע מהמדינה שגם סייע לחברות להמשיך להתגלגל, אולי בנקים היו גם יותר 'נדיבים' ורצו להימנע ממבול של קריסת חברות, אבל פתאום כל התחלואים צפים ועולים. העלאות הריבית הביאו לעלייה דרסטית בהוצאות המימון, ומחסור בכוח-אדם יחד עם עליית מחירי התשומות הביאו לעלייה בהוצאות וקשיים תזרימיים".

  

בעוד חלק מהמומחים מסבירים כי הקריסות קשורות בהעלאות הריבית שהזניקו את הוצאות המימון, יש מי שאומרים את ההפך. עו"ד אורי גאון ממשרד ב. לוינבוק, המייצג בנקים בהליכי חדלות פירעון, מסביר כי "האימפקט של העלאות הריבית עוד לא יכול להיות מורגש. זה מוקדם מדי".

לדבריו, הסיבות נעוצות במקום דומה, אך שונה. "בתקופת הקורונה הבנקים שחררו כספים, האריכו הלוואות ולא העמידו חובות בפיגור לפירעון מיידי. חברות שנקלעו אז לקשיים המשיכו להתגלגל עד שכעת הן לא יכולות להתגלגל יותר".

לדבריו, "בענף המזון שולי הרווח מאוד נמוכים. החברות רשמו התייקרויות בצד העלויות שלהן, כולל באשראי שהעסק צריך כדי להתגלגל. ברגע שמגדילים את המימון, הריביות אוכלות את הרווח, וכשהעסק עם שולי רווח נמוכים, לא נדרש הרבה כדי להעביר את החברה למצב של חדלות פירעון".

המלכוד של ענף המזון

לחלק מחברות בתחום המזון יש אתגרים נוספים. איל ליאור, מנכ"ל חברת המימון החוץ-בנקאי פנינסולה, מסביר כי "ככלל, תחום המזון נמצא בצומת מאוד 'טריקי'. לחלק מהחברות בתחום קשה להעלות את המחירים, בשל הלחץ הציבורי עליהן, בעוד שהעלויות שלהן מזנקות".

 מסעדת עד העצם / צילום: איל יצהר

לדברי ליאור, גם עליית הריבית בתקופה האחרונה משפיעה לשלילה על החברות, אבל לא רק היא. גם לחצי שכר במשק משחקים תפקיד. "כיום עדיין חסרים המון עובדים בשוק, ועלויות השכר מאוד התייקרו. כמו כן, לחלק מהשחקנים שהוזכרו היו בעיות עוד לפני הקורונה", הוא אומר.

ליאור מוסיף כי ענף המזון אינו מקשה אחידה. לדבריו, "במהלך הקורונה היו עסקים שנהנו מביקוש גובר וכאלה שהיו סגורים ונסמכו על מענקים והלוואות גישור כדי להחזיק את הראש מעל המים. בתחום המסעדנות אני מעריך שהמקרים שקרו לאחרונה הם נקודתיים, משום שהמסעדות יודעות בדרך-כלל להעלות מחירים. בכלל, מי שיידע לגשר (בין הריביות המטפסות להתייקרויות, ח"ש ונ"ש) - אני לא חושב שתהיה לו קטסטרופה".

העלאות הריבית משפיעות לדברי ליאור על עסקים במינוף גבוה. "עבור חלק מהחברות האלה נוצר גל של עליות חדות במבנה העלויות שלהן. אני מעריך שעם פרסום התוצאות לרבעון השלישי בשוק ההון, נראה גם התייקרויות בהוצאות המימון בקרב כלל החברות. בעולם העסקי צריכים לדעת להתמודד עם אתגרי התאמת מחירי המוצרים והשירותים לסל העלויות. זה הרבה יותר קשה, משום שבעוד שהעסקים לא תמיד יכולים להעלות 'ביום אחד' את המחירים ללקוחות שלהם - ההלוואה שנטלו (בריבית פריים) לרוב כן מתייקרת בבת-אחת עם עליית הריבית במשק".

מאשימות את הקורונה

בניסיון למנוע חדלות פירעון, ארבע החברות ביקשו מבית המשפט לעצור את תביעות הנושים. מבין ארבע החברות שנקלעו לקשיים לאחרונה, זו בעלת החובות הכבדים ביותר היא יצרנית טחינה "הנסיך", שצברה חובות בהיקף של 140 מיליון שקל. קבוצת הנסיך, מיצרנית הטחינה הגדולות בישראל שפועלת גם בארה"ב ובאירופה, ביקשה מבית המשפט לאפשר לה לערוך הסדר חוב כדי לא לפגוע בפעילותה העסקית.

באשר ליבואנית מוצרי הדגים והבשר קפואים חיים פסקוביץ ובניו, זו פנתה לבית המשפט בבאר שבע, גם כן לצורך עיכוב הליכים וגיבוש הסדר חוב, לאחר שצברה חוב של כ-76 מיליון שקל. מדובר בעסק משפחתי המתמחה ביבוא ובשיווק מוצרי מזון. החברות פועלות כמקשה אחת ברמה התפעולית וברמת נטילת האשראי.

לפי פסקוביץ, בשנת 2020 נרשמו ירידות בהכנסות והפסד בשורה התחתונה בסך של כ-14 מיליון שקל. בעלי המניות הזרימו מיליוני שקלים במזומן וכבטוחות לחברות, אך זה לא הספיק.

במכתב לבית המשפט כתבה החברה כי "הירידה החדה בהכנסות החברות, לצד העובדה כי היה להן חוב פיננסי גבוה אשר תוחזק למרות הירידה בתוצאות הכספיות, הביאו את החברות לכך שכיום הן מצויות במשבר תזרימי חריף". עוד נכתב כי נגד החברות החלו להינקט הליכים משפטיים, וכי "הבנקים המממנים הפסיקו להעמיד אשראי חדש לטובת הון חוזר נדרש, ופעלו לצמצום מסגרות אשראי".

עם חובות בהיקפים קטנים יותר משמעותית, פנו להגנת בית המשפט שתי רשתות מסעדות בשר התולות אף הן את הקשיים שלהן במשבר הקורונה. הגדולה יותר ביניהן היא רשת המסעדות "עד העצם אקספרס" שבשליטת עזרא ואפי שמש ויוסי בכר. הרשת ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב צו הקפאת הליכים זמני לאחר שנקלעה לחובות בהיקף של 18 מיליון שקל. לדברי הרשת, המונה תשעה סניפים, היא השקיעה מיליוני שקלים שמומנו מהלוואות והיא מתקשה לעמוד בהחזר.

 מסעדת רק בשר / צילום: כדיה לוי

קדמה לה בפנייה, לבית המשפט בחיפה, רשת מסעדות "רק בשר", המפעילה שלושה סניפים, שנקלעה לחובות של כ-10 מיליון שקל ומבקשת צו הקפאת הליכים לצורך שיקומה.

תחילתה של מגמה?

עו"ד רימון מסבירה כי תיקון לחוק שנועד לסייע לעסקים שנפגעו בקורונה, מוביל כעת חברות (דוגמת הנסיך ופסקוביץ נ"ש) לפנות לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון: "התיקון מאפשר לבעלי חברות בקשיים לפנות לבית משפט, בשלב מוקדם, בלי החשש שהם יאבדו שליטה בחברה, שכן במסגרתו לא ממונה נאמן אשר כל סמכויות הניהול וקבלת ההחלטות עוברות אליו, אלא אלה נשארות בידיי ההנהלה הקיימת". רימון מוסיפה כי חברות רבות רואות בסעיף הזה הזדמנות לקבל פסק-זמן על-מנת לארגן את החובות מחדש ולמצוא משקיע.

אז האם מדובר במקרים נקודתיים של חברות חלשות או חלק ממגמה שעלולה להתרחב? מנכ"ל מכלול מימון, אורי פז, שעוסקת באשראי חוץ-בנקאי לתחום הנדל"ן והחוב המורכב, סבור כי שני תחומי המזון והמסעדנות הם ענפים בסיכון גבוה יחסית. לדבריו, "התחומים מתאפיינים ככאלה שבהם שולי הרווח נמוכים יחסית. כך שברגע שגם סביבת הריבית עולה במשק, נוצרת משקולת כבדה יותר על הוצאות המימון של החברות בתחום הזה. החברות בענפים האלה הן בדרך-כלל ממונפות, ואם אין להן פיצוי ממקור אחר על עלויות המימון המטפסות, הן נפגעות. זו פגיעה שעשויה לקרות בענפים עם שולי רווח נמוכים יחסית".

עד כמה יש כאן סכנה להתרחבות לגל בתחומים אחרים? "קשה עדיין להגיד עד כמה זה יתרחב. משום שיש חברות שהתכוננו היטב למצב הזה (גייסו חוב במחירים זולים מבעוד מועד. ח"ז ונ"ש). ככלל, ככל שהחברות פועלות יותר בתחומים שקרובים לסחורות (קומודיטיס), לרבות סחר, מסעדנות, ענפי המזון ולמעשה ענפים עם שולי רווח נקי מאוד נמוכים - הסכנה שם גוברת".