מנתונים שהגיעו לגלובס עולה כי בשנת 2022, החברות הממשלתיות העבירו לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל, וההערכה היא שעד לסוף השנה הסכום יגיע ל־1.4 מיליארד שקל. מדובר בסכום שיא ויותר מכפול מזה שעבר למדינה בשנת 2019, אז נרשם השיא הקודם. יש לציין כי לא מדובר בעלייה ברווחיות של החברות, למרות שחלק אכן רשמו עלייה כזו, אלא הידוק האכיפה של רשות החברות על התשלום למדינה.
● שישה בכירים עוזבים: רשות החברות הממשלתיות מתמודדת עם שינויים בצמרת
● ההפרטות בדרך? התוכניות של מנהלת רשות החברות החדשה
בראשית 2022 מונתה מיכל רוזנבוים לתפקיד מנהלת רשות החברות, לאחר שמנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב היה ממלא־המקום בתפקיד. רוזנבוים ביקשה להקפיד על אכיפת ההנחיה מ־2018, הנשענת על חוק החברות הממשלתיות, ולפיה על החברות הממשלתיות לייעד מדי שנה לפחות 50% מהרווחים השוטפים שלהן למדינה - לפני חלוקת הבונוסים לעובדים.
לאחר שנים בהן שילמו החברות עשרות או מאות מיליונים בודדים למדינה, ב־2019 קפץ גובה התשלום ל־626 מיליון שקל. בשנים שלאחר מכן, שנות הקורונה, התשלומים נפלו חזרה. ל־202 מיליון שקל ב־2020 ול־173 מיליון שקל ב־2021.
ביקוש למוצרי ביטחון
בראש תשלומי הדיבידנדים נמצאות שתי החברות הביטחוניות הממשלתיות הגדולות במדינה: התעשייה האווירית לישראל וחברת רפאל. בשנים האחרונות שתי החברות הביטחוניות מצויות בצמיחה משמעותית, בעיקר על רקע הגידול בביקוש ברחבי העולם למוצרי ביטחון והסכמי אברהם.
בחברות צופים כי כבר בשנים הקרובות רווחיהן יגדלו אף יותר, בין השאר בעקבות המלחמה באירופה. באוגוסט האחרון התעשייה האווירית העבירה למדינה 655 מיליון שקל מרווחיה עבור השנים 2019 ל־2021, ורפאל העבירה 206 מיליון שקל מרווחיה עבור אותה תקופה. חברות נוספות ברשימה הן חברת תשתיות אנרגיה (תש"ן), קצא"א, חברת החשמל, נמל אשדוד ועוד.
נתג"ז ומקורות במוקד
לא עבר זמן רב מאז מינויה של רוזנבוים לתפקיד, ומדיניותה החדשה באה לידי ביטוי בשטח. כעת, ברשות דורשים מחברת נתיבי הגז הטבעי (נתג"ז) דיבידנד מרווחיה.
בספטמבר האחרון, דירקטוריון נתג"ז קבע כי בהתאם להנחיית הרשות, הדיבידנד שישולם למדינה הוא 80 מיליון שקל. זאת בעוד שבשנים קודמות לא שולם כלל דיבידנד. ימים ספורים לאחר מכן, מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, שלח מכתב ליו"ר נתג"ז, איה אבידור, ודרש לקיים דיון נוסף בנושא, בטענה כי ההחלטה עשויה לערער את יציבותה של נתג"ז.
עם זאת, אבידור דחתה את הדרישה והוסיפה כי החברה צברה רווחים ראויים ומחויבת להעביר דיבידנד למדינה. גם רוזנבוים דחתה את טענותיו של גראזי וציינה כי נתג"ז לא שילמה את חובה למדינה במשך כמה שנים, וכעת, כשהונה ורווחיה מספקים, עלייה לשלם.
מאבק נוסף שכעת מנהלת אותו רוזנבוים הוא מול הרשות הממשלתית למים ולביוב, אשר אחראית על העברת הדיבידנד מחברת מקורות למדינה. מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, פנה ליו"ר ולמנכ"ל מקורות ודרש מהם להימנע מכך. לדבריו, תוכנית ההשקעות של מקורות לשנים הקרובות, שהיקפה נע בין 1.5 ל־1.8 מיליארד שקל, לא הובאה בחשבון בחלוקת דיבידנד, מה שעלול לפגוע במצבה הפיננסי של החברה.
ליפשיץ פנה גם אל רוזנבוים וחזר על דבריו. בתגובה, מנהלת רשות החברות הממשלתיות הבהירה כי הדיבידנד אינו בשל פעילותה השוטפת של מקורות, אלא בגין מכירת מתקן ההתפלה באשדוד לחברות שפיר ו־GES בהיקף של מאות מיליוני שקלים. רוזנבוים פנתה גם אל יו"ר דירקטוריון מקורות, יצחק אהרונוביץ', וביקשה ממנו שחלוקת הדיבידנד תעלה בפני הדירקטוריון כבר בישיבתו הקרובה.
ממשרד האוצר ומרשות החברות הממשלתיות נמסר בתגובה: "עם כניסתה לתפקיד החלה מנהלת רשות החברות, מיכל רוזנבוים, לפעול להגדלת היקף חלוקת הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות, על מנת שישרתו את תקציב המדינה לטובת הציבור. פעילות זו הניבה תוצאות שיא של הכרזות דיבידנד בסך 1.4 מיליארד שקל".
ממשרד האנרגיה, המפקח על נתג"ז, נמסר בתגובה: "המשרד והרשות מתנגדים לחלוקת דיבידנד מחברות שהכנסותיהן הן מהתעריף לצרכנים. לעמדתנו, הכנסות עודפות של חברות אלו צריכות להיות מופנות להמשך הפיתוח של התשתיות שבאחריות החברות או לטובת הפחתת התעריף, כך שהכסף יחזור לצרכנים בדרך זו ולא כדיבידנד".
מרשות הממשלתית למים ולביוב נמסר: "משיכת דיבידנד מחברה תעריפית מפוקחת, שרוב הכנסותיה מגיע מתשלומים של האזרחים עבור שירות קיומי כמו אספקת מים, אינה תומכת בצורכי הפיתוח של משק המים, מנוגדת למאמץ הממשלתי בנושא זה וחורגת מהחלטת הממשלה על הגדרת משק מים כמשק כספים סגור".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
