המוסדיים כבר פחות מתלהבים מחברות ללא גרעין שליטה, ושופרסל היא רק דוגמה

בשנים האחרונות קנה לו המודל של חברה ללא גרעין שליטה אחיזה בשוק ההון המקומי. הכוונה לחברה שרוב מניותיה מפוזרות בקרב הגופים המוסדיים הגדולים והיא מונהגת בידי מנהליה הבכירים, שהופכים במודל זה לסוג של בעלי הבית - "כמו באמריקה".

● המיליארדר שרוצה להשתלט על רשת שופרסל חושף את התוכניות | ראיון
● קנס על "סיבוב מהיר": עסקת שופרסל מתקדמת עם סעיף לא שגרתי | בלעדי
● זו המניה שהמוסדיים הכי אוהבים, ומי הפסיד הכי הרבה על השקעה בוול סטריט? 

פירוק פירמידות שליטה על־ידי חוק הריכוזיות, קריסתן של חברות החזקה ממונפות, והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הגדילו משמעותית את מספרן של חברות ציבוריות גדולות בישראל המתנהלות ללא בעל שליטה, בהן חברת הדלק והאנרגיה פז, קבוצת הנדל"ן המניב מבנה, חברת האנרגיה הירוקה אנלייט, רשת המזון שופרסל, וגופים פיננסיים ככלל ביטוח, ישראכרט ובנק לאומי.

  

הציפייה ממנהלי החברות הללו הייתה כי יפעלו באופן מקצועי עבור כלל בעלי המניות, ללא תופעות המאפיינות לעיתים חברות בעלות גרעין שליטה דוגמת עסקאות בעלי עניין, מינוי מקורבים לפקידים בכירים, תשלומי שכר נדיבים למנכ"לים העושים את רצון הבעלים. מכל אלה ביקשו המוסדיים להתרחק, ולייצר במקומם סביבת עבודה שקטה ועניינית יותר.

בכנס שערך גלובס לפני כשנתיים הבהירה גת מגידו, אז מנהלת ההשקעות הראשית של בית ההשקעות פסגות, כי "בארה"ב רוב החברות מתנהלות ללא גרעין שליטה, וכוחות השוק יודעים לטפל בכך. אנחנו יבואנים של גישה האקטיביסטית שהיא הרבה פעמים מראה עבור החברות, שיבינו מה המוסדיים מצפים מהם".

חמישה מוסדיים במגעים מתקדמים למכירת נתח

אלא שכעת נראה כי ההתלהבות של הגופים המוסדיים מחברות המתנהלות ללא גרעין שליטה שככה, או לפחות פוחתת בכל הקשור לאחת מ"נושאות הדגל" המקומיות של מודל זה - רשת שופרסל .

בימים אלה מנהלים שורה של גופים מוסדיים מגעים קדחתניים שעשויים להביא, ייתכן שכבר בשבוע הקרוב, למכירת נתח משמעותי מהחזקותיהם לידי איש העסקים אהרון פרנקל ממנו הם מצפים כי יהפוך לבעל מניות דומיננטי. זאת, לאחר שמניית שופרסל רשמה מתחילת השנה ירידה של 5% על רקע שורה של טלטלות בהנהלת החברה והתחרות הגוברת בענף קמעונות המזון.

"החברה לא מתפקדת ללא בעל שליטה"

המגעים, שנמצאת בשלבים מתקדמים (נכון ליום שני בצהריים) אמורים להוביל לכך שחמישה מתוך ששת הגופים המוסדיים המחזיקים סה"כ בכ־60% ממניות שופרסל (אלטשולר שחם, מנורה, כלל ביטוח, הפניקס והראל ביטוח) ימכרו לפרנקל כ־10% מהמניות תמורת כ־650 מיליון שקל, במחיר של 25 שקל למניה - הדומה למחיר השוק של המניה לאחר שזינקה בימים האחרונים נוכח פרסום המגעים.

בנוסף, תוקנה לפרנקל אופציה שתאפשר לו להגדיל את החזקתו לכ־15% ואולי אף יותר מהמניות לפי מחיר גבוה יותר. לפחות גוף מוסדי אחד שמחזיק במניות שופרסל, מגדל ביטוח, החליט שלא להשתלב במהלך, שכן המחיר המוצע למניה בעסקה נמוך מדי לטעמו.

  

מדוע המוסדיים משנים כיוון? נראה כי אם בעבר, קיוו הללו שהנהלת שופרסל, המונהגת כיום בידי היו"ר הדומיננטי איציק אברכהן ידעו לנווט את החברה, בזמן שהמוסדיים ייהנו מהשבחת הערך, כעת הם רוצים "משקיע דומיננטי" מעל ההנהלה. גורם שלוקח סיכון בהשקעה ושיהיה לו אינטרס לפקח מקרוב על הפעילות השוטפת.

גורם בגוף מוסדי המושקע בשופרסל טוען כי "ראינו שהחברה לא מתפקדת כמו שצריך ללא בעל שליטה. יכול להיות שהשוק הישראלי עוד לא מוכן למתכונת הזאת. מה שברור, ככה זה לא יכול להימשך."

גורם מוסדי אחר מדגיש כי "אנחנו רוצים לתת 'קונטרה' לאברכהן. אנחנו רואים מגמה שבה רבות מהחברות המתנהלות ללא גרעין שליטה פשוט לא מתפקדות מספיק טוב ואני חושב שמהלך של הכנסת משקיע דומיננטי נועד כדי ליצור איזון מסוים".

לדברי אותו גורם, "נכון שהמוסדיים תמכו במינוי אברכהן ליו"ר, אבל זה היה יותר בבחינת הרע במיעוטו. אמרנו: יש פה מישהו שמכיר את החברה, עדיף לקחת אותו. אבל אנחנו רואים שלמרות זאת העניינים לא עובדים שם כמו שצריך, ונראה לנו שאם יהיה בעל שליטה 'Hands On' שיאזן את העניינים, זה יהיה טוב לחברה".

גורם מוסדי שלישי מסביר כי "יש הבדל בין גופים מוסדיים שמחזיקים בין 10% ל־12% כל אחד ממניות חברה כמו שופרסל, לגורם עסקי בודד שמחזיק בנתח דומה או אף גדול מעט מזה. המוסדיים הם משקיעים פיננסיים בהגדרתם, הם יכולים בעיקר להמליץ על מינוי דירקטור ולהשמיע קולם בהצבעה על מדיניות התגמול. "המטרה היא להביא מישהו כמו פרנקל שישים הרבה כסף, יעשה הכול כדי ששופרסל תרוויח ויוודא שדברים מתבצעים. כבר היום יש תוכניות השבחה ליו"ר אברכהן ולהנהלה, אבל צריך לשבת בישיבות ולראות שהדברים אכן מתבצעים. המוסדיים לא יכולים לדחוף, ופרנקל כן".

כמה שנים מתכוון פרנקל להישאר?

כניסתו המסתמנת של פרנקל כבעל מניות גדול לשופרסל מעלה את השאלה, עד כמה יצליחו המוסדיים לרתום אותו להישאר בחברה שנים ארוכות שבהן תשביח השקעתם ברשת. הרקורד של המיליארדר בשוק ההון המקומי אינו מלמד על כך, וכולל שתי השקעות רווחיות מאוד מבחינתו, אך גם קצרות טווח, במניותיהן של יצרנית המל"טים אירונאוטיקס ובעיקר בחברת הנדל"ן המניב גב־ים שממנה יצא עם רווח של כ־1.25 מיליארד שקל.

פרנקל מצידו משדר כי יש לו את היכולת להישאר לתקופה ארוכה. בסוף השבוע האחרון התראיין לגלובס בעניין המימושים המהירים שביצע בעבר ואמר כי אין לו בעיה להחזיק נכסים גם לטווח ארוך: "יש לי נכסים שאני יושב עליהם 20-30 שנה", אמר.

לגלובס נודע כי כדי לוודא שכך אכן המצב, המוסדיים מגבשים כחלק מהסדר מכירת המניות לפרנקל, גם תנאים שייאלצו אותו להתחלק עמם ברווחים במידה ויחליט למכור את מניות שופרסל לאחר זמן קצר לגורם גדול אחר.

בראיון הבהיר פרנקל כי אינו מתכוון להיות מעורב בניהול הרשת ואינו מוטרד ממחאת צרכנים נגד רשתות השיווק המקומיות, על רקע העלייה ביוקר המחיה: "התלונות כלפי הרשתות בהקשר של יוקר המחיה צריכות להיות יותר מאוזנות. יש פה יצרנים, יבואנים ומשווקים. אני מאמין שהדרך הכי טובה לשמור על רמות מחירים מתאימות היא לפתוח את הכול לתחרות. ככל שיפתחו את היבוא ויתנו לכל אחד לעסוק במה שהוא רוצה, יותר טוב".