ג'רמי לוין, לשעבר מנכ"ל טבע: "הקיטוב הפוליטי בארה"ב ובישראל מחריב את מערכת הבריאות"

אולי לא היה זה צפוי שכנס מדעי החיים Mixiii health-tech של ארגון IATI, שהחל השבוע בירושלים, ייפתח בדיון פוליטי. אבל לפחות שניים מן הדוברים במליאת הכנס לא רואים הפרדה ברורה בין התחומים - פוליטיקה, תעשיית מדעי החיים ובריאות. 

● המגמה שמדאיגה את תעשיית הביומד: פחות חברות חדשות קמות בישראל 

ד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר והיום מנכ"ל חברת התרופות אוביד, מיקד את דבריו בטענה כי הקיטוב הפוליטי מוביל להרס מערכת הבריאות - בארה"ב, וגם בישראל. לוין אמר לציבור באי הכנס כי "אתם צריכים להבין את ההקשר שבו הביוטכנולוגיה חיה. חלק מזה לא תבינו, אבל אני אנסה. אני רוצה לגייס אתכם לרעיון", אמר (והדגיש את המילה "להתגייס" בעברית).

לדבריו, "ארה"ב היא היום מדינה חצויה, וזה משפיע על תחום הביוטכנולוגיה יותר ממה שאולי נהוג לחשוב. ב-1949, רפובליקנים ודמוקרטים היו מצביעים לפעמים גם יחד, והצביעו יחד על דברים שטובים למדינה כולה. כך היה עד 2011, ואז זה הפסיק לגמרי. ההצבעה על כל חוק שהוא היא שבטית, כמעט לחלוטין.

"כמעט שום חוק או תקנה לא עברו בעשור האחרון בתמיכת שני הצדדים. לא משנה אם החוק טוב למדינה - אתה מצביע עם השבט. וכך נופלים חוקים טובים.

"כולם מסכימים עם ה-IRA (החוק למניעת האינפלציה), אבל אף רפובליקני לא הצביע עבורו. זה אחד החוקים בעלי ההשפעה הפוטנציאלית הרבה ביותר, על חיינו ועל רפואתנו.

"היום חברות עלולות לוותר על השקעה בסוגים מסוימים של תרופות, מסיבות פוליטיות או בגלל חוקים שהתקבלו מסיבות פוליטיות. ואם אתם חושבים - אוקיי, זה בארה"ב - אז לא, יש לנו את זה גם כאן".

ספציפית לגבי תעשיית מדעי החיים אמר לוין: "אנחנו נכנסים לתקופה של אי-יציבות משמעותית בתעשייה שלנו, של ירידה באמון, עלייה בפערים הכלכליים. עלייה בעלויות של הבריאות - הכלכלות לא יכולות לעמוד בזה. שאלת מימון הבריאות תהיה קריטית לדמוקרטיות. חברות שאין להם רפואה טובה הן כמעט תמיד לא דמוקרטיות.

"בתקופת הקורונה, פוליטיקה הובילה למיליון מקרי תמותה בארה"ב, רובם כאלה שהכחישו את המגפה, או הכחישו את החיסון. לרגע, התעשייה שלנו זכתה לאמון, ואז פתאום הגלגל התהפך, והיום שונאים אותנו. וזה מקום שאליו נכנסו הפוליטיקאים והובילו לרגולציה על התעשייה כפי שמעולם לא הייתה. פוליטיקאים רק רוצים להיבחר".

לוין קרא לאנשי תעשיית מדעי החיים לאמץ את צורת החשיבה המובעת למשל בקוד האתי של ג'ונסון אנד ג'ונסון: להתעלות על הפוליטיקה וגם על הקפיטליזם, ולשים את בעלי המניות רק במקום השני אחרי החולים - חשיבה שבסופו של דבר מביאה גם לתמורה לבעלי המניות. "והייתה חברה בישראל שחשבה כך גם, אבל הם שכחו", אמר, כשהוא מתכוון לטבע כמובן.

גם תחום מדעי החיים בארה"ב, אמר לוין, חצוי לשניים. "יש לנו ארגון יציג בשם פארמה, שרוצה לתקוף את הפוליטיקאים שהצביעו נגדנו, ולא לתת להם תרומות. אחרים מנסים ליצור פוליטיקה אחרת". הצד השני הוא ארגון BIO, אשר לוין היה היו"ר שלו, אשר לדעתו מנסה לגייס את אהדת הציבור בצורה אחרת.

לוין הוסיף כי הוא אדם מאמין ונמצא בקשר קרוב עם אנשי דת, אבל "הדת פוגעת במדע. זה לא עניין של דתיות (אמונה אישית), זה עניין של דת (ממוסדת). אנחנו חייבים את המדע", אמר.

שגריר ארה"ב: "פתרון שתי המדינות במקום השני"

שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס, גילה בכנס מיהו האדם בישראל שיש למצוא חן בעיניו כדי להגיע אל השגריר: "תמיד אחרי שאני פוגש אנשים בישראל, אני שואל את הנשיא יצחק הרצוג - הבן אדם הזה לגיטימי?", וציין כי הרצוג "אישר" את IATI והעריך כי הכנס, הנערך השנה בפעם הראשונה, צפוי להצליח. 

 שגריר ארה''ב, תומאס ניידס / צילום: קונסטנטין גרוסמן

ניידס הוסיף כי יש לו שלוש מטרות להגשים בתפקידו בישראל. המטרה הראשונה: שהקשר הבלתי ניתן לניתוק בין ארה"ב לישראל לא ינותק, ללא תלות מי מנהיג את שתי המדינות. המטרה השנייה, לדבריו: "שנשאיר את הרעיון של שתי המדינות חי. זה חשוב לביטחון של ישראל, וחשוב שיהיה לנו חזון. לפעמים אנחנו מתבלבלים כשאנחנו בתל אביב ובישראל שגם לשכנים שלנו יהיה ביטחון. זה הדבר השני בחשיבותו". והמטרה השלישית, הכלכלה. "ביטחון יכול להתקיים רק כשהכלכלה חזקה, וישראל היא אומת הסטארט-אפ ניישן", אמר.

"מדוע לבית הלבן אכפת מתעשיית מדעי החיים הישראלית?", שאל ניידס וענה: "כי ארה"ב מאמינה בטכנולוגיה של ישראל, ותעשיית מדעי החיים היא במוקד היכולות הטכנולוגיות של ישראל. אנחנו רוצים לשתף פעולה בפיתוח טכנולוגיות בתחום מדעי החיים. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לדאוג שהחדשנות בישראל תשגשג, כי זה מה שהופך את ישראל למדינה דמוקרטית - ויהודית - חזקה יותר".

בליצר: "הצלחנו לנבא מחלות ולחסוך כסף"

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית, אמר כי "מערכות בריאות בעולם וגם הישראלית נמצאות במשבר שילך ויחריף, שנגרם מהזדקנות ומעלייה בתחלואה הכרונית וכן מהירידה בזמינות עובדי בריאות. אנשים שחוקים לחלוטין, ואין לנו כוח-אדם בכלל, בוודאי לא ביחס לעלייה בצרכים. הקורונה האיצה את התהליכים הללו".

לטענתו, "מערכות בריאות שלא ישתנו מהר - יקרסו. מערכות הבריאות משתנות וימשיכו להשתנות כדי לשרוד. ארבעה שינויים גדולים נדרשים". 

לדבריו, השינויים הדרושים הם: רפואה יוזמת ומונעת כדי להקטין עומס של תחלואה כרונית; ויתור על פעילות רפואית מיותרת שלא מוסיפה בריאות - וכאלה יש לא מעט לדברי בליצר, רפואה שאינה מביאה למעשה תועלת; השינוי השלישי הוא העצמת רפואת המשפחה; והרביעי - הסטת הטיפול הביתה לטיפול ומעקב עצמי, בין היתר באמצעות כלים דיגיטליים.

"ישראל היא 'מדינה מדגימה' בחדשנות במערכות בריאות", אומר בליצר, "שעושה צעדים נחשוניים שהעולם בוחן ולומד מהם". כך למשל בתחום הרפואה המנבאת: "בנינו מערכת שמזהה בעזרת בינה מלאכותית בעיות בריאות עתידיות עוד לפני שקרו, מסמנת את ההתערבויות הכי מועילות, ומוודאת שכל מטופל מקבל את הטיפול המיטבי.

"הדגמנו במחקר שכלל מעל ל-1,000 מטופלים שטיפול בגישה הזו, ממוקד בחולים כרוניים בסיכון מרבי להידרדרות, משפר תוצאות רפואיות - מונע 43% מימי האשפוז, וגם בסופו של דבר חסכוני למערכת". 

"אנחנו רק אי קטן" 

קרין מאיר-רובינשטיין, מנכ"לית IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, המובילה את הכנס, אמרה כי "אנחנו מאמינים ב-Mix, בערבוב של כל הגורמים בתעשייה, בשותפות ציבורית פרטית. חברות לא צריכות להתייאש בתקופה הקשה הזו, אלא למקד משאבים בנכסים העיקריים שלהם, לחדד את המודל העסקי שלהם, לשפר את התפעול שלהם, וכמו שאמר ויסטון צ'רצ'יל - לא לבזבז משבר טוב". 

 קרין מאיר-רובינשטיין, מנכ''לית ונשיאת IATI / צילום: קונסטנטין גרוסמן

יו"ר הכנס, יעקב מיכלין, ראש תחום מדעי החיים ב-IATI ומנכ"ל חברת ביולייט, אמר כי "אם משווים אותנו למרכזי מדעי חיים אחרים בעולם, אנחנו רק אי קטן. בבוסטון לבדה ישנן יותר מ-1,000 חברות, לעומת ה-1,800 חברות שלנו. אבל אם אנחנו משתפים פעולה, אנחנו יכולים לראות שאנחנו מצליחים להאריך ולשפר חיי אנשים. ההייטק לבדו לא יכול לעשות את זה".

עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, אמר: "אנחנו כל הזמן עובדים ברשות החדשנות כדי לבנות גם את המודל העסקי של הרשות. לפני ארבע שנים ניסינו להבין מה יהיה מנוע הצמיחה של הטכנולוגיה הישראלית, וזיהינו את הממשק בין ביולוגיה להייטק - הביוקונוורג'נס (Bioconvergence). השקנו תוכנית של 570 מיליון דולר לחמש השנים הקרובות לתמיכה בתחום הזה, והצעד הראשון בהיקף של 145 מיליון דולר כבר נעשה. בשלב הראשון אנחנו בונים את התשתית למחקר יישומי רב-תחומי".