דונלד טראמפ בונה על מיתון חריף כל הדרך חזרה לבית הלבן בוושינגטון

לא למעמד הזה ייחל דונלד טראמפ. הכרזתו על מועמדותו בבחירות הבאות לנשיאות, ב־2024, נועדה להיות מאורע מכונן. היא עמדה להזכיר את מה שקראו בימי הביניים ״הכתרה באמצעות תרועה״.

● המהפך שלא היה בארה"ב: הדמוקרטים הצליחו לשמור על שליטתם בסנאט | פרשנות
● השבוע הגרוע של הדולר: הראלי נגמר או שמדובר בתיקון קל? המומחים מנתחים

שוו בנפשכם את המעמד ההוא ברומא, בשנת 800. האפיפיור ליאו השלישי מניח את הכתר על ראשו של שארלמאן, הלוא הוא קרל הגדול, ״וכל העם של רומא מריעים לו: חיים ותהילה לקרל, אוגוסטוס, משיח האלוהים, קיסר הרומאים הגדול ומשכין השלום!״

אמנם ספק אם טראמפ שמע על קרל הגדול, או על המאה השמינית, אבל הוא היה מרגיש בבית בין קיסרי רומא הקדושה של ימי הביניים. אז, בין קרל הגדול להיינריך הארי, הכתרה באמצעות תרועה הייתה אקט העלייה לשלטון, שלא על מנת לרדת ממנו.

לפנות בוקר ביום ד' (שעון ישראל) , טראמפ כינס קהל אוהדים באולם סגור בדרום פלורידה, כדי לפתוח את תהליך חזרתו אל הבית הלבן. כאשר קבע את התאריך, הוא הניח שהנאום הזה יבוא בשעת אופוריה למפלגה הרפובליקאית. הציפייה הכללית הייתה שהמפלגה תנחל ניצחון עצום ממדים בבחירות לקונגרס ולמושלי המדינות, שהיו בשבוע שעבר, והוא יוכל לתבוע אשראי. הציפייה התבדתה.

המשימה: ״למצוא קולות״

המכה לטראמפ הייתה חמורה במיוחד מפני שהוא התערב במאות מרוצי בחירות בכל הדרגים, כולל בחירות לכהונות של תובעים כלליים ומזכירי מדינה. אלה האחרונים מופקדים על הניהול התקין של בחירות בכל אחת מן המדינות. העניין של טראמפ נובע מטענתו החוזרת, והמופרכת, שהבחירות של 2020 נגנבו ממנו. הוא הטיל אז את האחריות על מזכירי מדינה בפנסילבניה, במישיגן, באריזונה ובג'ורג'יה. הוא אפילו נתפס בשיחת טלפון מוקלטת, שבה הפציר במזכיר המדינה הרפובליקאי של ג'ורג'יה ״למצוא״ קצת יותר מ־11 אלף קולות כדי להעניק לו ניצחון.

טראמפ עשה נפשות למועמדים, שזיהו עצמם לחלוטין עם משנתו ועם שיטותיו. תנאי ולא יעבור לתמיכתו היה נכונותו של הנתמך לצדד בטענתו שהבחירות זויפו. מטענה כזאת השתמעה כוונה, או הבטחה, להתערב בפעם הבאה כדי ״למצוא את הקולות״.

רפובליקאים ולא־רפובליקאים מייחסים את כישלון המפלגה במדינות המפתח להתערבותו של טראמפ. הוא כפה על המפלגה מועמדים לא כשירים, שעברו את משוכת הבחירות המקדימות (פריימריז) בזכותו, אך נכשלו בבחירות הכלליות. מצביעים עצמאים דחו אותם.

ניתן לעצירה?

הדעה הכללית עד לפני שבוע הייתה כי כל מי שינסו לבלום את טראמפ במקדימות הרפובליקאיות יבזבזו את זמנם ויחשפו את עצמם לנקמתו הברוטלית. זה מה שקרה לכל יריביו במפלגה ב־2016. הסקרים הראו, כי איש מיריביו לא יגיע אפילו ל־20% מן הקולות. לא עוד.

מצב הרוח במפלגה השתנה דרמטית בשבוע האחרון. בן לילה חלפה התחושה שטראמפ אינו ניתן לעצירה. השאלה העיקרית שפעילי המפלגה ומגייסי הכספים שלה מציגים עכשיו היא מי יוכל לתפוס את מקומו של טראמפ מבלי לקומם עליו את חסידיו? במירוץ הזה מוביל רון דסאנטיס, המושל הצעיר (44) והמצליח של פלורידה. אבל טראמפ עדיין מוביל בהפרש ניכר. סקר אחרון מראה, ש־47% מהרפובליקאים תומכים בו.

טראמפ הקדים לקבוע את 15 בנובמבר כתאריך ההשקה של מסע הבחירות שלו. בעקבות אכזבת השבוע שעבר הציעו לו אחדים לדחות את הודעתו. אבל אצל טראמפ דחייה כזאת היתה סימן של חולשה, ואין עניין שהוא שונא יותר מאשר להפגין חולשה.

אמנם מערכות בחירות בארה״ב מתארכות והולכות, אבל הודעה על מועמדות לנשיאות שנתיים לפני ההצבעה היא חסרת תקדים. סיבה אחת להתחלה המוקדמת היא שהוא אוהב לנהל מסע בחירות. את מערכת הבחירות שלו ב־2020 הוא התחיל בינואר 2017, מיד לאחר שנכנס לבית הלבן. סיבה שנייה היא שהוא רצה לתבוע לעצמו את מעמד המנהיג הטבעי של מפלגתו. זה יאפשר לו לפתח מונופול על גיוס כספים.

סיבה שלישית, אולי אפילו העיקרית, היא החשש הגובר של טראמפ שהוא ייתבע למשפט על ידי הממשלה הפדרלית בגין נסיון לשבש מהלכי משפט. תביעה כזאת כרוכה במאסר, וסיכוייו להימנע ממנה גדלים כאשר הוא מועמד לכהונה פוליטית.

זו הכלכלה, או לא

נאום ההכרזה שלו היה אפקטיבי ברוב חלקיו, אם גם רצוף אי דיוקים ומעידות (למשל, הוא טען שבזמן נשיאותו הוא מנע מלחמה ״במשך עשרות שנים״. נשיאותו נמשכה ארבע שנים). הוא נגע בעניינים המעסיקים את רוב האמריקאים, או מסוגלים להעסיק אותם, בראש ובראשונה החרדה מפני החמרת המצב הכלכלי.

למרבה העניין, לאחר שתיאר את ״שקיעת אמריקה״ במהלך השנתיים הראשונות של ביידן, הוא חזה, שהמצב הכלכלי יחמיר ויילך במרוצת 2024, שנת הבחירות. כלכלנים נוטים להסכים עם הערכה כזאת. אמנם האינפלציה משתוללת זה שנה ויותר, אבל רק עכשיו, לאט לאט, מתחילה להתחוור השפעתה על שוק העבודה.

אם שנת הבחירות תהיה שנת מיתון חריף, כפי שסבורים כלכלנים, סיכויי ביידן להיבחר יפחתו. נשיאים אינם נבחרים מחדש בעת מיתון (שלושה הפסידו בחצי המאה האחרונה). אבל…

אבל ראינו בבחירות בשבוע שעבר שהכלכלה אינה מוכרחה להיות חזות הכול, בייחוד אם דברים אחרים מסיחים את דעת הבוחרים. לדמוקרטים יש סיבות מצוינות להסיח את הדעת. הם עשו כן בהצלחה מפתיעה: הם דיברו על טראמפ, על גניבת בחירות ועל הפלות. הם עוררו אצל מספר מספיק של מצביעים את הרושם שהמפלגה הרפובליקאית נפלה ללא תקנה בידי אוסף קיצונים, הרוצים לערער את החוקה ולהשליט את רצונו של מיעוט על הרגלי הרבייה וההולדה של הרוב.

בעיני מספר גדל של רפובליקאים, טראמפ הוא מסיח הדעת העיקרי, התובע את מלוא תשומת הלב על חשבון צרכי המפלגה. בשנים האחרונות התחוור, שנוכחותו וקולניותו מרחיקות מצביעים ממועמדי המפלגה לרעת סיכויי בחירתם. למען האמת, אסטרטגים דמוקרטיים מייחלים למועמדות טראמפ. היא, אולי, תקוותם היחידה לחזור ולזכות בבית הלבן.

כמובן, זו היתה הנחתם גם ב־2016. אם הם יחזרו ויתבדו, טראמפ הזכיר להם מה הוא מתכנן בנשיאותו הבאה. הוא הודיע שהוא מתכוון להחזיר את אמריקה לימים בהם הכחישה את משבר האקלים (״זה יקרה בעוד 300 שנה״, לגלג אתמול), החלישה את בריתותיה מעבר לים והעדיפה דיקטטורים על פני מנהיגים דמוקרטים.

הוא גם הודיע כי הסכנה הגדולה ביותר לאמריקה אינה אויבים עם נשק גרעיני, אלא הביורוקרטיה הממשלתית והרשויות לאכיפת החוק. לדבריו הוא יטהר אותן וישים קץ ל״דיפ־סטייט״.

טראמפ בשידור חוזר יהיה טראמפ השש אלי נקם. ראו־נא מה מתכננת הממשלה בישראל לאחר שבילתה רק שנה וחצי באופוזיציה. הוא, אם ינצח, יעשה כן לאחר ארבע שנים מרות. המאכלת מעולם לא הייתה מושחזת יותר, וקצרה רוחו לשלוף אותה.

רשימות קודמות ב־yoavkarny.com FCV וב־https://tinyurl.com/karny
ציוצים (באנגלית) ב־twitter.com/YoavKarny