סוף עונת ההימורים בארה"ב: השקעות לטווח קצר הפכו לטרנד הלוהט

המשקיעים שוב מתמקדים בטווח הקצר, וזה דוחף מנכ"לים של חברות אמריקאיות להימנע מהוצאות על פרויקטים גדולים לטווח הארוך. לכך הובילו בעיקר הפדרל ריזרב והעלאות הריבית האגרסיביות שלו.

כי למה להמר על יוזמות הכרוכות בסיכון, שעלולות להשתלם בעוד עשר שנים, כשאפשר להרוויח 4.5% על איגרת חוב בטוחה לגמרי של משרד האוצר לשנה אחת? שיעורי הריבית כיום מעודדים משקיעים לאמץ הסתכלות לטווחי זמן קצרים יותר.

● לקראת נתוני האינפלציה בארה״ב: פיטורי הענק במטא הם איתות חיובי לפד | ניתוח
● השנה הגרועה של צוקרברג: ההתרסקות של פייסבוק ב-4 גרפים
● "קחו מעילים, הולך להיות חורף קר": תחזית פסימית למניות התוכנה בוול סטריט

כבר בשנה שעברה המשקיעים איבדו את התיאבון להימורים ספקולטיביים לטווח ארוך מאוד, ועקב כך קרסו מניות של חברות צמיחה בשלבים מוקדמים, שכיום הן בהפסד, בתחומים כמו נסיעות שיתופיות, רכב חשמלי, קניות אונליין, תיירות חלל ואפילו שירותי אונליין להוצאת כלבים לטיולים.

השנה התפשטה המחלה הזו למניות הצמיחה הגדולות ביותר. בשבוע שעבר צנחו מניות קבוצת מטא , החברה האם של פייסבוק, ב-25%, יום לאחר שהמייסד מארק צוקרברג דיבר והתעקש להמשיך בהימור המסוכן שלו על פיתוח מציאות מדומה. המשקיעים לא רוצים לממן פרויקטים לטווח ארוך שאת התשואה שלהם אפילו צוקרברג עצמו מודה שאין לו דרך לחזות.

באווירה הזו, משקיעים מעדיפים בהרבה לראות כסף מזומן מאשר לזרוק כסף על זינוק אל הלא נודע. והחברות מתחילות להפנים את ההשלכות: אם הן רוצות מחיר מניה בריא, הן צריכות להתמקד ברווחים היום. וזה עתיד להשפיע גם על המשקיעים וגם על הכלכלה.

כשהריביות היו אפסיות והפד קנה אג"ח ממשלתיות, משקיעים הרגישו שהם חייבים להסתכן יותר כדי להרוויח תשואה. חברות לוו כסף תמורת פחות מאי פעם, ועם טשטוש זכר המשבר הפיננסי העולמי של 2008-2009, בעלי המניות עודדו את החברות לעוף עם הרעיונות הטובים שלהם ולהוציא המון כסף במטרה לממש יעדים ברמה של "לטוס לירח".

זינוק אדיר במחיר הריאלי של הלוואה לעשר שנים

היום כבר אפשר לשכוח מהימורים מסוג זה, אחרי שהפד ובנקים מרכזיים אחרים העלו ריביות באגרסיביות במאבקם באינפלציה הדוהרת. רק בשנה האחרונה, המחיר הריאלי של הלוואה לעשר שנים זינק מ-1% מתחת לאינפלציה ל-1.5% מעליה. מדובר בשינוי אדיר, ובוודאי שבשינוי הגדול ביותר מאז 2003, אז החל תיעוד האג"ח מוגנות-האינפלציה של משרד האוצר האמריקאי.

קרן ARK Innovation , אולי הקרן עם החשיפה הרבה ביותר לחברות המשקיעות ברעיונות לטווח ארוך, עם סיכון גבוה ופוטנציאל תשואה אדיר, הפסידה יותר מ-75% משווייה בשיא, שאליו הגיעה בפברואר 2021.

מחוץ לעולם של הימורים פרועים על העתיד הרחוק יש עדיין מימון לפרויקטים שניתן לצפות מראש שיהיו משתלמים, אבל מנכ"לים אומרים שגם זה עלול להיפסק.

ריאן המונד, אסטרטג אקוויטי בגולדמן זאקס, אומר שהקיצוץ החד ביותר השנה הורגש בהוצאה על רכישות עצמיות (buybacks), משום שחברות אוגרות מזומנים, והוצאות ההון (capex) והמחקר והפיתוח ממשיכות לצמוח. השנה הבאה עשויה להיות סיפור אחר, והמונד חוזה ירידה חדה בקצב הצמיחה של הוצאת ההון.

לדבריו, "כשהצמיחה מאיטה, בדרך כלל משקיעים מעדיפים את החברות שמחזירות כסף לבעלי המניות. יש מידה מסוימת של סקפטיות לגבי השקעה בזמן שהכלכלה נמצאת בהאטה, האם התשואה על ההשקעה תהיה שווה את המחיר הגבוה יותר של ההון".

כמות אנשי העסקים המובילים המתכננים להגדיל את הוצאות ההון היא הנמוכה ביותר מאז 2013, בהחרגת שנות המגפה, על פי שלוחת הפד של ניו יורק. מספר החברות המתכננות לצמצם בהוצאת אלו הוכפל מאז פברואר ל-18%, אבל נותר הרבה מתחת למה שהיה במיתונים קודמים.

סלמן אחמד, מנהל מאקרו גלובלי ב-Fidelity International, אומר שהתחומים שבהם הוצאת הון עדיין חזקה משקפים כסף קל מהעבר. "זה אינדיקטור של התזזית של השנה שעברה וזה ייעלם", אמר. "האינדיקטורים המובילים השנה - הנפקות ומיזוגים ורכישות - קרסו, ואני חושב שזה יופיע בנתוני הוצאות ההון של שנה הבאה".

על צורות אחרות של הוצאת הון ניתן להסתכל באופן חיובי יותר, וחברות בהחלט מוציאות כסף לעת עתה. סקר היצרנים של הפד של פילדלפיה גילה שיותר חברות תכננו להגדיל, במקום להקטין, את ההוצאה על פרויקטים לשימור אנרגיה ועל ציוד שלא קשור למחשבים, אפילו בזמן שרבות התכוננו להקטין ולא להגדיל את הוצאת ההון על בניינים, מחשבים ותוכנות.

מאמצי הממשלה לעודד ייצור שבבים, פרוטקציוניזם בסובסידיות על מכוניות חשמליות וחששות של החברות לגבי שרשראות אספקה אמורים לתמוך בהוצאת ההון בתוך תחומי ארה"ב.

אימוץ החשיבה קצרת-הטווח מחזק את הטיעונים של מי שאומרים שיותר מדי חשיבה לטווח קצר הייתה קללה לכלכלה. המציאות, כפי שכבר כתבתי בעבר, היא שבמשך עשור השווקים שמחו לממן פרויקטים לטווח ארוך מאוד, ולזרוק כסף על חברות שרצו להשיק תחומים חדשים על אף היותם עדיין מפסידים.

כעת זה משתנה, והסיכון הוא שחברות יתקשו להצדיק פרויקטים רווחיים ובעלי ערך - שהם טובים לכלכלה - אפילו אחרי שמשמעת מחודשת בהשקעות תביא הרבה פילים לבנים בזבזני כסף אל סופם.

גרסה של מה שקרה לחברות הנפט ב-2016

יש גורמים אחרים במשחק חוץ מהפד. מה שצפוי להתפתח הוא גרסה רחבה יותר של מה שקרה לחברות הנפט אחרי שהמניות שלהן התרסקו ב-2016. אחרי שנים שבהן בעלי המניות עודדו את החברות לקדוח ולהתרחב, הירידה במחירי הנפט הגולמי גרמה למשקיעים לעבור להתמקד בהון, והמהנדסים שהובילו את התעשייה איבדו את הדומיננטיות שלהם לטובת מנהלי החשבונות.

האינטראקציה בין כוחות יסודיים ובין רצונות בעלי המניות עדיין מעודדת הקטנה של הוצאת הון על ידי חברות הנפט הגדולות. מחירי הנפט אולי קרובים ל-90 דולר, והרווחים ומחירי המניות בשמיים, אבל הביקוש לנפט צפוי להיחלש בשנים הקרובות, וההערכות אינן גבוהות.

"המטרה כאן היא לשמר ולהצמיח את היוזמות עם הכי מעט הון שאפשר", אמר פייר ברבר, מנהל הכספים בחברת שברון, בשיחה עם אנליסטים שבוע שעבר. "ואנחנו לא באמת מקבלים מהשוק תשלום על צמיחה".

וול סטריט עשתה את אותו מעבר שעשתה עם הנפט, ופתאום מחיר ההון הרבה יותר גבוה, באמצעות מחירי מניות נמוכים יותר ועלויות הלוואה גבוהות יותר. "לעוף לירח"' זה אאוט, תוכניות פרסום ובניית מותגים צומצמו והוצאת ההון להתרחבות תהיה הבאה בתור. התקווה הטובה ביותר להוצאת הון היא בפרויקטים לטווח קצר, שבהם משקיעים ומחלקות הנהלת החשבונות יוכלו לראות שהם משתלמים מיידית ביעילות גבוהה.

יש לצפות כי מניות ששמות בעדיפות את דוחות המאזן החזקים יותר ואת התשואות לבעלי המניות יובילו, לעומת המניות שממשיכות לגלגל כסף לצמיחה נוספת. רק החברות עם הרקורד החזק ביותר של חדשנות, כמויות אדירות של מזומנים או יכולת להתעלם מלחץ המשקיעים צפויות להמשיך לעשות הימורים פרועים ושאפתניים בסיכון גבוה.