הממשלה החדשה: האתגרים מחייבים שינויים מהותיים במנגנוני קבלת ההחלטות

הכותב כיהן כראש המל"ל וכיועץ לביטחון לאומי של בנימין נתניהו בין השנים 2017־2021. עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שליד אוניברסיטת תל אביב

שורה ארוכה של הזדמנויות ואתגרים, בתחומי החברה, הכלכלה, הביטחון והחוץ, ניצבים בפני בנימין נתניהו והממשלה שירכיב. מהטיפול ביוקר המחיה ובמשבר הדיור ועד לאיום האיראני, מהחזרת המשילות והביטחון האישי ועד לניהול היחסים האסטרטגיים עם ממשל ביידן, להרחבת הסכמי אברהם ולהתנהלות מול רוסיה של פוטין, בצל המלחמה באוקראינה.

בחלק גדול מהם תידרש מעורבותו הישירה של ראש הממשלה המיועד. לגבי חלקם הוא יצטרך להוביל באופן אישי את המאמץ הלאומי. לא יהיו לו ימי חסד. לא תהיה לו גם הפריבילגיה לפעול בתהליך טורי ומדורג. גודל האתגרים ודחיפותם יחייבו לא רק חלוקת קֶשֶב מיטבית מצד ראש הממשלה המיועד, אלא גם תהליכים יעילים ומנגנונים על־משרדיים חזקים.

קידומם של חלק גדול מהנושאים יחייב מאמץ בין־משרדי ושיתוף־פעולה בין גורמים רבים שלא מתקיימים ביניהם היררכיה ויחסי כפיפות ושלכל אחד סדר עדיפות משלו ואינטרסים שונים ומכאן הצורך והחשיבות במנגנונים בעלי סמכות, לקבלת החלטות, ולהנעה והכוונה של הגופים המופקדים על יישומן. להלן כמה המלצות הנוגעות להתנהלות בנושאי הביטחון והחוץ.

הקבינט לביטחון לאומי, התאמתו לכמות ולמאפיינים של הנושאים שיובאו בפניו: "ועדת השרים לענייני הביטחון הלאומי" או בשמה המוכר, "הקבינט המדיני־ביטחוני" נתפסת כחשובה וכיוקרתית מבין ועדות השרים. הצבא נתון למרותה ובידיה מופקדים נושאים הרי גורל לביטחון המדינה, לרבות החלטה על יציאה למלחמה. במאי 2017 אומצו המלצות "ועדת עמידרור" בעניין תהליכי עבודת הקבינט ויישומן תרם לאיכות התהליכים. ועדיין לקבינט יש חולשות שחלקן קשורות בשיטת הממשל וחלקן בתרבות ובשיטת הניהול. כך לדוגמה, רשימת הנושאים הראויים לדיון בפורום זה גדולה מלהכיל, גם אם יוכפל או ישולש היקף הדיונים ומשכם. וזאת עוד מבלי להביא בחשבון התרחשויות ואירועים לא מתוכננים, שיצריכו את התייחסות הקבינט. יש לזכור כי כל אחד מהשרים בקבינט מופקד ונמדד בעיקר על ענייני משרדו ומידת פניותו לענייני הקבינט, אינה בלתי מוגבלת.

צעדים לשינוי

גם גודלו והרכבו של הקבינט משפיעים על יעילותו. הרכב שרים גדול אומנם מאפשר גיוון בנקודות המבט ובעמדות, כיאה לנושאים הנדונים, אך מנגד הוא מעורר קושי לכנס את השרים באופן תכוף, מאריך את משך הדיונים ומגדיל את הסיכונים לזליגת מידע. אז, כיצד מוצע להתנהל?

1. להותיר בידי ראש הממשלה את הסמכות לקבוע את הנושאים ואת סדר היום לישיבות הקבינט.

2. לצמצם את מספר השרים בקבינט. לחילופין לאפשר הסמכת צוות שרים מצומצם מתוך הקבינט ("מטבחון") לניהול דיונים וקבלת החלטות שוטפות בנושאים שיוגדרו ע"י הקבינט.

3. להקים ועדות משנה לנושאים שבהם קיימת רוטינה (בדומה לוועדת המשנה לעניין יצוא ביטחוני או ועדת השרים לעניין תוכניות הצטיידות)

4. לבחון באופן מעמיק את מודל "שרי קבינט" שר או שניים שיפעלו במשרד ראש הממשלה ומכוחו ויהיו פנויים רק לענייני הקבינט ולהובלה ותיכלול בין־משרדי של נושאים שעליהם יחליט הקבינט.

שר המודיעין החדש

שר המודיעין, מיצובו והשפעתו: בלי קשר לזהותו, כישוריו או השתייכותו המפלגתית, ניתן להעריך כי מידת השפעתה של פונקציית "שר המודיעין" על התנהלות גופי המודיעין בישראל אינה רבה. זאת, מאחר שסמכותו כלפיהם אינה מוסדרת ולאור מחויבותם להגדרות המסורתיות ביחס לייעודם, תפקידיהם, סמכויותיהם וכפיפותם.

ככל שיוחלט להמשיך ולאייש תפקיד זה, כי אז נכון להטיל עליו אחריות למיסוד תהליכים חסרים, לבחינת אופן מיצויים של המשאבים, לעיסוק בחיבור שבין גופי המודיעין לתעשיות ולחברה האזרחית וכן בבניין הכוח המודיעיני, לטווח הארוך, ברמה הלאומית.

משילות וביטחון פנים, נידרש מאמץ לאומי: הציבור אמר את דברו ביחס לעדיפות שראוי ליתן לסוגיה זו בסדר העדיפות הלאומי. הציפיה היא לצעדים משמעותיים שיחזירו את המשילות ויחזקו את הביטחון האישי בישראל. הגם שנושא זה מחייב גישה הוליסטית ותכנון ארוך־טווח, אי־אפשר להמתין עד להשלמתם. נדרש מאמץ לאומי, בהובלתו של ראש הממשלה, כדי לקדם צעדים מיידים לחיזוק הביטחון האישי. בין השאר, האצת בנייתו והפעלתו של "המשמר הלאומי הישראלי" ומתן סמכויות שיטור מוגדרות לאנשיו, מיסוד והרחבה של תכונית "מסלול בטוח" למאבק בפשיעה, מיצוי יכולות הפעולה של שב"כ תוך פרשנות מרחיבה של תפקידיו המוגדרים בחוק, חיזוק משמעותי של יכולות המשטרה ושל נוכחותה במוקדי הפשיעה והאלימות ובערים המעורבות והכול - תוך גיבוי מדיני, ציבורי, משפטי ותקציבי.

הניהול הלאומי של הזירה האזרחית באירועי חירום": המבנה האירגוני והתהליכים הקיימים אינם מבטיחים אפקטיביות גבוהה בהתנהלות גורמי המערכת. מוצע לדון באפשרות הפיכתו של המשרד לביטחון פנים ל"משרד להגנת המולדת" תוך הכפפה של גופים רלוונטיים אליו בשגרה או בעיתות חירום, או לחילופין להכפיף את "רשות החירום הלאומית" למשרד ראש הממשלה ולהרחיב את סמכויותיה.

להגביר את הסולידריות

חוסן לאומי, לכידות וסולידריות: האתגר החשוב ביותר, של כל ממשלה בישראל , הוא שמירת הלכידות של החברה הישראלית. הסולידריות והערבות ההדדית, היו תמיד מסימני ההיכר של עמנו. חשיבותן לא פחתה. הן חיוניות להבטחת חוסננו הלאומי ויכולתנו לעמוד במבחנים, שהמציאות עלולה לזמן לנו.

רוב הישראלים, רואים כיעד משותף את ביצורה של ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, חזקה, בטוחה ומשגשגת. לרוב הישראלים חשוב להגיע להסכמות בסוגיות המפלגות אותנו, לנהל שיח פרודוקטיבי על אי־הסכמות ולסלול דרך לניהול וליישוב מחלוקות. נכון למצות את הכלים והמנגנונים שבידי הממשלה כדי להנמיך את חומות הכעס והניכור ולהגביר את השיתוף והשותפות בין חלקיה השונים של החברה. יש לברך על מאמציהם של גורמים חוץ ממסדיים בעניין זה, אך אין להסתפק בכך. יש להציב זאת כיעד, לגבש תוכניות, ליזום מהלכים ולהשקיע לשם כך. (גם) זה בנפשנו.