נטישת שוק העבודה בחודשיה הראשונים של מגפת הקורונה התהפכה ברובה, אבל קבוצה אחת עדיין נעדרת: אנשים בתחילת שנות ה־20 לחייהם.
● סמנכ"לית בנטפים: "מגיעים אלינו אנשים שהתעייפו מלעבוד בסטארט-אפים"
● שיעור האבטלה עלה ל-4.3%, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2021
● בראיון עבודה הרבה יותר חשוב מה שלא אמרתם | אורנה רודי, דעה
עבור צעירים מעל גיל 15, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ירד מממוצע של 63.1% ב־2019 ל־61.7% ב־2021, ועלה בחזרה ל־62.2% באוקטובר. אולם, עבור אנשים בגילאים 20 עד 24 - שיעור ההשתתפות שעמד בממוצע על 72.1% ב־2019, עומד כעת רק על 70.8% באוקטובר. המשמעות היא ירידה של כחצי מיליון עובדים בשנות ה־20 המוקדמות שלהם בהשוואה לכוח העבודה ב־2019.
גם ההשתתפות של אנשים מעל גיל 55 בשוק העבודה נותרת נמוכה מהרמות שהיו לפני המגפה. זה נובע כנראה, לפחות באופן חלקי, מהחלטת חלק מהאנשים בקבוצת הגיל הזו לצאת לפרישה מוקדמת, מבחירה או בגלל קושי למצוא עבודה חדשה בשלב מאוחר בקריירה שלהם.
בינתיים, יש ביקוש גדול לעובדים בשוק העבודה. כשמדינות פתחו מחדש את הכלכלות שלהן ב־2021, מעסיקים התחרו על עובדים מתוך מאגר קטן יותר של עובדים זמינים. המשכורות עלו מאוד, משרות פנויות התרבו - וחלק מהמעסיקים אפילו צמצמו את דרישות ההעסקה שלהם.
זה עזר למשוך אנשים בגילאים 16 עד 19 לכוח העבודה - ואלה גם העובדים שקיבלו העלאות השכר בקצב המהיר ביותר לעומת כל קבוצת גיל אחרת בשנה שעברה. שיעור ההשתתפות הממוצע של צעירים עד גיל 19 בשוק העבודה הגיע ל־36.2% ב־2021, הגבוה ביותר מאז 2009, ומאז עלה ל־36.6% השנה עד אוקטובר.
כלכלנים חושבים על כמה סיבות מדוע כל כך הרבה אנשים בתחילת שנות ה־20 שלהם נותרו בשוליים.
בעבר, ירידה בהשתתפות בשוק העבודה בקרב צעירים התרחשה לרוב במקביל לעלייה בהרשמה למוסדות להשכלה גבוהה, מה ששיקף באופן כללי את הביקוש הרב לעובדים בעלי השכלה או כישורים, בייחוד כששווקי התעסוקה היו חלשים - כך אמרו כלכלנים. זה מה שקרה במיתון של 2007־2009, אבל זה לא מה שקרה הפעם.
כמיליון וחצי פחות סטודנטים נרשמו למוסדות להשכלה גבוהה בסתיו האחרון בהשוואה לתקופת טרום המגפה, על פי National Student Clearinghouse - עמותה העוסקת בחינוך. ההרשמה למכללות נמצאת בירידה כבר עשור, בין היתר בשל חששות מפני גובה החוב הסטודנטיאלי והעלייה בקבלת הסמכות אלטרנטיביות.
8.5% עלייה בהרשמת בני 21־24 לאוניברסיטה
כלל ההשתתפות בתוכניות תואר ראשון ושני בכל קבוצות הגיל הייתה נמוכה בסמסטר הסתיו האחרון ב־3.2% לעומת לפני שנתיים. עם זאת, הרשמה ללימודים גבוהים בקרב אנשים בגילאים 21 עד 24 הייתה גבוהה יותר בתקופה זו ב־8.5%. קבוצת הגיל הזו הניעה כמעט לבדה את העלייה של 1.6% בהרשמה ללימודים גבוהים בין 2020 ל־2022.
ייתכן שזה מראה כי חלק מהאנשים בשוק העבודה בשנות ה־20 שלהם שאינם עובדים, לא עובדים בגלל שהם לומדים - אם כי ייתכן שחלקם גם עובדים בזמן הלימודים, כך אמרה אנדראה סמית', כלכלנית באוניברסיטת הווארד.
עובדים בשנות ה־20 שלהם אולי החליטו להמשיך ללמוד בגלל ההפרעות שגרמה המגפה ב־2020, כשמוסדות הלימודים עברו להוראה מקוונת.
"מבחינת הרוב המכריע של הסטודנטים, ללכת לקולג' זה עניין של החוויה לא פחות מכדי לקבל את התואר. ואם זה העניין, הם החמיצו את החוויה הזו ומנסים לחשוב על דרך להחזיר אותה", אמר רון הטריק, כלכלן בחברת ניתוח הנתונים Lightcast.
חלק מהאנשים בתחילת שנות ה־20 שלהם אינם בלימודים ואינם עובדים. בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ארגון בין־ממשלתי המקדם צמיחה כלכלית, עוקבים אחר כמות האנשים שאינם מועסקים, לומדים או עוברים הכשרות (NEET - No Employment, Education or Training). שיעור ה־NEET אצל עובדים אמריקאים בגילאים 20 עד 24 עלה מ־14.67% ב־2020 ל־18.27% ב־2021, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2014.
רמת NEET הייתה עלולה לעלות באופן ספציפי אצל עובדים בגילאים 20 עד 24, בגלל שייתכן כי חלק מהם נשרו מהלימודים בימים הראשונים של המגפה כשהיו רק בוגרי תיכון. כך אמרה אלחנדרה גרינדל, כלכלנית בינלאומית בכירה ב־Ned Davis Research Group. "רמת ה־NEET תמיד גבוהה יותר אצל אנשים שאין להם אפילו השכלה תיכונית", אמרה גרינדל.
אנשים התנתקו מעולם העבודה בשל הקורונה
נראה כי האנשים האלה התנתקו מעולם העבודה, מסיבות הכוללות טיפול בילדים, הנטל הארוך של קורונה, חשש להידבק בקורונה ונושאים הקשורים בבריאות הנפש.
מחקר על נתוני משרד מפקד האוכלוסין, שנערך על ידי הכלכלן הראשי של Burning Glass Institute גד לבנון, גילה כי עובדים בשנות ה־20 המוקדמות שלהם שאינם בבית הספר או בשוק העבודה ציינו באופן בולט אחריות על טיפול בילדים. עם זאת, הנתונים לגבי החלק באוכלוסייה של אנשים המטפלים בילדים בקבוצת הגיל הזו לא השתנה בהרבה מאז 2019. ייתכן גם כי הקורונה הותירה חלק מהעובדים על השוליים.
לבסוף, אולי פשוט אנשים בני 20 ומעלה מחכים להזדמנות התעסוקה הנכונה, לוקסוס שיש להם בשוק עבודה שעדיין קל למצוא בו פרנסה בעקבות הדרישה הרבה לידיים עובדות.
"אולי הם פשוט מקבלים את ההחלטות שמתאימות להם ולא ממהרים לשוק העבודה לקפוץ על המשרה הראשונה שהם מוצאים שם", אמרה ניקול סמית, כלכלנית ראשית במרכז אוניברסיטת ג'ורג'טאון לחינוך ושוק העבודה.
כמות המשרות הפנויות החלה לעלות ב־2021, ונותרה גבוהה מבחינה היסטורית השנה. מספר העובדים שעזבו את מקומות העבודה שלהם גם הוא נותר גבוה, מה שמשקף את הביטחון במציאת עבודה חדשה.
"יוזמות כמו 'עבדו בהתאם לשכר שלכם' ו'ההתפטרות השקטה' מלמדים רבות על השינוי בתפישה בקרב העובדים הצעירים האלה. הם חושבים שיש להם יותר כוח מיקוח אז חלק מהם הפכו ליותר בררנים", אמרה ז'וסטין ארווה, כלכלנית במכון סטיבנס לטכנולוגיה בהובוקן, ניו ג'רזי.
"התפטרות שקטה" ו"עבודה בהתאם לשכר" הם שני ביטויים שנעשו פופולריים השנה, ומשמעותם לא לעבוד קשה יותר ממה שהמשרה, או התשלום המוצע עבורה, שווים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
