השנה שעברה, 2021, הייתה שנת שיא ברווחי הבנקים, שרשמו יחד רווח מצרפי של 18.5 מיליארד שקל. בעוד רבים - בתי עסק ואנשים פרטיים, חוששים מיוקר המחיה לאור עליית הריבית, הבנקים צפויים לשבור בשנת 2022 את השיא הזה ולרשום רווח שנתי של יותר מ-20 מיליארד שקל, חלק ניכר מכך הודות לאותה עליית ריבית ולאור מדד המחירים שממשיך לטפס.
● שיעור המשכנתאות המסוכנות זינק בתוך שנה ל־45% מסך ההלוואות לדיור
● הכנסות הבנקים מעמלות גדלו: כמה שילמנו על חשבון העו"ש ב-2021?
על פי ההערכות של בתי ההשקעות פסגות ואיביאי, את הרבעון השלישי לבדו צפויים חמשת הבנקים הגדולים לסיים עם רווח מצרפי של כ-5 מיליארד שקל, כאשר עליית הריבית במהלך הרבעון בשיעור של כ-1% ועלייה של כ-1.2% נוספים באינפלציה תרמו להכנסות כ-2 מיליארד שקל, בחלוקה שווה בין הריבית לאינפלציה (כל אחת מהן תרמה כמיליארד שקל להכנסות).
"הריבית והמדד תרמו הרבה לבנקים", מסביר מיכה גולדברג, סמנכ"ל המחקר בפסגות בית השקעות. "זהו מצב ייחודי למדינת ישראל בו הבנקים נהנים מאינפלציה חיובית. בנוסף, הם נהנים מפעילות גדולה מאוד של הישראלים בקיץ האחרון שרבבות יצאו לחו"ל מצד אחד ומצד שני המסעדות ומקומות הבילוי בישראל היו מלאים, מה שתרם להכנסות של הבנקים משימוש בכרטיסי אשראי (חברות כרטיסי האשראי משלמות עמלות לבנקים, ר"ו). גם הביקושים לנדל"ן היו גבוהים יחסית לשנים קודמות, למרות הירידה שרואים בחודשים האחרונים, כך שאנחנו נמשיך לראות את הרווחיות עולה לפחות עד תחילת 2023. גם כשמסתכלים קדימה ואולי רואים סימנים שאמורים להדאיג, הם לא מגיעים עכשיו ומצב הכלכלה בישראל משופר מאוד - הבנקים נהנים מכל ההטבות הריבית, המדד ההוצאות בכרטיסי אשראי והחששות הן כרגע עדיין רק בגדר חששות".
מיכה גולדברג, סמנכ''ל המחקר בפסגות / צילום: רמי זרנגר
הכנסות אלו צפויות להצטרף לאלו של המחצית הראשונה של השנה, אז רשמו חמשת הבנקים הגדולים הכנסות של 2.83 מיליארד שקל מעלייה של 3.2% במדד הידוע, וסכום זה התבטא ברווח של 1.9 מיליארד שקל. זאת בנוסף להכנסות של כ-5 מיליארד שקל כתוצאה מעליית הריבית שעלתה במחצית הראשונה שלה שנה ב-1.15%.
גולדברג צופה כי הרבעון החזק עבור הבנקים יסתיים עם רווחיות נאה מאד של כ-14%. "להערכתנו, מזרחי טפחות צפוי לפרסם את הדוחות הטובים ביותר ברבעון עם רווחיות קרובה לכ-17%; אחריו הבינלאומי עם רווחיות של כ-15%, כאשר שאר הבנקים צפויים לדווח על רווחיות של כ-13%-14%".
ליאור שילה, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות איביאי, צופה גם הוא כי מזרחי טפחות יהיה הרווחי ביותר, עם תשואה להון של יותר מ-18% כשהבינלאומי יציג תשואה שמתקרבת ל-16%. הפועלים לפי שילה צפוי להמשיך להציג את התשואה להון הנמוכה במערכת עם פחות מ-12%. המצב יכול להשתנות עם הבנק יצליח לקבל את האישורים המשפטיים לרישום החזרי הביטוח בסך של 140 מיליון דולר בגין פרשת המס בארה"ב.
לדברי גולדברג, עוד מוקדם לראות את ההשפעה של העלאת הריבית על הפיקדונות על דוחות הבנקים. נזכיר כי הבנקים לא מיהרו להעלות את הריבית שהם משלמים על הפיקדונות, בעוד הריבית על הלוואות, כולל על המשכנתאות, עלתה באופן מידי לאחר כל העלאת ריבית שביצע בנק ישראל. "ברבעון השלישי נראה את מלוא ההשפעה של עליית הריבית. מהצד השני, את הירידה בחשבונות העו"ש, של 3-4 אחוזים, שראינו לראשונה אחרי שנים, אבל עוד לא נראה הרעה בשל כך מבחינת הבנקים", אומר גולדברג.
האטה באשראי צפויה להשפיע על הדיבידנדים
בחודשים האחרונים נרשמת האטה בבקשות הציבור למשכנתאות חדשות, שהיוו מנועה צמיחה מרכזי של הבנקים ברבעון הקודם. בעוד שברבעון השני סך המשכנתאות החדשות עמד על 34.3 מיליארד שקל, ברבעון השלישי הוא צנח ל-27.5 מיליארד שקל, ירידה של 20%.
"ההפרשות להפסדי אשראי (כריות הביטחון למקרה שהלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות) ברבעון השלישי יהיו יותר גבוהות מברבעון שקדם לו אבל עוד לא נקבל את מלוא החשש למיתון, אם יהיה כזה", מסביר שילה שצופה כי יעמדו על יותר מ-700 מיליון שקל ברבעון השלישי. "בגלל זה הבנקים לא נותנים להפסדי האשראי ביטוי מאוד קיצוני כמו שראינו בתקופת הקורונה, אבל ככל שנתגלגל קדימה ונראה יותר אירועים שיחמירו את המצב נראה ביטוי רחב יותר להוצאות להפסדי אשראי ופה תימדד המדיניות של הבנקים והביצועים שלהם קדימה".
הוא מתייחס לפרסום בגלובס אודות ארבע חברות המזון שפנו לבית המשפט לאחר שנקלעו לקשיים. "ראינו הקפאת הליכים של חברות מזון ואני משוכנע שיהיו עוד כאלה בהמשך, לאו דווקא בענף המזון", אומר אנליסט הבנקים של איביאי.
בהקשר זה יש להזכיר שני אירועים מהימים האחרונים שיכולים לרמוז על האיום הטמון בהרעה בהחזרי ההלוואות. מימון ישיר שפרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי ביום שני הגדילה את שיעור נזקי האשראי שלה לרמה שהייתה עוד לפני הקורונה. האירוע השני הוא ההחלטה של בנק הפועלים לאפשר את פריסת מסלול המשכנתה צמוד הפריים לתקופה ארוכה יותר כדי להקל על מי שההתייקרות שהביאה עליית הריבית כבדה להם. ההחלטה של הפועלים עשויה להצביע על כך שבבנק מעריכים שתהיה הרעה מבחינת החזרי האשראי או שאף קיבלו אינדיקציה שכך קורה כבר עכשיו, וזו אינה בשורה טובה לבנקים.
לדברי גולדברג, צריך לזכור שבמחצית הראשונה תיק האשראי של הבנקים צמח בקצב שנתי של כ-15% שנתי ולמרות הירידה בבקשות המשכנתה קצב הצמיחה באשראי עדיין נאה ויעמוד ברבעון השלישי על 2.5%-3%, המשקף צמיחה שנתית של כ-10%. הסיבה לכך היא עסקאות מימון כמו שמוביל מזרחי טפחות לחברה ההודית אדאני שזכתה במכרז לנמל חיפה או מימון מתקן ההתפלה בגליל המערבי בו זכה בנק הפועלים יחד עם חברת IDE שלו יעמיד הבנק מימון בהיקף של 1.3 מיליארד שקל.
השניים מעריכים כי כל הבנקים צפויים לחלק דיבידנד, אך חלוקים לגבי היקפו. בעוד גולדברג מעריך כי ייתכן והצפי להתמתנות צמיחת האשראי בשנה הקרובה ביחד עם היציבות ביחסי ההון, עשויים לאפשר לחלק מהבנקים אף לשקול הגדלת חלוקת דיבידנד, שילה טוען כי הם דיבידנדים ימשיכו לחלק דיבידנדים בהיקף דומה לרבעון הקודם שמשקף חלוקה יותר נמוכה מהמדיניות המייצגת של הבנקים.
"מה שיהיה יותר מעניין מהכל הוא הדגש של מנהלי הבנקים מבחינת מתן האשראי קדימה, האם קיבלנו ביטוי מלא מבחינת ההסתכלות על הפסדי האשראי ובאתה נשימה איך הם מתכוונים להתנהל מבחינת הדיבידנדים. אם הם צופים שתהיה החרפה (בהחזרי ההלוואות, ר"ו) וזה לא בא לידי ביטוי בהוצאות להפסדי אשראי ברבעון השלישי, זה חייב לקבל ביטוי במקום אחר, אולי בהפחתת דיבידנדים. מצד שני יתכן שנראה בפועל עלייה בהוצאות להפסדי אשראי כדי לשמר את מדיניות הדיבידנד. זה תלוי מאוד כיצד הדברים יתגלגלו מבחינת העלאות הריבית של בנק ישראל", אומר שילה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
