האם החרדים משלמים מסים באופן יחסי כמו הממוצע באוכלוסייה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יצחק גודקנופף
מפלגה: יהדות התורה
תאריך: 5.11.22
ציטוט: "אתה תתפלא לראות שהמיסים מהציבור החרדי, יחסי, הוא לא פחות ממוצע מהציבור…"
ציון: לא נכון

חבר הכנסת הטרי יצחק גולדקנופף, שנכנס לתפקידו בהוראת האדמו"ר מגור והחליף את יעקב ליצמן, כבר מתראיין לתקשורת כיו"ר יהדות התורה החדש ומציג את עמדתה של סיעתו לקראת הקמת הממשלה החדשה, שבסבירות גבוהה היא תהיה חברה בה. כך התראיין בשבת האחרונה גולדקנופף לבן כספית ועמית סגל בתכנית "פגוש את העיתונות" בקשת 12 ואמר שכל מה שהם רוצים בו זה לשמור על הסטטוס קוו ולייצר שוויון בין החרדים לשאר החברה. בתגובה לאמירתו: "אנחנו רוצים להיות אותו הדבר כמו כולם", שאל אותו כספית: "אבל מה עם השוויון בגיוס, במיסים, בכל זה? חלק המיסים של הציבור האחר גבוה הרבה יותר". תשובתו של גולדקנופף הייתה חד-משמעית: "...אתה תתפלא לראות שהמיסים מהציבור החרדי, יחסי, הוא לא פחות ממוצע מהציבור…".

שנתון החברה החרדית בישראל 2021 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתבסס על  נתוני סקר הוצאות משק בית של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) משנת 2018 , סוקר בין היתר את ההכנסה וההוצאה החודשית למשק בית חרדי. לפי הכתוב בשנתון, יו"ר יהדות התורה החדש רחוק מאוד מהמציאות: "ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה - מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות - עומדת בממוצע על כשליש בלבד (34%) מההוצאה של משקי הבית הלא־חרדיים (1524 ש"ח) לעומת 4461 ש"ח". נציין כי לפי אותו שנתון החרדים גם מרוויחים פחות בממוצע. ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי היא 14,745 ש"ח ואילו למשק בית יהודי לא־חרדי היא עומדת על 23,235 ש"ח - 58% יותר. נקודה שאולי תומכת בעקיפין את טענתו של גולדקנופף היא כי בין השנים 2015-2018 עלתה הוצאתו הממוצעת של משק בית חרדי על מיסים ישירים ב-21% לעומת עליה של 16% בשאר האוכלוסייה, כאשר מרבית העליה מגיעה מעלית השכר של גברים ונשים חרדיות באותן השנים.

עד מועד כתיבת בדיקה זו, הלמ"ס פרסמה גם את נתוני סקר הוצאות משק בית משנת 2019. עיבדנו את הנתונים כדי שיתאמו לחישובים שעשו במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מנת לראות אם היחסית נותרו זהים גם בשנה זו. אכן, הממצאים דומים - ההוצאה על מיסים ישירים של משק בית חרדי (תשלומי חובה כפי שפורטו בפסקה הקודמת) עמדה על 31.2% מאותה הוצאה בממוצע בשאר הציבור.

כפי שנכתב במפורש בשנתון החברה החרדית, ההוצאה על מיסים מחושבת רק על מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. לפני שבועיים בלבד העלה תום שדה, חוקר בפורום קהלת וממייסדי עמותת "מדעת", ציוץ בטוויטר בו כתב כי ההוצאה על כלל המיסים, ולא רק על תשלומי החובה, מראה תמונה קצת אחרת. לפיו, הוצאות משק בית חרדי על כלל המיסים עומדות בממוצע על כשמונת אלפים ש"ח בחודש לעומת כ-13 אלף ש"ח במשק בית לא-חרדי, כלומר 60%, כפול ממה שהציג המכון הישראלי לדמוקרטיה, אך עדיין רחוק מדבריו של גולדקנופף. שדה הוסיף תמונה של גרפים המציגים השוואה של ההוצאות על מיסים לפי מגזר ועשירוני הכנסה כשמקור הנתונים הוא עיבוד פורום קהלת לכלכלה לסקרי הוצאות 2016-2018 של הלמ"ס. כלל המיסים כוללים את התשלומים הישירים ובנוסף אליהם גם מיסי הכנסה על יחידים, מע"מ, מס חברות ומע"מ פיננסי, מיסי קנייה ובלו, ארנונה למגורים ארנונה אחרת, מיסי נדל"ן ומכסים.

פנינו לד״ר מלאך, ראש תכנית ״החרדים בישראל״ במכון הישראלי לדמוקרטיה, שערך את שנתון החברה החרדית (יחד עם ד״ר לי כהנר) ושאלנו האם ישנו חישוב או דרך עיבוד של נתוני המיסים שיכולה להביא בקרוב להוצאה ממוצעת זהה בין האוכלוסיה החרדית לכלל הציבור. לדבריו, בכל מקרה התשובה היא לא, בין אם בהסתכלות למשק בית או לנפש (שרק מגדיל את הפער לכ-80% לאור מספר הנפשות הגבוה במשפחה החרדית), תשלומי המיסים בממוצע נמוכים משמעותית בקרב החרדים.

עד מועד פרסום בדיקה זו, לא התקבלה תגובה מטעמו של גולדקנופף, למרות פניות חוזרות של המשרוקית.

לסיכום, על פי שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתבסס על נתוני 2018, משק בית לא-חרדי ומוציא על מיסים המהווים תשלומי חובה כשליש מהם. המספר נשמר גם בנתוני 2019. בבדיקה מקיפה יותר של כלל המיסים שנערכה על ידי חוקרים במכון קהלת, הוצאות משק בית חרדי על מיסים הינן 60% מזה של משק בית לא-חרדי. לכן דבריו של גולדקנופף לא נכונים.