הנתון שמבשר את גל הפיטורים הבא בהייטק: הלקוחות הגדולים מקצצים תקציבי מחשוב

ההייטק הישראלי ניצב בפני איום חדש: הלקוחות העיקריים שלו. ענף מערכות המידע בארגונים עומד בפני התייבשות, כך לפי סקר חדש שנערך בקרב מנהלי מערכות המידע בחברות הגדולות בארה"ב. על פי הסקר, נראה שהנכונות של חברות וארגונים להמשיך ולרכוש מחשבים, שרתים תוכנות, מערכות סייבר ובינה מלאכותית ירדה דרמטית. התופעה מאיימת כבר עכשיו מאיים על התחזיות של ענקיות הטכנולוגיה לשנה הבאה ומובילה לגל פיטורים שני בענף. מדובר בבשורה רעה במיוחד להייטק הישראלי, שרובו נסמך על מכירת מערכות תוכנה וענן לחברות. למעשה, 56% מחברות הסטארטאפ וחברות הצמיחה שגייסו הון בשנה החולפת נמצאים באחד משלושת התחומים הנפגעים: תוכנה ארגונית, סייבר ופינטק.

● השנה הגרועה של צוקרברג: ההתרסקות של פייסבוק ב-4 גרפים 
● המגמה שמדאיגה את תעשיית הביומד: פחות חברות חדשות קמות בישראל

הנתון שמסביר את המשבר

תקציבי המחשוב של חברות הענק צפויים לצמוח בשיעור הנמוך ביותר שנרשם מזה שנים. על פי הסקר מחודש ספטמבר, נראה כי תקציבי ה-IT עומדים לצמוח ב־1.8% בלבד - נתון נמוך שלא נרשם בחמש השנים האחרונות, למעט בחודשי התפרצות הקורונה בראשית 2020. לשם השוואה, תחזית הצמיחה עמדה בין השנים 2016 לתחילת 2020 על שיעור של למעלה מ־3%, ובדרך כלל בטווחים שנעים בין 4% ל־5%. בשל האינפלציה השנתית הגבוהה, אנליסטים מעריכים מדובר בקיצוץ ריאלי בתקציבים בהיקף שעשוי להגיע ל־8%.

הצמצום בתקציבי הרכש מוסבר על ידי הירידה המתמשכת בהכנסות וברווחים, והעמקת התחזיות השליליות בתחום. זאת, בשל המצב הכלכלי העולמי - האינפלציה, התחזקות הדולר, המלחמה באוקראינה ואובדן שווקים גדולים כמו סין. סיבה מרכזית נוספת לתופעה היא הקפאות הגיוסים במשק, או גלי הפיטורים - מהלכים שמצמצמים את הצורך ברכישת מחשבים או רשיונות תוכנה לעובדים חדשים.

  

ענף ההייטק כבר נמצא בעיצומו של גל פיטורים שני, כך לפי אתר Layoffs.fyi. באוקטובר חלה בבת אחת התעוררות במגמת הפיטורים, עם כ־12.4 אלף עובדים שפוטרו בעולם מהענף. בשיא גל הפיטורים הראשון, בחודש יוני, הועזבו 17.7 אלף עובדי הייטק. תופעה דומה נרשמה גם בישראל: מספר המפוטרים בחברות ישראליות חצה את רף אלף העובדים - זרים וישראלים - באוקטובר האחרון.

מי ייפגעו מהמגמה החדשה?

לתקציבי המחשוב (IT) חשיבות רבה לענף ההייטק הישראלי, מאחר שרבות מהחברות בו משווקות מוצרים לארגונים, ולא לצרכנים פרטיים - בכלל זה תוכנות ניהול פיתוח, שיווק ומכירות, מערכות סייבר, שירותי ענן ובינה מלאכותית, שרתים ורשיונות תוכנה. לפיכך, לירידה זו השפעה אפשרית על חברות סייבר כמו צ'קפוינט, פאלו אלטו נטוורקס וסנטינל וואן; חברות המשווקות כלים למנהלים בארגונים כמו מאנדיי וסימילרווב; חברות המייצרות כלים לניהול הפיתוח כמו ג'ייפרוג וקורלוגי'קס; יצרניות מערכות ניהול משאבי אנוש ופיננסים כמו הייבוב ודיל; ומערכות ניהול וידאו וכנסים בארגונים כמו קלטורה וביזאבו.

  

ההאטה בצמיחת תקציבי המחשוב היא בשורה רעה עבור ענקיות הטכנולוגיה וחברות התוכנה (SaaS) - המהווים את החלק הארי של ענף הטכנולוגיה בישראל ובחו"ל. זו אחת הסיבות בגללן נרשם גל פיטורים גדול בקרב חברות סייבר ישראליות כמו ורוניס, סניק, פורסקאוט, סייבריזן וצ'קמרקס. ורוניס הישראלית־אמריקאית דיווחה על עלייה בהפסדים ותיקנה את התחזיות שלה כלפי מטה, מה שהוביל לירידה של 40% במנייתה בתוך ימים בודד. בתחילת השבוע פיטרה יותר מ־100 עובדים, כ־5% ממצבת העובדים. אפילו ענקית כמו מיקרוסופט שרושמת שיעור צמיחה שנתי דו ספרתי, רשמה האטה בחטיבת הענן שלה, וגם היא החליטה לצאת לסבב קיצוצים והקפאת משרות.

"הגיע תור הלקוחות העסקיים לצמצם צריכה"

"ברבעון הראשון והשני של השנה ראינו תיקונים במכפילי השווי של החברות הציבוריות, אבל ברבעון השלישי והרביעי מתחילים כבר לראות אותם באים לידי ביטוי בנתונים הריאליים: ירידה בהכנסות, בתחזיות וגם בהוצאות", אומר לגלובס עמית קרפ, שותף בקרן בסמר, שמתמחה בין השאר בהשקעה בחברות תוכנה ומפרסמת את מדד החברות בתחום (מדד ה- SaaS, א"ג). "אחרי התיקון בתחום הצרכנים הפרטיים, תמיד מגיע תורם של הלקוחות העסקיים לצמצם את הצריכה, ותראה את זה מתרחש בלא מעט חברות בחצי השנה הקרובה, כמובן גם בגלל עליית הריבית והמיקוד ההולך וגובר על יעילות כמדד המוביל.

 עמית קרפ, שותף בקרן בסמר / צילום: אבישי פינקלשטיין

"אחרי הירידות בתחום המסחר האלקטרוני, ראינו גם את הקיצוצים בתקציבי השיווק והמכירות, ועכשיו זה מגיע גם לרכש התוכנה והטכנולוגיה, ובפרט בתחום הסייבר", ממשיך קרפ. "נמשיך לראות את מגמת הקיצוצים בסייבר: הרבה חברות בתחום גייסו יותר מדי כסף, והתברר כי אין מקום לחמש מתחרות בכל קטגוריית שוק. אז נכון שבסייבר תהיה צמיחה ריאלית ממוצעת גבוהה יותר מתחומים אחרים, אבל היא תהיה נמוכה בהרבה מהציפיות המקוריות".

"משיחות שאנחנו עורכים עם מנהלי מערכות המידע בחברות עולה זהירות מתגברת לגבי רכש בזמן הקרוב: כל מה שלא ייצר להם החזר מיידי על ההשקעה לא יהיה בתמונה", אומר לגלובס שחר כהן, מנכ"ל לוסיד קפיטל, קרן המתמחה בהשקעות ציבוריות ופרטיות. "המגמה היא של עצירה, מעבר במסרקות ברזל מחלקה־מחלקה כדי לצמצם מספר הרשיונות, ובחינה מחדש של חבילות השימוש. אחד ממנהלי הרכש הרחיק לכת והחליט לבטל 20% מהרשיונות באופן אקראי כדי לבחון היכן ישימו לב. מגמה נוספת היא צמצום העבודה עם חברות מתמחות או סטארטאפים והרחבת ההתקשרות עם ספקיות גדולות שמציעות הנחות ומבצעים על באנדלים של תוכנות, או סלי פתרונות מגוונים - כמו פאלו אלטו, מיקרוסופט או סרוויס נאו".

חלק ממעגל הקסמים של הפיטורים

הפיטורים בחברות הטכנולוגיה, כמו גם בענפים אחרים, מייצרים מעגל קסמים שמוריד בתורו את תקציבי הרכש. "מטבע הדברים כשמפטרים עובדים וכאשר מגויסים פחות מועמדים לחברות - יש צורך בפחות מחשבים ובפחות רשיונות תוכנה עבור כל אחד מהם", אומר כהן. "כך למשל, משיחות עם כמה מהם, עולה כי רואים ירידה בקצב הצמיחה למערכות ניטור פעילות ענן (Observability) המבוססות על נפח שימוש מצד ארגונים, ביחוד בפלח שוק כמו מסחר אלקטרוני שהוא צרכן גדול של שירותים אלו - זה ישפיע על חברות כמו קורלוג'יקס, אלסטיק או לוגז איי. או".

הקיצוצים בתקציבי המחשוב הם בשורה רעה עבור חברות התוכנה הגדולות, חלקן גם מחזיקות מרכזי פיתוח בישראל - כמו אורקל, סיילספורס, סנופלייק, זום אינפו, דאטה דוג וסרוויס נאו. בימים האחרונים רשמו חברות תוכנה ארגונית נוספות ירידה חדה בבורסות בעקבות עדכון התחזיות שלהן: פורטינט דיווחה על קשיים בהגדלת היקפי המכירות ללקוחות קיימים בתחילת החודש וספגה ירידה של 19% במחיר המנייה בבת אחת. טוויליו, אחת מהחברות הבולטות בשוק הענן עדכנה את תחזית הצמיחה השנתית שלה מ־30% לטווח שינוע בין 15% ל־25%, ואיבדה בבת אחת שליש משוויה.

הנתונים הקשים של חברות התוכנה באים לידי ביטוי גם במדדים: מדד הבועה של לוסיד קפיטל, המחשב את מכפילי המכירות של חברות התוכנה בשנה הקרובה על פי מורגן סטנלי הגיע לשפל של כל הזמנים, מאז החלה פעילות המדד ב־2014. מדד קראנצ'בייס העוקב חברות התוכנה הארגונית שהונפקו בשנה שעברה - בהן קלטורה, טוסט ואפלובין - רשם ירידה של 58% בשווי החברות.

יש מי שמרוויח מקיצוץ העלויות

לא מדובר בהכרח בחדשות רעות עבור ההייטק הישראלי - לעיתים קיצוץ בצמיחה והידוק תקציבי עשויים להביא לסטארט־אפים מסוימים הזדמנויות. ובפרט אם הם מציעים מוצרים המאפשרים לחסוך בעלויות ולהיפטר ממערכות מיושנות ויקרות. "יש לא מעט הזדמנויות במה שקורה עבור סטארטאפים בתחום התוכנה", מרגיע יובל כהן, מייסד ושותף מנהל בקרן סטייג'וואן שמתמחה בין השאר בחברות תוכנה. "לא מעט תאגידים חותכים בפיתוח מוצרים לא רווחיים, והם יכולים לרכוש אותם מסטארט־אפים, במקום זאת. מוצרים שמסייעים לחברות גדולות להתייעל ולחסוך תהליכים פנימיים, לשפר את שירות הלקוחות שלהם, למנוע נטישת לקוחות או לאפשר להן להגביר את המכירות שלהן ללקוחות קיימים או חדשים - עשויות דווקא להרוויח מהמצב".

כזה הוא המקרה של סוכנות הנסיעות הדיגיטליות טריפאקשנס, של אריאל כהן ואילן טוויג. בחודש שעבר החברה הצליחה להעלות את שוויה מ־7.5 מיליארד דולר ל־9.2 מיליארד, ולהתכונן להנפקה לפי שווי של 12 מיליארד דולר. הסיבה לכך היא החסכון בעלויות שטריפאקשנס מספקת ביחס לסוכנויות נסיעות עסקיות הגובות עמלה גבוהה יותר. חברה נוספת שנהנית מהקיצוץ בעלויות הארגונים היא מאש פיימנטס של יוצאי פייפאל ופיוניר עודד זהבי וערן קוטוני, שמציעה לסמנכ"לי כספים מערכת המאפשרת להם לשלוט על ההוצאות בארגון ולמנוע בזבוזים לא מתוכננים מצד עובדים ומנהלים באופן לא מבוקר.