לא הכול נוצץ: הקשיים שמאחורי מבול המיזוגים בשוק עריכת הדין

מגמת המיזוגים בין משרדי עורכי הדין נמשכה לאורך כל שנת 2022: היא החלה במיזוג משמעותי בין יגאל ארנון ותדמור לוי, מה שהפך אותם למשרד השלישי בגודלו בארץ, וכעת מתקיימים מגעים למיזוג בין גולדפרב זליגמן וגרוס, שצפויים להפוך למשרד הגדול בישראל. במקביל, משרדים קטנים ובינוניים נמחקו או נבלעו לתוך הגדולים, כושר התחרות בענף ירד, וכעת חלק מהמשרדים עומדים בפני דילמה לגבי המשך דרכם.

אומנם למיזוגים יש יתרונות מובהקים, כמו חיזוק התדמית החיובית ומיצוב כמשרד גדול וחזק, לצד חיסכון בהוצאות. אך יחד עם זאת, החשש לפגיעה באופי הייחודי של המשרד והלכידות החברתית בו הם שיקולים בפני עצמם, ולעתים הופכים למכריעים.

מה מאפיין את השנה החולפת, מהו מחיר המיזוגים, ואילו משרדים בחרו לא להצטרף לטרנד? 

● כמה מרוויחים עורכי הדין: סקר השכר הגדול
● ההאטה הכלכלית מאיימת לעצור את מגמת העלייה בשכר עורכי הדין | ניתוח
● "הגודל חשוב לבניית איכות": מאחורי הקלעים של המיזוג הכי גדול בשוק עריכת הדין

"השוק השתנה ומשרדים מוכנים לשלם יותר"

עו"ד זהר פישר, מייסד חברת רובוס המלווה משרדי עורכי דין במיזוגים, טוען כי "מרוץ החימוש" בין המשרדים הגדולים תמיד היה, והיום הוא רק מתרחב. "כולם מבינים את התמונה הגדולה - יש צורך להביא לקוחות גדולים ואיכותיים ולגדול", הוא מסביר. "פעם משרדים של 30 עורכי דין קראו לעצמם 'One Stop Shop'. לעומת זאת, היום הם חייבים לוודא שזה באמת מה שקורה. כל חור קטן בסירה יכול להתרחב לחור גדול, ולקוחות עלולים לעזוב".

לדבריו, מגמה מאתגרת נוספת שצומחת במקביל ומשפיעה על המעבר של עורכי דין ממשרד אחד לאחר, נוגעת לערך העצמי שלהם. "פעם עורך דין היה מקבל הצעה טובה יותר ועובר למשרד אחר", הוא אומר. "היום יש כאלה שמקבלים הצעות טובות ומחכים להצעות טובות יותר כדי להשביח את הערך של עצמם. השוק השתנה, ומשרדים מוכנים לשלם יותר כדי להעביר עורך דין ממקום אחד לאחר".

גם עו"ד אייל בר אליעזר, השותף המנהל של המשרד בלטר גוט אלוני נאמן קינן, חושב שלמיזוגים יש השפעה רבה על השוק. "שנים התנגדנו למיזוג, ולכן המשרד שלנו, שהיה הכי גדול בארץ בשנות ה־2000, ירד למקום ה־20. בשנתיים האחרונות ביצענו שלושה מיזוגי איכות ולא כמות, שמטרתם להכניס למשרד נישות נוספות".

  

"אנחנו בועה": למה לא כולם ממהרים להתמזג?

הכסף והגודל הם לא חזות הכול בסיפור. עו"ד מיקי ברנע, שותף מנהל במשרד ברנע ג'פה לנדה, טוען כי שנת 2022 מאופיינת בעיקר ב"קדחת דיבורים על מיזוגים", כך שבפועל היא הייתה מוגזמת. "מיזוגים רבים לא יצאו אל הפועל, למעט מקרים בודדים וכשמשרדים קטנים ובינוניים התפרקו".

לדבריו, "איחודים של משרדי עורכי דין הרבה יותר מורכבים ממה שנדמה. לכל משרד יש את הד.נ.א שלו. כל מיזוג משמעותי מאיים על אופן ההתנהלות ועל מארג היחסים במשרד. 

"ברוב המקרים, מצופה מהמשרד הקטן בחיבור לאמץ את הנורמות של המשרד הגדול. כמובן שמדובר בוויתור כואב, שלפעמים מעכב ומונע חיבורים פוטנציאליים".

 עו''ד מיקי ברנע, שותף מנהל של משרד ברנע ג'פה לנדה / צילום: נמרוד גליקמן

המשרד של עו"ד ברנע מונה 140 עורכי דין, והוא מדורג בין ה־20 הגדולים בישראל. לדברי ברנע, גם הוא בוחן אפשרויות לחיבורים אפשריים, אבל לא ממהר לבצע אותם בחופזה: "כמשרד שחרט על דגלו צמיחה, היינו שמחים להתמזג, אולם יש לנו נורמות ניהוליות שלא נרצה לוותר עליהן. האנשים במשרד נמצאים כאן מתוך בחירה. לא נכון להניח שבכל סיטואציה כולם יקבלו על עצמם את הדין ויהפכו להיות חלק מגוף אחר.

"הגודל של המשרד הוא לא חזות הכול. אתגרי כוח־האדם עדיין קיימים גם לאחר המיזוג. הבעיה היא עדיין אותה הבעיה. צריך לייצר סביבת עבודה שתעודד את עורכי הדין להישאר במקצוע, ומשרד גדול לכשעצמו לא מייצר את זה".

גם עו"ד אלון נוי, שותף מנהל במשרד נ. פינברג המונה 36 עורכי דין, מתמחה בדיני עבודה ומייצג גופים מרכזיים במשק, לא ממהר להתמזג עם משרדים אחרים, ואף סירב כבר למספר הצעות, הן ממשרדים גדולים והן ממשרדים קטנים. "אנחנו לא חושבים שנוכל לשמר את צורת ההתנהלות שלנו אם נתאחד", הוא מסביר. "משרדים כמו שלנו הם סוג של בועות. קשה לי לראות את עצמי, בחור צעיר יחסית, או את שותפיי הוותיקים, מתחברים עם מקום אחר. ברגע שנהיה חלק ממשרד גדול, אנחנו נאבד את הזהות שלנו. לעורכי דין יש אגו, ופעמים רבות נוצרים חיכוכים משמעותיים".

בעיה נוספת במיזוג בין המשרדים נוגעת לצורך לגישור בין המחלקות הוותיקות לחדשות שנוספו למשרד. "מנהל משרד עורכי דין הופך באופן מסוים לפסיכולוג", מציין עו"ד פישר מרובוס. "כשמחלקה מסוימת מצטרפת למשרד, יש צורך לדאוג לאנשיה מבחינה כלכלית וגם מבחינת היחסים הבינאישיים. פעמים רבות, סיבות אלה מובילות עורכי דין שלא מרוצים מהשינוי לעזוב לאחר המיזוג".

אתגרים אחרים שעולים לאחר המיזוג נוגעים לישיבה המשותפת, שלרוב מי שנפגע ממנה הוא המשרד הקטן יותר. "יש מיזוגים שמפזרים את הקבוצה הנכנסת על כל הקומות, ויש כאלה שנשארים במקומם", מספר מנכ"ל רובוס, עו"ד איתמר רונן. "אבל המיזוג הפיזי חשוב. יש בעיה כשמשרד מחזיק בנדל"ן ולא יכול להיפטר ממנו. כל הרעיון הוא לשבת יחד באותם חדרים, להכיר במסדרונות. בנוסף, כשמיזוג לא מצליח, מי שעלול לאבד את המוניטין הוא בעיקר המשרד הקטן. אם המיזוג לא מצליח, השם די נמחק. זה סיכון שהמשרד הגדול לא לוקח על עצמו".

"יש לקוחות שהולכים לאיבוד בפירמה גדולה"

לעולם עריכת הדין והמיזוגים בין המשרדים יש זווית נוספת - עורכי דין שלא רוצים להצטרף למשרדים גדולים ומעדיפים לעבור למשרדים בינוניים וקטנים. עו"ד מיכאל וקנין, מנהל מחלקת הליטיגציה של וקסלר ברגמן, עזב באוגוסט האחרון את משרד מ. פירון יחד עם עוד שמונה עורכי דין נוספים, ובחר לעבור למשרד בינוני.

"אחד היתרונות הגדולים של משרד בינוני הוא המרחק הקטן בין הלקוח לשותף האחראי", מסביר עו"ד וקנין. "השירות ניתן על־ידי צוות בכיר, והקשר יותר אישי". לדבריו, יש לקוחות שמעדיפים לפנות למשרד בינוני בגלל הפיגורה ולא בגלל הגודל של המשרד, מהסיבה ש"יש לקוחות שהולכים לאיבוד בפירמה גדולה".

בנוסף, הוא סבור כי בעוד שמשרדים גדולים סובלים מבעיות של ניגודי עניינים, מה שלעתים יכול להוות שיקול רציני במיזוגים - במשרדים הבינוניים הבעיה קיימת בעצימות נמוכה יותר, מה שמייצר הזדמנויות.