המגמה שמדאיגה את תעשיית הביומד: פחות חברות חדשות קמות בישראל

בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, הוקמו רק 25 חברות מדעי חיים חדשות בישראל. מדובר בקצב שנתי נמוך ב־60% לעומת 2021, שגם היא הייתה שנה גרועה באופן חריג מהבחינה הזאת. השנה עדיין לא נגמרה והנתונים האלה צפויים להשתפר, אבל המגמה שעולה מדוח מדעי החיים השנתי שכותב IATI, היא מדאיגה.

● 10 משקיעים במטא הפסידו 211 מיליארד דולר בעקבות החזון השאפתני של מארק צוקרברג 
● סיילספורס פיטרה מאות עובדים ביום שני האחרון

הדוח, שהוכן לקראת כנס מדעי החיים Mixiii של IATI ויחל ביום רביעי בירושלים, נכתב בשיתוף חברת הייעוץ והמחקר PWC. בנוסף השתתפו בהכנתו קרן aMoon, רשות החדשנות, משרד הרצוג פוקס נאמן, Sullivan & Worcester Tel Aviv וגוגל. אנחנו מביאים כאן את המגמות הבולטות.

ההססנות של היזמים והטעות בקריאת השוק

אפשר להבין מדוע אין כרגע בשוק תיאבון להקמת חברות חדשות: המיתון עומד בפתחה של כלכלת העולם, העלאות הריבית מושכות השקעות לכיוונים פחות מסוכנים, והכסף שנמצא בקופה של קרנות ההון סיכון נשמר בקנאות להשקעות המשך. הערכות השווי שהקרנות מוכנות היום לתת לחברות שונות מאוד מאלה שהיו מוכנות לתת לפני שנה.

  

ובכל זאת, היינו מצפים להקמה של חברות חדשות רבות יותר בתחום מדעי החיים רבות יותר דווקא עכשיו. מימון ראשוני אפשר להשיג גם מרשות החדשנות ומהאוניברסיטאות, ואם החברות מעריכות שהמיתון יהיה דומה באורכו לשניים שקדמו לו (ב־2008 וב־2001), הרי שעכשיו הוא הזמן הנכון להקים חברה, כדי שתהיה בשלה לקבל מימון בעוד כמה שנים.

"האווירה הכללית של ירידה בשוויים ופחות תיאבון של משקיעים, כל מה שיזמים שומעים מיזמים אחרים, אולי גורמת להם קצת להסס. ליזמים צעירים עדיין אין הניסיון כדי לדעת שזו דווקא תקופה טובה להקים חברות לקראת חלון ההזדמנויות הבא", אומר עומר גביש, מנהל תחום מדעי החיים ושותף ב־PwC Israel.

 עומר גביש, שותף וראש מגזר מדעי החיים, PwC / צילום: יח''צ

ומה עם היזמים המנוסים יותר? המעטים שנותרו להם רעיונות או יוזמות שלא מומשו בתקופת השיא צריכים להתרגל כנראה לוולואציות הרבה יותר נמוכות להשקעות סיד שמציע השוק היום. בינתיים, אפשר רק לקוות שהם מבשילים את הרעיונות שלהם במעבדה או בגראז'.

לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, "כדי להמשיך לשמור על צמיחת החברות הישראליות והמשקיעים בתעשייה, על הממשלה החדשה שתקום להביא לתמיכה כלכלית רחבה באותן חברות. זוהי משימה לאומית".

 קרין מאיר-רובינשטיין, מנכ''לית ונשיאת IATI / צילום: סיון פרג'

רשות החדשנות, התומכת בחברות צעירות בתחום מדעי החיים, היא הגורם שיכול למתן כיום את מגמת הירידה בהקמה של חברות חדשות. סקטור מדעי החיים הוא הנתמך ביותר על ידי רשות החדשנות, בפער משמעותי. בארבע השנים שבין 2018-2021, הרשות מימנה מיזמים בתחום מדעי החיים בכ־1.83 מיליארד שקל, 33% מכלל המענקים שנתנה. המגמה ברשות בשנים האחרונות היא תמיכה בפחות חברות ומיזמים, אך תמיכה גדולה וממושכת יותר בכל חברה.

חברות הבריאות הדיגיטלית משתלטות

בישראל פועלות היום כ־1,800 חברות מדעי חיים, גידול של כ־80% בעשור. מתוכן, 38% נמצאות בשלבים מתקדמים. שיעור זה נותר קבוע עם השנים, כלומר הגידול הכולל במספר החברות מצליח להתבטא גם בגידול במספר החברות המתקדמות והמבוססות, ואלה חדשות מצוינות. ובכל זאת, רוב החברות (52%) הן בשלב המו"פ.

38% מחברות מדעי החיים הפועלות כיום הן בתחומי הפארמה או הביוטק. 36% הן חברות מכשור רפואי, תחום שחלקו ירד מעט בשנים האחרונות, במקביל לעלייה בשיעור חברות הבריאות הדיגיטלית (30% כיום. עד לפני חמש שנים הוא יוצג באחוזים בודדים). בקרב החברות שהוקמו ב־2021 לבדה, 46% היו חברות בריאות דיגיטלית, כ־25% מכשור רפואי וכ־30% ביוטק ופארמה.

מאחר שתחום הבריאות הדיגיטלית דורש קירבה גדולה יותר לטאלנטים מההייטק ופחות שטחי מעבדה או מפעלים, רואים גם עלייה בשיעור החברות הפועלות מתל אביב (כ־20%). תחום הביומד יותר מבוזר גיאוגרפית מתחום ההייטק, אבל הוא לא בדיוק בפריפריה. רק 20% מהחברות נמצאות באזורי עדיפות לאומית. היתר, אם אינן בתל אביב וסביבה, נמצאות קרוב לאוניברסיטאות ובתי חולים - ברחובות־נס ציונה, בירושליים, בחיפה.

המימון פחת, והביומד מתרחק מההייטק

2021 הייתה שנת שיא בגיוסים לחברות מדעי החיים בכל המובנים: בסכום הכולל, שעמד על 3.7 מיליארד דולר, סכום שיא בהיקף הגיוס הממוצע (13.7 מיליון דולר) ועסקאות ענק של מאות מיליוני דולרים בסבב אחד. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, גויסו 1.7 מיליארד דולר -ירידה חדה, אבל לא התייבשות המימון. עם זאת, הרבעון השלישי היה חלש בהשוואה לקודמיו, כך שייתכן שהשיא השלילי של המגמה עוד לפנינו. המגמה הזאת היא עולמית, טוענים מחברי הדוח.

הנתונים המדהימים של 2021 מחווירים רק אל מול הנתונים של תעשיית ההייטק באותה שנה. הפערים בין התעשיות הולכים ומתרחבים זה כמה שנים, וחלקו של הביומד בכלל היקף גיוסי ההייטק הולך ופוחת. ב־2021 הוא עמד על 11%. ב־2022, עם הקריסה של ההייטק, חלקו של הביומד עלה ל־13%, עדיין נמוך מהממוצע בעשור.

ב־2020-2021 חלה עלייה דרמטית, שכעת מתמתנת, בסכום הממוצע לעסקת גיוס בחברות בשלב המו"פ (לפני מכירות). גם זו מגמה עולמית. סביבת ריבית נמוכה הגבירה את התיאבון להשקעות בסיכון, ובתחום מדעי החיים הוא התבטא בהשקעות בחברות עם מדע מבטיח, גם ללא מוצר.

קרן שלא השקיעה בחברות הללו מוקדם ולפי שווי גבוה הייתה עלולה להישאר בלי "חברת כוכבי מדע" בפורטפוליו שלה. הסיכון אמנם היה גבוה, אבל הבורסה הייתה פתוחה, ונראה היה שאפשר לגלגל את הסיכון די מהר הלאה, אל החוליה הבאה בשרשרת - הציבור.

סוף 2021 ותחילת 2022 הביאו לשינוי בכל המגמות הללו. הבורסות נסגרו, הוולואציות של החברות הצעירות ירדו. עם זאת, לפי הדוח, היקף העסקה הממוצע בשלב המו"פ עדיין מושפע לטובה מהתקופה היפה. קשה להרגיל את השוק לוולואציות נמוכות אחרי שאלה עלו כל כך. גיוסי ענק של מאות מיליוני דולרים לא ראינו כלל ב־2022, עד כה.

חלון ההנפקות נסגר, אך אפשר להתכונן לעתיד

מתוך כלל ההשקעות במדעי החיים ב־2021, 84% היו של קרנות הון סיכון, כלומר, חברות הביומד תלויות לגמרי בהון סיכון. 28% מכלל ההשקעות ב־2021 בוצעו על ידי משקיעים ישראלים, מהם 14% על ידי קרנות הון סיכון ישראליות.

שיעור ההשקעה של גורמים ישראליים נמוך מהממוצע בעשור, ושוב, אחד ההסברים למגמה הזאת הוא עלייתה של הבריאות הדיגיטלית. התחום הזה משך השקעות מקרנות טכנולוגיה שבעבר לא היו משקיעות בתחום מדעי החיים בישראל, ובכללן קרנות זרות.

מימון כלל לא זניח מגיע גם מהבורסות. כ־50 מתוך 190 החברות הישראליות הרשומות בבורסות העיקריות של ארה"ב הן חברות מדעי החיים. בעשור האחרון, הן גייסו בבורסות הללו כ־6 מיליארד דולר. בחלון ההנפקות שנפתח בין 2018 ל־2021, גויסו יותר מ־3 מיליארד דולר לחברות מדעי חיים ישראליות. 2021 הייתה שנת שיא, ואילו ב־2022 ההנפקות הואטו משמעותית. עבור חברות ישראליות, הן פחות או יותר עצרו.

עוד לפני כן, חברות ישראליות התקשו לנצל את חלון ההנפקות המרהיב הזה במלואו, משום שהיו חסרים להן הקשרים לקרנות מתמחות שביצעו גיוסי גישור לקראת הנפקה לחברות הצעירות, ולקחו אותן יד ביד לשוק. כעת כוחן של הקרנות המתמחות הללו יורד, הדינמיקה של השוק משתנה, ואולי חברות שיחלו כבר היום לבנות קשרים עם השוק המתחדש יוכלו לנצל את חלון ההנפקות הבא.

בבורסה בת"א רשומות 54 חברות מדעי חיים, מהן 15 ברישום כפול, במקביל לבורסה אחרת. אחרי שנים שבהן חלון ההנפקות בבורסה בתל אביב היה סגור לחברות מדעי חיים, ב־2020-2021 הוא נפתח לגיוסים משמעותיים לחברות ביומד צעירות. אך כמה חברות שהצליחו להנפיק בתקופה זו כבר הספיקו להתרסק, והחלון נסגר שוב. מדד הביומד הציג ב־2022 ביצועים כושלים ביותר לעומת מדד תל אביב 125.

מבחן האקזיט לבריאות תעשיית הביומד

חברות ישראליות בתחום מדעי החיים נבנות ברובן לאקזיט. אין כמעט ברירה אחרת. קשה עד בלתי אפשרי לגייס מישראל את ההון הדרוש לביצוע ניסויים מתקדמים בתרופה, או להחדרת מכשיר רפואי או טכנולוגיה דיגיטלית חדשה לשוק האמריקאי. מדובר בעלות של עשרות עד מאות מיליוני דולרים, ולכן מצב האקזיטים הוא אחד המדדים העיקריים לבריאות התעשייה הזאת.

בשבע השנים האחרונות, נרכשו, לפי הדוח, כ־100 חברות ב־11 מיליארד דולר. ב־2021, נרכשו 21 חברות ב־2 מיליארד דולר - ממוצע של כ־100 מיליון דולר לאקזיט. זה לא לגמרי נגמר ב־2022. שש חברות נרכשו ב־1 מיליארד דולר (אם כוללים את עסקת שמיר אופטיקה בחצי מיליארד דולר).

בחברות הפארמה והמכשור הרפואי העולמיות, יש היום כסף ותיאבון לרכישות, כך שלא בטוח שקצב האקזיטים יושפע מהמגמות השליליות בשוק. שווי העסקאות עלול להיות מושפע מהיעדר החלופה של אקזיט לבורסה. מעניינת במיוחד תהיה הדינמיקה בשוק הבריאות הדיגיטלית. לא ברור אם החברות המובילות יתבססו כעצמאיות וייצרו סקטור חדש, או ייבלעו בחברות קיימות. הדינמיקה הזו תשפיע על הזדמנויות האקזיט של החברות הקטנות יותר, ביניהן הישראליות.

היקף היצוא של מכשור רפואי ותרופות דווקא עלה

מכשור רפואי ותרופות יוצאו מישראל בהיקף של 5.3 מיליארד דולר והיו 4% מהיצוא מישראל ו־7% מיצוא ההייטק מישראל. לאחר כמה שנים של ירידה בנתון זה (בין היתר בגלל הבעיות של טבע), ב־2021 נרשם שינוי מגמה. בנתון זה, אולי היחיד בכל הדוח, יש שיפור ב־2022 לעומת 2021. היצוא של מכשור רפואי מישראל הוא בעיקר לארה"ב, וסין היא השוק השני בגודלו. בתחום התרופות, ארה"ב היא היעד העיקרי, ובריטניה היא השוק השני.

המהפכות שישראל תוכל להוביל בעתיד

במבט קדימה, הדוח מזהה כמה תחומי מיקוד מעניינים לישראל. הדוח צופה שהמהפכה העיקרית תהיה ברפואה מונעת: מעקב מתמשך אחרי הבריאות שלנו שיוביל לרפואה יותר מדויקת, מותאמת אישית, מבוססת ראיות ותגמול עבור ערך. אנחנו שומעים על המגמות הללו כבר שנים, אבל לאט לאט מתחיל השינוי הטקטוני שאמור להפוך את תעשיית הבריאות על הראש.

התעשייה הישראלית מתאימה לעיסוק בתחום הזה מכמה סיבות. יש לה יכולות AI בתחום האלגוריתמיקה המנבאת, יכולות אינטגרציה של המידע ושילוב חומרה־תוכנה, שמתאים למוצרים לבישים או מוצרים מנטרים,

מהפכה נוספת היא ה"מולטי־אומיקה", פענוח משולב של הגנים, פעילותם, פעילות החלבונים והפעילות המטבולית בתא. התקווה היא שחקר כל המנגנונים הללו יחד יוביל להבנה עמוקה הרבה יותר של מנגנוני מחלות. מדענים ישראלים הם בין מובילי המחקר בתחום הזה - בישראל ובחו"ל, וההצלחה של התחום בישראל תלויה בתנועת המדענים הללו אל המרכזים הרפואיים המובילים בעולם -אבל גם בחזרתם לארץ.

תחום חם נוסף שהדוח שם עליו דגש הוא הממשק בין פודטק למדעי החיים. טכנולוגיות של פרמנטציה (תסיסה) הן משותפות לעולמות הביוטכנולוגיה ולעולמות המזון. אפשר להפיק חלבונים ייחודיים למזון באמצעות פרמנטציה, והיא הבסיס גם למזונות מועשרים בחומרים מזינים ולתחליפים של מוצרים מן החי. החסם הוא העלות הגבוהה של התהליך הזה והיכולת לבצע אותו בכמויות גדולות.

בישראל יש ידע משמעותי בתחום הפרמנטציה, ועם זאת עדיין אין כאן תשתיות ייצור משמעותיות. גורמים ממשלתיים בוחנים כעת כיצד לתמרץ את הקמתן.