הסכם הגז בין ישראל ללבנון: חלוקת הרווחים עדיין לא נסגרה

הסכם הגבול הימי עם לבנון אושר בממשלה חמישה ימים לפני הבחירות, מבלי שנחתם הסכם עם חברת טוטאל הצרפתית על הפיצוי לישראל בגין חלקה בשדה הגז הטבעי צידון־קנה, שקו הגבול המוסכם חוצה אותו.

לפי הבטחות הממשלה, הסכם הבסיס היה אמור להיות מסוכם לפני האישור, במטרה להעניק לשרים את המידע המלא בטרם הצבעתם. כפי שמתברר כעת, נציגי משרד האנרגיה והחשב הכללי במשרד האוצר, שמלווה את המשא ומתן, אכן הגיעו להסכם כזה מול טוטאל המחזיקה ב־40% מזכויות הפיתוח בשדה וב־20% נוספים שנמצאים אצלה במשמרת. אולם, השותפה הנוספת בשדה, חברת ENI מאיטליה, שגם לה 40% וזכות וטו, עדיין לא נתנה את הסכמתה.

לגלובס נודע כי חברת טוטאל הצרפתית, השותפה העיקרית בפיתוח השדה, הבטיחה כי תביא את אישור השותפה האיטלקית אך לא עשתה כן לפני ישיבת הממשלה - והאישור לא הגיע עד היום. עם זאת, ההסכם הלא חתום הזה הוצג בפני השרים בהסכמתה של טוטאל. שניים מהשרים אישרו לגלובס כי ההסכם הוצג, אך הם קיבלו את הרושם שמדובר באישור פורמלי בלבד של החברה האיטלקית הנחוץ לחתימה הסופית.

  

"ENI מאוכזבים שנותרו מחוץ לתמונת המו"מ"

גורם בינלאומי בכיר מתחום האנרגיה אומר שסביר כי ENI תיתן את הסכמתה, אך גם ברור כי בחברה לא מרוצים שהם נותרו מחוץ לתמונה - בשל המעורבות העמוקה של נשיא צרפת עמנואל מקרון במו"מ על הסכם הגבול הימי בין ישראל לבין לבנון. "ייתכן ולשם כך יהיה צורך במעורבות מדינית מול ממשלת איטליה, שמחזיקה בשליש מהבעלות על ENI", מעריך הגורם.

מדובר בהסכם הבסיס למתן הפיצויים לישראל מהכנסות ההפקה משדה צידון־קנה, בעקבות העובדה כי 17% משטחו נמצאים במים הכלכליים של ישראל. אולם, קביעת גובה הפיצוי תיגזר מכמות הגז שתימצא בצד הישראלי. החברות המפיקות יציגו ניתוח מפורט של השדה לאחר קידוחי האקספלורציה, ובו חלוקת הכמויות. קביעת נוסחת חישוב המחיר לכמות הגז נדחתה להסכם הסופי, שאמור להיחתם לאחר שיתברר אם יש כמות גז הראויה להפקה.

  

כפי שפורסם בגלובס לפני כשבוע, לפי ההערכות וניתוח הנתונים של הסקר הגיאולוגי במאגר צידון־קנה, השדה יהיה מניב ורווחי - וניתן יהיה להפיק ממנו קרוב ל־100 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים). כלומר, כמעט כפול ממאגר כריש הישראלי שנמצא דרומית אליו, עם הכנסות של מאות מיליארדי דולרים.

משרד האנרגיה: עמדת המיקוח שלנו חזקה

אחת הבעיות האפשריות נובעת מכך שלבנון אינה חלק מההסכם בין ישראל לבין טוטאל, אף שרוב השדה נמצא במים הכלכליים שלה. במו"מ עלה החשש כי לבנון עלולה להעמיד תנאים ודרישות מס או תמלוגים גבוהות מהחברות המפיקות, מה שעשוי להקטין את הנתח הישראלי. במשרד האנרגיה אומרים כי עמדת המיקוח הישראלית חזקה, שכן תחילת ההפקה מצידון־קנה מותנית בהגעה להסכם הפיצויים המפורט בין ישראל לבין טוטאל ו־ENI.

בה בעת, במשרד האנרגיה שכרו את שירותיו של משרד עורכי דין אמריקאי המתמחה בהסכמים כגון זה. העסקתם של האמריקאים נבעה בשל העובדה כי לצורך פירוש הסעיפים הכלכליים של ההסכם נקבע החוק האמריקאי. בתחילה, טוטאל דרשה כי החוק הצרפתי יהיה הקובע, אך ישראל סירבה לכך.